החלום של דן אורבך, Dan Auerbach, סולנה של הבלאק קיז היה כנראה סופגרופ. The Arcs היא סוג של. אורבך, זמר של קול נשמה מגוון, פורח בשירים החדשים, בפרויקט המיוחד שהפיק מחוץ לקיז. מחובר למסורות מהבלוז ועד גראז' רוק, יצר סלט שבחלקו נשמע כמו הגרסה הפסיכודלית להבלאק קיז, אבל בהחלט לא המשך לאלבומה האחרון Blue Turn. זהו אורבך קל יותר, חופשי יותר, רטרו יותר.
"I'm old enough to know the game/But pushing buttons now is all that keeps me sane", שר אורבך ב – Outta My Mind, רוק שפותח את האלבום, שנשמע פוסט סיקסטיז נפלא. אלבום של גוונים שמחזיר למחוזות פופ שונים. צליל א-לה קרטיס מייפילד  ב – Stay In My Corner, שמזכיר את גם ג'ון לנון, האפרו ג'אז של Velvet Ditch. ההרמוניות השמימיות המקסימות של Nature's Child.
טקסטים? לעיתים תחושה שאורבך כתב ספונטני ומהיר. מחשבות רצות הפכו שירים, כמו המשפט "Is anything we do ever gonna last?" בשיר הקברטי המסיים – Searching the Blue. אפשר לסכם ולומר שסיכויי אחדים מ-14 השירים כאן להישאר, וגם שאוהבי הבלאק קיז מוזמנים לשמוע את עבודותיו החדשות המיוחדות של דן אורבוך ולבחור לעצמם את המועדפים.

וידיאו: Outta My Mind