מה היפה הזה שנהרס? גלעד כהן שר ברטרוספקטיבה על טראומת שעוסקת בקשר שנגמר. – "פה קברתי הכל", שר כהן, ואנחנו מנסים לתהות על מהות יחסים שבגינם היא השתנתה לו, גם חיפשה "להציל אותו" בעוד שהוא אולי – "אולי לא רצה להינצל". מה "הדבר היפה שנעלם"? מה מנחם ב"להרוס דבר יפה"? ולכאן גם משורבב מוסר השכל – "לא לחשוב לפעמים לא להביט לאחור/ עד שנלמד להבדיל בין עדיף לנכון" – מה שאינו תורם לקוהרנטיות סגנונית של הטקסט.
מה שהמלים הכתובות אינן מצליחות לספר, עושים הטון האמוציונאלי והמנגינה הקליטה. בלדת פסנתר נוגה, שמזכירה את זמרי המלנכוליה המזככים, טון שאינו דכאוני אלא טעון בתשוקה רומנטית עצובה (ג'יימס בלנט). העיבוד הפונקציונאלי וסולו החשמלית משדרגים. מסוג הבלדות שאינן זקוקות לטקסטים יחודיים כדי לחלחל.

גיטרה אקוסטית, קולות, טמבורין: גלעד כהן, תופים: אסף רייז, בס: עופר קורן, גיטרה חשמלית: גיל לואיס, פסנתר: גידי הרץ