ניב דמירל - מסיבה בחצר

מסיבה בחצר

ניב דמירל

מילים ולחן: ניב דמירל ונופר סלמאן עיבוד והפקה מוסיקלית: גל ג׳ו כהן ואיל ישי
3.5/5

ניב דמירל הוא מסוג הזמרים, שגם כשהעולם יתהפך, הוא ימשיך לשיר לב שבור על מישהי שמשגעת לו את הראש. מדור הגברים בוכים בלילה לא ניזוק בעקבות הקורונה. להיפך: הוא נמצא בפריחה מחודשת.
הבנאדם לא נרדם "בתוך הלילה" (אמצע?) כי שכח כמה הוא "מוזר". פשר המוזרות לא יתברר בהמשך השיר. אקראיות המלל קיימת גם ב"משוגעת בדיוק כמוני", וגם כאן משפט סתמי. "בדיוק כמוני" לא מפענח את אי הנורמליות שלו כמו את חוסר השפיות שלה.  לא ברורה גם מערכת היחסים. היא באה, חוזרת, מתגעגעת. לא מדברת. הקיצר, את הטקסט אעביר לסדנא לכתיכת שירים כדוגמא לתמליל מחורר וסתמי.
המוסיקה משפרת המצב. לניב דמירל יש צבע קולי ייחודי. הוא נשאר בפסגות המנעד והרגש, הטון המתבכיין מוחלף לסלסול "מזרחי" בשינוי הקצב. שמעון יחיא יספק את הקישוט המתאים בצליל מיתר. המנגינה ידידותית, המעבר יפה, מעלה על נתיב מרכזי. הרדיו במכונית צוהל, אבל לא גורם לי להשתתף בצערו של דמירל. עוד שיר בפס היצור של הרפרטואר שלו, שפוזל למצעד הההשמעות והסטרימינג.
הבעיה של דמירל שהוא רוצה להיות ענק פופ ים תיכוני, אבל הא לא בדיוק שייך לז'אנר הזה, ונופל בין הכיסאות. קול כמו שלו זקוק לשירים איכותיים. דמריל מנסה להתיישר עם איזה "אמצע" ומבזבז את הייחוד שלו כזמר.

לא נרדם בתוך הלילה/ שכחתי כמה אני מוזר
מאוחר וכבר לא בא לך/ לחזור הביתה אבל אי אפשר
משוגעת בדיוק כמוני/ אבל השוני זה שאת לא רואה
את תמיד היית טוטאלית את לא נורמלית
אני אוהב את זה בך/ איך תמיד את באה ולא רוצה להישאר
ולי נמאס כבר מכל מה שהלב עובר/ את שוב נוסעת כל כך מהר
כמה זמן ייקח לך עד שתתחילי לדבר/ ונעשה מסיבה גדולה אצלי בחצר
אני ואת בלי אף אחד אחר
וכולם אמרו לי מזמן עבר הרבה זמן/ והיא במקום אחר
אבל את עדיין חזרת/ אפילו אמרת לי שהתגעגעת
איך תמיד את באה ולא רוצה להישאר/ ולי נמאס כבר מכל מה שהלב עובר
את שוב נוסעת כל כך מהר/ כמה זמן ייקח לך עד שתתחילי לדבר
ונעשה מסיבה גדולה אצלי בחצר/ אני ואת בלי אף אחד אחר

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות