ביום שהאושר יגיע

דני גלבוע

מילים: מאיר גולדברג ודני גלבוע לחן: דני גלבוע הפקה מוסיקלית: דורון פלסקוב ואסא רביב
4.5/5

השיר החזיר לשאלה, שמזמן לא נתתי דעתי עליה: האם האושר הלא מזוהה ומוגדר שלי הוא אותו אושר לא מזוהה שמאיר גולדברג את דני גלבוע מתחבטים בו? המוח שלנו לא תמיד מזכה אותנו בתחושה הזו. הוא נוטה דווקא להשאיר אותנו מתבוססים בשגרת חיים, או מבואסים מפגעיהם. תחושת הנאה וסיפוק יכולה להתעורר גם מזכיה בתשעה מיליון, התאהבות בעלמה מופלאה (גם אם היא ענייה), בשורה מהרופא שזה לא מה שחשבת שיש לך, ניצחון של הפועל ת"א.
גלבוע אכן תמה: "וביום שהאושר יגיע איך נדע שזה הוא"? האושר העתידי הלא ידוע מעורר סקרנות מלאת ציפיות ("ומי תאהב אותי כמו שאני, כמו את עצמה")
המוסיקה מעלה את הרהוריו על האוטוסטרדה הלא מתפתלת ומתחבטת, מנגינה בהירה כמו אושר, שיר נסיעה מידטמפו מלודי להפתיע, (שמעתם פה אריק סיני כמוני?) מהסוג שמבשר להיט משמיעה ראשונה, הקלות הלהיטית מחשידה באיזה פלגיאט, אבל זה חשד שנובע מהקלות הנסבלת, ובסופו של דבר למה לא להאמין כי המנגינה מקורית להפליא. היא מתפזמת כהמנון כייפי אליה חובר הכי מדויק סולו גיטרה. גלבוע שר בחספוס מחניף אוזן. האם המוסיקה היא אותו האושר שכבר נמצא כאן? שאלה טובה.

נ.ב התשובה לשאלה יכולה להיות טמונה גם בסיפור הבא הנספח לשיר: את "ביום שהאושר יגיע" , העלה דני סטאטוס לפייסבוק, וביקש מחבריו לצלם את עצמם שרים את השיר. ההיענות הייתה מפתיעה: כמאה קטעים מצולמים שנשלחו נערכו לקליפ, שזכה תוך פחות מחמישה שבועות מיום עלייתו לרשת לכ-11,000 צפיות סה"כ ביוטיוב ובפליקס, מה שמוכיח, ששיר חזק מכה גלים גם אם לא נתמך בדרכי השיווק המסורתיות המקובלות.

וביום שהאושר יגיע/ איך נדע שזה הוא/ שאין כאן טעות/ ובכלל/ בלי מרוץ
איך נדע להגיע/ אל השקט שאין/ האריה שישן / בפנים
חולם,חסר/ עכשיו זה מתגבר / ומי תאהב אותי/ כמו שאני/ כמו את עצמה / כמו אף אחד אחר/ לזכור/ השארתי מאחור/ את כל אותם פחדים
/ קצוות חדים/ שדים רוקדים שדים רוקדים /בראש
אז ביום/ שהאושר יגיע/ איך נדע לספר/ על רגע אחר/ שהיה/ חלומות/ יוחזרו לרקיע/ והנחל יזרום/ לאותו המקום/כמו תמיד
חולם, חסר/ עכשיו זה מתגבר/ ומי תאהב אותי/ כמו שאני / כמו את עצמה/ כמו אף אחד אחר/ לזכור/ השארתי מאחור/ את כל אותם פחדים/ קצוות חדים/ שדים רוקדים שדים רוקדים /בראש
דני גלבוע – ביום שהאושר יגיע

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. האושר מתחיל עם המכה הראשונה של התופים והגטרות, ואז ממשיך בתחושת ההזדהות עם הזמר.
    ונכון חשוב גם מה שאריסטו אמר.
    אני ממליץ בחום לקרוא באתיקה של אריסטו את הדעות וההמלצות שלו בעניין האושר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות