אמיר דדון שם עצמו על ספת הפסיכולוג. העימות בינו ובין עצמו אינו פשוט. השיר הוא ניסיון למצוא תשובה – כיצד להילחם בשגרת העבר ולדעת לבחור בטוב העתידי "מבלי להביט לאחור". כל החיים הם השוואה ביחס למה שהיה. הבחירה הנכונה תהיה , כאשר נהיה מסוגלים להשתחרר מהתלות הזו. החיים מתנהלים עכשיו, והבחירות שלנו אמורות לתת מענה לקיום בהווה מבלי לסחוב את הגיבנת של העבר. הקונפליקט הוא בין הרצון להשתחרר מהעבר ובין הצורך לזכור אותו.
אמיר דדון שר את המאבק הפנימי בתערובת של התפקחות – בחלקו הראשון של השיר ושל התרגשות בטון מעצים את הדרמה האישית בחלק השני, מצליח לטפס בסולם הרגש ולשכנע שהקונפליקט הוא קיומי. צליל פסנתר מעניק את האינטימיות הראויה לישר כזה. בחלק השני מוגברת עוצמת הנגינה כדי להביא את השיר לשיא התרגשות, ועדיין הפסנתר מותיר אותו מופנם ונוגה. זהו אמיר דדון רגיש, מתרגש, שר בחלוקת אנרגיות שמשקפת את המתחולל פנימה כדי לרגש. העיבוד וההפקה המוסיקלית הלכו איתו עקב בצד אגודל.
בסוף הכול מתנקז אליי/ עניין של זוויות/ אני לא מבין רמזים אולי
צבעים ואותיות
מבט חטוף אל עצמי ודי/ רק לא להסתכל/ מה שבפנים כבר בפנים מדי
קוראים לזה הרגל
מתי אלמד לבחור נכון/ להאמין, לראות שטוב/ בלי להביט שוב לאחור
לבחור נכון
אותו הקול מדבר אליי/ פוגש בי בלילות/ הולך מבלי להבין לאן
האם אדע לחזור
מבט חטוף מסביב ודי/ יותר כבר לא אפול/ יש ילד שמתסכל עליי
קוראים לזה לגדול
מתי אלמד לבחור נכון/ להאמין, לראות שטוב/ בלי להביט שוב לאחור
בסוף הכול מתחבר אליי/ עניין של חלומות/ אם אתעורר בדיוק בזמן
אולי אוכל לזכור
אומרים יש מי ששומר עליי/ נותן לי את הכוחות/ עוד לא מצאתי תשובה אבל
קוראים לזה לחיות
מתי אלמד לבחור נכון/ להאמין, לראות שטוב/ בלי להביט שוב לאחור
לבחור נכון
