כן, אז היא היתה רק בת 21. כמו אלבומה הראשון 19, גם שמו של החדש מציין את גילה. כלומר – עברו שנתיים, והזמן לצידה. גם המפיק ריק רובין היה לצידה. 2.8 מליון עותקים שנמכרו מאלבום הבכורה, הפרסים שגרפה והציפיות יצרו כמובן לחץ עליה.
טקסטואלית – יש לאדל מה לדווח על מה שעשו השנתיים לתהליך ההתבגרות שלה. ואגב, הנושאים די דומים לקודם שלה. מוסיקלית – לא פחות. יותר. בשורה התחתונה: סטנדינג אוביישן על האלבום הזה, וכבר אחרי האזנה ראשונה. כמעט כל טרייק – היילייט. Rolling in the Deep שיצא כסינגל הוא שיר סול מודרני על האקס שנמלט מחייה. יסורי נטישת האהוב מגיעים בעוד בלדה מפעימה – Don't You Remember. "מתי אראה אותך שוב", מקוננת אדל את שברון ליבה, ואנחנו מאמינים.
שימו לב לקאבר שלה של Love Song, גרסת בוסה נובה נוגה, נוגעת ומגעת לשיר של להקת The Cure בעיבוד אקוסטי יפהפה. כיוון אחר I’ll Be Waiting – בעיבוד ריתםנ'בלוז. והא לוקחת אותי בשבי עם Someone Like You, שמגיע לפני הבונוסים המצוינים. קול ופסנתר נטו. לשמוע כדי להתברווז. כל כוכבי נולד – תקשיבו. תבינו מהי זמרת. רק בת 21? אחרי האזנה שנייה, הגיל בהחלט אינו משנה. כתבתי אז אם בת 30 תשיר כך, אגיד שהיא הגיעה לבשלות נפלאה.
Rolling In The Deep
Someone Like You
3 תגובות
שוב אני חווה את 'העונג' הגדול של קריאת ביקורת של חרסונסקי שעליה אני חולקת. מה שמרגיז אותי זה שכותב הביקורת לא מזכיר שיר אחד באלבום שאני מאוד אוהבת. השיר שעליו אני מדברת הוא i set fire to the rain. ואם חרסונסקי לא מזכיר את השיר הזה, סימן שלדעתו הוא איננו ראוי להזכרה, כי הוא לא מספיק טוב בעיניו. וזה בדיוק מה שמעצבן אותי בביקורת החיובית הזאת!
זמרת מהממת, לגמרי 5 כוכבים.
זמרת מצויינת, אבל מספיק כבר להתייחס בביקורות לגיל של בני אדם… ראיתי שהעירו על זה בביקורת על נאור אורמיה. גיל לא מעיד שום דבר על איכויות, אלא רק הנשמה של הבנאדם – שלה אין גיל.