יהורם-גאון-צילום מרגלית חרסונסקי

יהורם גאון – הנני כאן

יהורם גאון: זמר הוא לעיתים חלק בלתי נפרד מהיישות הקיומית של השיר

מילים: חיים חפר. לחן: דובי זלצר
5/5

כשחיפשתי המילים ל"הנני כאן", קיבלתי אותן ב"שירונט" תחת הראל סקעת עם אפשרות לבחור גם את הביצוע של  יהורם גאון. האם אתבע אל עלבונו? לא. הזמנים עושים את שלהם. נולדים כוכבים חדשים חדשות לבקרים. סקעת שר את "הנני כאן" נפלא. שמעתי את הקאבר במופע החדש שלו. אין עליו. סקעת אינו היהורם גאון החדש, גם לא ייקח מגאון את השיר, שהוא שותף אם לא ממש לכתיבתו – אז בטח ליצירתו.
זמר הוא לעיתים חלק בלתי נפרד מהיישות הקיומית של השיר. הביצוע הוא חלק מתעודת הזהות שלו. "הנני כאן" הוא השילוב האולטימטיבי הזה של מילים-לחן-ביצוע. ואמנם השיר שייך לשלישייה יוצרת – חיים חפר, דובי זלצר ויהורם גאון. נכתב במיוחד עבור סרטו האישי של יהורם גאון – "אני ירושלמי" ונכלל בפס הקול שלו (1971), מושר בלהט לאהובה הגדולה של שלושתם – העיר ירושלים. הדובר בשיר מסנוור מיופייה, נופל כמו יונה פצועה מול שערה. פוצע רגליו בלכתו אליה – אך מבלי להרגיש כאב, מדמיינה לנסיכה שבויה במגדלים. היום לא כותבים ככה. יופיו של השיר שבה כנראה אפילו את סקעת, כי מה לו להתרפקות הזו על ירושלים.

חותמו של גאון נטבע בשיר הזה לנצח, עם כל הגאות התחושתית, שנוגעת בפתוס. זה אחד הפתוסים שתמיד הפעימו אצלי פעימה נוספת. במלאת לגאון שמונים שנה, אני מנגן אותו, ונזכר שגם צילמנו ביצוע שלו בערב הבכורה של תוכניתו לפני כעשר שנים. קבלו את יהורם גאון. הוא כאן. קבלו אותו גם בדואט עם מי שהשיר הזה קידם בצורה יוצאת מן הכלל את דרכו האומנותית – הראל סקעת.

יהורם גאון – הנני כאן (2009)

יהורם גאון והראל סקעת – הנני כאן

 

אני הולך אלייך כל ימי/ אני הולך אלייך מסונוור/ האבנים פוצעות את כפותי/ אבל אני איני מרגיש דבר.
אני חוזר מארץ לא זרועה/ מושיט ידי ללטוף את שיערך/ הנני כאן, אך כמו יונה פצועה/ אני נופל תמיד מול שערך.
הנני כאן, כמו ציפורים חגות/ הנני כאן, מביט מן הגגות/ הנני כאן, כמו אבן בגדר,/ כמו סלע, כמו באר
אני האיש אשר תמיד חוזר, חוזר.

אני חוזר מאלף גילגולים/ אני נזיר, בן מלך וקבצן/ ובלילות בבכות השועלים/ אני חולם וער בך בו בזמן.
אני רואה אותך הרחוקה/ כמו נסיכה שבויה במגדלים/ בין סורגים יושבת ומחכה/ אלוהים, האלוהים גדולים.
הנני כאן…

ואת חיכית, כמו האבנים/ וכמו הבור, להלך במדבר/ זריחות רכות נשקו אותך פנים/ שקיעות כבדות נשקו אותך צוואר.
כך ראיתיך יושבת ומצפה/ ובעינייך אור ועצב רב/ כך לקחתיך איתי אל החופה/ את היחפה עם כתר של זהב.
הנני כאן…


יהורם גאון – המיטב

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות