היא "רצה" עם המילים עד שאתה לא מבין על מה היא שרה. למעשה בולעת מילים בטון נמוך מדוכדך, במקום לשיר אותן. סיפר לה כי שהאקסית שלו התחתנה, וכי האח שלו הוא הזמר הכי חזק במדינה. בהמשך אתה תוהה למה מתכוונת אודיה ב"הלב שלו זהב והנימוסים שלו חלודה/ ואז עצרנו לשתות", בקיצור אני מתקשה לקלוט מה בדיוק הסיפור של הזמרת הבוכיה, ומדוע אני צריך להשתתף בצערה ב"אם הייתי צריכה/ שתבוא עד אליי/ בשעות לא שעות/ כי קשה לי מדי".
המוסיקה מתחילה איטית עוברת למקצב מיד טמפו. הטון הופך יותר ויותר מלנכולי מאונפף, המקצב מתגבר לדאנס קל.
העיבוד וההפקה המוסיקלית משרתים בצורה אפקטיבית את המנגינה הזו, אבל הדרמה האישית של אודיה ממאנת להגיע בגלל הטקסט המסורבל ובעיקר העדר רהיטות בשירה. מלנכוליות אפרורית בלבד אינה יכולה לייצר סיפור. טון דכדוך הנפש קיים – אבל לא משרת את התוכן.
אודיה אם הייתי צריכה
אז אני חוזרת הביתה/ היה לי יום בחסות/ הבדידות כי נפגעת
אתה רע לעולם/ כי אתה לא מבין מה אתה/ כולך מבולבל בין רצוי למנוצל
אתה שואל את עצמך/ למה באת אליי/ למה המילים שלי קשות לך מדי
אל תענה כי את אישה ואני ילד/ ואני לא סובל את עצמי/ למה אתה מרגיש כל כך קטן מה ?
הכסף שלך לא קונה את הנחת שלי/ חבל אה..
אתה כל כך מפחד מעומקים שלי/ אז אל תתקרב אליי/ אתה יקר לי מדי בשביל לשתוק אולי
אם הייתי צריכה/ שתבוא עד אליי/ בשעות לא שעות/ כי קשה לי מדי
אם הייתי בוכה/ לך על החזה/ תענה לי עכשיו/ מה היית עושה?
אם הייתי צריכה/ שנברח לכולם/ בימים לא ימים/ אני יורקת פה דם
אם הייתי שותקת/ מילה לא יוצאת/ אהבה שלי
מה כבר היית עושה?/ מה היית עושה?
תראי אותו מקליד שעה ורבע/ החוסר ביטחון שלו עושה לי להתאהב
והקטע הכי חזק בו/ זה שהוא לא באמת אוהב את עצמו
ואז זה מתיישב עלי/ אני פסיכולוגית לנשמה שלו כואב
אני אכתוב עליו שירים/ כמו אנטיביוטיקה ללב/ אני ארפא אותו
הוא מספר לי שהאקסית שלו בדיוק התחתנה/ והאח שלו הוא הזמר הכי חזק במדינה
והלב שלו זהב והנימוסים שלו חלודה/ ואז עצרנו לשתות
אני עונה לו יש לך אופי של כוכב/ והאהבה שאתה מציע לי בוודאות תכאב
הוא קורא לי אהבה שלי ומכיר אותי מעכשיו/ אבל בא לי הכל
