האוסף האולטימטיבי The Ultimate Collection

שאדה Sade

אן.אם.סי כפול
4.5/5

שאדה היא מסוג הזמרות שכיף לחזור אליהן גם אחרי חמש עשרה שנה בלי ששמעת שיר שלה. הסיבה: היא עושה לי משהו ששום זמרת אינה מצליחה. שנגדיר ביחד? קול הקטיפה, הצליל הפאנקיי המרוכך, העיבודים הפריכים, הפופ המתוחכם, המלודי-אלגנטי-אינטימי-היפנוטי. ואולי בעיקר – האותנטיות שלה, שאין לה מתחרות.
שירי עבר כ"סוויטסט טאבו", "יורלאב איז קינג", "סמותס אופרטור", "איז איט א קריים", "ג'זאבל" הם חומרים משמרים מהסוג הנצחי.
29 שירים בשני דיסקים – ארבעה שירים חדשים, רמיקס של The Moon And The Sky עם ג'יי-זד. 15 שירים שכבר נכללו באלום אוסף אחר שלה (בסט אופ) שיצא ב-1994. למעשה – שירים שמתפרשים על פני 27 שנים מאז הראשון שלה – Diamond Life, ועד Soldier Of Love שיצא בשנה שעברה.
שאדה (ממוצא ניגרי המד אימה), נשארה נאמנה לסוג של פופ/ריתם-אנדבלוז אלגנטי, בהפקת המפיק המסור, מייק פלה. תקראו למוסיקה הזו סוליד-סול-מיוסיק. המינוח לא יוסיף או יגרע. הדבר שחשוב להגיד עליו: שאדה באוסף הזה שעבר שדרוגים טכנולוגיים ונשמע חלום על מערכת טובה מחזיר אותי בגדול לנקודה שבה עזבתי את שאדה. זה אומר ששום רוח אופנתית בעלת משבים חזקים לא חדרה לחומר החדש שלה. לא היפ ולא טריפ ולא הופ.
היא שרה על כוחה של האהבה להציל ולגאול. הטונים רכים וטעונים, הצליל מעודן, אווירה אפרורית רוגעת אך לא חלולה, גם הקצביים שלה כמו "פרדייז" מחניפים. צליל סקסופון שקובע את קו האווירה בשיר כמו Bullet Proof Soul.
יש משהו מאוד משכנע ביכולת של שאדה לא לכפות את עצמה על השיר, לתת לרגש לשיר במקומה ולמוסיקה לזרום במהלכים לא ראוותניים. בסופו של דבר, מי שרוצה את שאדה הכמעט שלמה.

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות