ההופעה

מינימל קומפקט

רידינג 3 ת"א
4.5/5

יום ההולדת השישים של מקס פרנקן היה רק תירוץ לאיחוד הזמני. מינימל קומפקט עולה מן האוב מהסיבה הנורא פשוטה: יש ביקוש אדיר ללהקה בישראל של 2012 ממש כמו ב-  2008. כתבתי אז בביקורת על ההפעה בבארבי, כמה מדהים: "אפשר כבר עכשיו לתכנן סיבוב של עשר הופעות ל-2012. הזקנה נכנעת לרוח השמונים שמנשבת בבריזות חמות מהעבר". ממש כך – 2012.
מדהים
: להקה מיתולוגית, שאינה קיימת כבר כ-25 שנה, שלא מוציאה סינגל לרפואה, מתאחדת זמנית ומוסיפה הופעות, אחרי שכל הופעה היא סולד אאוט. גם פורטיס לא הכי הבין מי הפרצופים בקהל שמסתערים על הקופות.
ניסיתי לברר מה קורה פה, ונדמה לי, שקיבלתי אתמול תשובה: שבט גדול של מעריצים מבוגרים שמדקלמים מינימל קומפקט בשינה, חלקם היו זאטוטים בני שנתיים-שלוש באמצע השמונים, רוכשים כרטיסים לכל הופעות הלהקה. חסר תקדים לא רק כשמדובר בלהקת רוק ישראלית, שזה לה האיחוד השלישי מאז שהתפרקה ב-1988. כנוסטלגיקן חסר תקנה, שמתגעגע לקולנוע דן כמו גם לפינגווין של שנות השמונים, אני יכול להבין אותם.
מפתיע, כי זו אינה מוסיקה להתרפקות נוסטלגית הרוק שמינימל קומפקט עושים קר, קודר, מינימליסטי כמו פעם. הנפשות הפועלות מביאות את אותה ההצגה. סמי בירנבך כבר בן 64, שהגיע מבלגיה, פורטיס וברי סחרוב – כבר שנים סולנים. גם זו חוויה לראות אותם חלק מהרכב, ופורטיס אתמול היה חזק בפרונט. מלכה שפיגל, שהגיעה מאנגליה ממשיכה להיות אהובת הקהל (When I Go). היא הביאה עימה להופעות את קולין ניומן, הבעל, פעם להקת Wire, שהפיק  ללהקה האלבום Raging Souls שיצא ב-1985.
מינימל קומפקט לא באה לחדש. היא באה לשחזר. היא חוזרת לאותה אירופאיות קודרת, אותו ניכור פוסט פאנק. רוק אירופאי, ניו-ווייב דרמטי בתחילת השמונים למוסיקה הזו כמעט לא היה סיכוי בארץ.
ב-2012 – מיינסטרים.
בקהל אמרו לי: טוב שבאת להופעה השניה, כי היו חריקות בראשונה. מה שבטוח: בהופעה השניה – זו היתה מינימל קומפקט בשחזור הכי אותנטי, החומר נשמע טרי כמו הופשר עכשיו מהמקפא. ממש לא "רוק ארכיאולוגי", כמו שפורטיס אמר לקהל, והחבורה מנגנת אותו במיומנות גבוהה באנרגיות מוספות.
שורה תחתונה: אפשר לפתוח יומנים ולרשום תאריכים ל – 2016.

הרכב: סמי בירנבך – שירה, כלי הקשה, ברי סחרוב – גיטרה, שירה, קלידים, רמי פורטיס – גיטרה, שירה, מלכה שפיגל – בס, שירה, מקס פרנקן – תופיםף אורח: קולין ניומן – גיטרה.

שירים: Get Inside, Static Dancing, Take A Life, Babylon, Nada, Deadly Weapons, Not Knowing, The Well, Losing Tracks, Next One Is Real, My Will, Autumn Leaves, New Clear Twist, When I Go, This Scent Of Love, Inner Station, Piece Of Green, Howling, Invocation, Immigrant Song.

צילום: מרגלית חרסונסקי

מינימל קומפקט – קטעים מההופעה

Minimal Compact Live Tel Aviv 2012

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. הופעה מיוחדת עם טעם של עוד..לחזור לאייטיז היה שווה כל אגורה,לראות את פורטיס והפרצופים סחרוף והכריזמה,גברת מלכה שפיגל והפאסון וסמי ופרנק כמסרבים להתבגר-מדהים ,השירים מעולים ממש כמו אז בדיסקים שקנינו וכמה מים זרמו בנהרות הולנד ובלגיה,
    ממליץ למי שלא גדל על מינימל לקנות דיסקים וללמוד על תופעת טבע של להקת הפוסט פאנק והניו וייב-הטובה ביותר שייצאנו
    לאירופה בכל הזמנים.
    יישר כל על ערב בלתי נשכח!!!

  2. אני עמדתי לידך בקהל. כיף גדול לקרוא את הביקורת, לא יכולתי לקום בבוקר לשמוע אותך בגל"צ. רק לא ברור לי מאיפה נלקח התאריך 2016? הקהל יגיע לכל הופעה בכל זמן נתון. לא צריך לחכות 4 שנים בין הופעה להופעה זה המון זמן.אם אפשר איחוד כל חצי שנה הקהל יזרום בהמוניו גם אם מחיר הכרטיס יהיה 200 ש"ח כדי לכסות את הוצאות ההפקה. (פחות כלכלי להביא את האורחים מחו"ל ל 2 הופעות וברור שעדיף לדחוס כמה שיותר הופעות אם האירופאים כבר הגיעו עם כרטיסי טיסה ויש מלון שצריך לממן).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות