עם חנות האיי-טיונס אין להתווכח. ביזנס אז יוז'ואל. מדונה מוכרת עוד לפני שהמבקרים כתבו על המוצר החדש. עכשיו כבר מגיע מבול ביקורות. מסע יחסי הציבור רץ לפניה – ההופעה בסופר בול, סרטון הוידאו השערורייתי. אפילו שם האלבום (אלוזיה ל MDMA, סם אקסטזי), ראיון הפייסבוק עם ג'ימי פאלון. אבל מה אתם רוצים? קוראים לה מדונה. זה לא מספיק? האם זה מספיק באמת? קראתי ביקורת: good, but not great. ה"נוט גרייט" יעצבן אותה. כי לפי האלבום הזה היא רוצה לקבל אישור לכתר שלה כמלכת הפופ. מלכת הדאנס בטוחה שזה גרייט.
צלילי סינטיסייזרים בדיסטורשן וביטים חדים כתער מקדמים את Girl Gone Wild, הסינגל השני שיצא לקראת האלבום האולפן ה-12. מצלצל כמעט קלישאה – בעיקר באגף המילים, אבל גם מוסיקלית – אין מה לבשר בראש חוצות. עובדת בבית החרושת ללהיטים במחלקת מוסיקת dance-pop music לרחבות. אם להיות מעט חיוביים – מדונה מעולם לא ניסתה להיות מי שהיא לא, וגם השיר הזה ישאיר אותה מלכת הרחבות, יזיז גופות במועדון.
בת החמישים ושלוש,  לא עושה חשבון לגיל. העיקר התרגיל, כמאמר הקלישאה. אם אנחנו הולכים לבחון את מדונה לפי הערך של הטקסטים, נישאר עם הביקורת הזו כמה שעות בלי להתקדם. אז נתקדם. אני שומע מדונה שלוקחת את מדונה מימי Like a Prayer ועוברת לזמן הזה באמצעות ארכיטקט הסאונד והלהיטים ויליאם אורביט, שהפיק את Masterpiece, הלהיט שנכלל בפסקול הסרט W.E בבמויה של מדונה. לטעמי – היפה בדיסק. שיתוף פעולה נוסף באלבום החדש הוא החיבור של מדונה עם המפיק והדי.ג'יי הצרפתי Martin Solveig בלהיט Give Me All Your Luvin', הסינגל הראשון שיצא מהאלבום החדש, בו מתארחות Nicki Minaj ו- M.I.A. 
מדונה אינה לוקחת שבויים בדרך ל- MDNA. היא תשיר גם תעשו לי ילד, כדי למנוע את העברת המלוכה לגאגא. 
שום מהפך. וידויים די ממוחזרים על רחבת הריקודים. דוהרת בכל העוצמה למועדונים, הפקה-הפקה-הפקה. וגם משפטים ש"נשמעים טוב" כמו You're like James Dean driving in a fast car. האם כתרה של מלכת הפופ בסכנה? נדמה לי שגאגא תחכה.
מצד שני: למה תמיד יש לי תחושה שמדונה מנסה לפתות אותנו מחדש, בסגנון: של גם אם אינכם מאמינים לי, עדיין אתם שבויים בקסמי. אבל אם היא ממשיכה להלך עלינו קסמים אחרי 30 שנות יחסים, סימן שבכל זאת יש בה משהו. אני בטוח שאתם תעשו repeat על רוב השירים.