דוד שאול צילום מרגלית חרסונסקי

"אור ערביים" ראיון

דוד שאול

/5

שעה לפני שהתדפק על דלת ביתי עשיתי עליו גוגל. ההיכרות שלי עם דוד שאול מתחילה מהשירים, מהאלבום, אחד הטובים ששמעתי במוסיקה הישראלית בשנה האחרונה. סטורי טלר, טרובדור, פולק סינגר, סינגר-סונגרייטר, שכותב את עצמו הכי אותנטי. הגוגל חשף גם שחקן בן 28 עתיר תפקידים והצגות. התפקיד בקומדיה "רומיאו ואמא" ב"הקאמרי", הזכיר בעקיפין שיר באלבום שנקרא "בת גלים", בו הוא משתמש בדרמה השייקספירית לשיר באירוניה: "אם להיות רומיאו אומר למות/ אני לא מוכן/ המרפסת שלך תופסת לי את הצוואר/ מעכשיו אני עולה במדרגות/ יורד בהגנה"…
ב"רומיאו ואמא" דוד שאול מגלם את מולי מלכא, נער בעיירת הפיתוח "תקוות" שבדרום הארץ, שכמעט מקבל את התפקיד הנחשק של רומיאו ב"רומיאו ויוליה", אבל בשורות רעות על מצבה הבריאותי של אימו זורקות אותו מהבמה הנוצצת אל המציאות הקשה. הדבר היחיד שנותר לו לעשות כדי לתת לאמא שלו קצת תקווה הוא… לשקר לה שקיבל את התפקיד הנכסף.
"אור ערביים", האלבום השני שלו, אינו משקר. כשאתה משחק דמות, אתה מחויב לסיפור, יש לך אחריות אליו. במוסיקה – זה להיות הכי טהור שאתה מסוגל מול עצמך. אכן: זהו דוד שאול בגודל טבעי. המוסיקה מאפשרת לו לשחק את תפקיד חייו נכון לעכשיו. מה ששלו – שלו.  זה הוא.

צילום: מרגלית חרסונסקי

לביקורת האלבום "אור ערביים"

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות