יפעת גורן לא תגיע ל – The Voice, וטוב שכך. היייתי מוסיף שורה לשיר השני "שמור אותי" – שמרו עליה מתוכניות ריאליטי מרושעות, שמקפדות כשרונות במחי גחמת מנטור, שמשחק אותה מתייסר על הדחה לפי מצוות ההפקה מספר שניות קבוע. 
כדי לגלות כשרונות לא מספיק The Voice. אבל התוכנית תאפיל על כשרונות שראויים להיחשף לא פחות ואף יותר מזמרי הקאברים של The Voice.
יפעת גורן היא סינגר סונגרייטר גם כשהיא שרה טקסט של יונה וולך – "גורם לי לברוח/ אבל אף פעם לא גורם לי לשמוח" במנגינה ובטון צערה, שמעניקים לשיר עוצמה חדשה. 
השיר של יונה וולך הוא היחיד שאינו של יפעת גורן. עשרה הם שלה. אבל גורן מאמצת אותו באופן שהיא הלחינה את מרב שיריה, משדרת סערה אישית. זווית של אני מול אני, אני מול אתם. ב"קולות". התיאטרליות שלה פונקציונאלית. משדרת אמת. העיבודים וההפקה המוסיקלית של אודי שמחון חוברים לכל אורך הדיסק לא רק לזמרת, אלא נמצאים בתוך הנרטיב של הטקסט. צליל החשמליות מטעין במתח דרמטי את "לא תוכל לברוח" – והעיבוד לקלידים העניק לו גם אווירה חלומית.
הכתיבה של יפעת גורן מדויקת מאוד בפשטותה, ביחסים שבין מילים לצליל, בין טון (מדוכדך) לנרטיב. "ערב של שגרה" נפתח במעין דיבור, כשהיא מתארת רגע של התעוררות ליד גבר, ואז המעבר למלודיה מזככת, שמספרת את המשך הסיפור – "בשנייה אחת החלטתי לחתוך". הדרמה מגיעה בהבעה מרוככת עד מאופקת.
מה שיפה אצל גורן, שהרגש אינו רץ לפניה. כך גם ב"תצללי", בביצוע נוגה מעודן ("כשהמים סוערים/ תצללי עמוק אתה אומר/ ומלטף אותי/ בעיניך החומות"), במנגינה מינורית קסומה, שנפתח בצלילי אקוסטית ובמעבר נכון לריתם סקשן חשמלי ולקולות הרמוניים שמימיים. היא אמנם מגוונת בבוסה ב"כל מה" – אבל הטון הפנימי אינו משתנה – "כל מה שחלש בי/ מתעורר כשפוגשת אתך/ כמו שן כואבת בנגיסה אחת קשה", וגם כאן העיבוד מצליח לחבור היטב לנשמת השיר.
ועוד שיר שמתפתח יפהפה – "איזה מן חיים", נסיון לתהות על עתידם המשותף (שלו ושלה), שרה את מחשבותיה רהוט, הרגש אינו מאפיל, העיבוד מעניק אווירה עגמומית.
בשיר הפותח "מקום", יפעת גורן שרה על מצב מדכדך עם עצמה ("שום דבר לא הולך לי היום") שמקרין על היחסים עם העזר כנגד. מצד אחד – הרצון להתמודד עם בעיותיה בלי להעמיסן עליו (החיצים שהיא משליכה עליו). מאידך – חוסר היכולת להשתחרר מהתלות בו.
השיר מתחיל במקצב תופים שמוביל אל מצב הרוח המדוכדך. יפעת גורן, משדרת את התחושה בקול גבוה מתכוון, בקווים מלודיים יפים, צליל גיטרה חשמלית סולו שמשתתף בצערה, גם כאן עיבוד אווירה אפקטיבי עם ניואנס שמכניס למערבולת חושיה. יוצרת-זמרת שמצליחה להביע עצמה בעברית כאילו היא שרה בשפת הפולק-רוק האנגלית הטבעית.