רון פרץ שרה קטע מקורי "רובאמה", חיבור בין עברית ומרוקאית עם נגיעות היפ הופ בהפקת די ג'יי אבאבסי, שנשמע אקספרימנט מאתגר. מרבית השופטים לא הבינו מה היא רוצה מחייהם. סטטיק הודיע שהוא לא מבין כלום, שהוא לא מבין ב"מוסיקה מהעתיד", גם איתי לוי לא הבין מימינו ומשמאלו, אבל שיחק אותה מתפעם והגדיר את משמע אוזניו "אסון חיובי". הוא לא התייחס לשיר עצמו, אלא לאמביציה של רון פרץ לעשות מוסיקה אחרת.
התחסדות הורגשה גם מצידו של השופט המפוקח, אסף אמדורסקי, שלחץ כחול אחרי כמה שניות, והסביר את המהירות בכך שהוא מכיר עבודות של רון "מהפייסבוק" (?!). אמדורסקי קבע כי היא פורצת גבולות ולוקחת את המזרחיות למקום חדש. הבין את השיר? ירד לעומקו? לא חשוב. אמר משהו. פתאום אמדורסקי חסיד האוונגרד, לא מדבר על האירווויזיון כמטרה אלא על משהו  "שחסר במוסיקה הישראלית"…
קרן פלס אמרה לרון פרץ "היצירה שלך תפסה אותי מיד"  ו"את מאוד מעניינת", אבל "הייתי מאוד סקרנית לשמוע אותך מבצעת שיר בעברית מהתחלה ועד הסוף, איזה עידן רייכל או משהו עגול כזה". מילים פשוטות: עזבי אותך מניסיונות. תביאי איזה קאבר קליט ומרגש"… אני בטוח שגם פלס שיחקה  אותה כמי שכאילו הבינה את האקספרימנט של פרץ, אבל לפחות חשפה את האמת בבקשה שלה לשמוע אותה הולכת בדרך כל מתמודד ומלטפת את האוזן בקאבר "עגול". כמו  "שקופים" המוכר מהדואט שלה עם רון בוחניק, ששרה מאיה אליהו. ארבעת האדומים שאליהו קיבלה על הביצוע, לא הפריעו לפלס לתת לה כחול, למרות שגם היא הבינה שמדובר בביצוע רע, אבל לתת לשיר שלה אדום? שומו שמיים.
מה אני רוצה לומר: שולחן השופטים מלא בכל המגרעות שפוסלות אותם להכריע בגורל משתתפים: חוסר מקצוענות, התחסדות, שטחיות.
כמה מילים על המנחים, אסי עזר ורותם סלע, בעלי המעמד הדומיננטי בתוכנית: עם כל האוריינטציה הבידורית שהם מובילים בתוכנית, אני שונא את החלטות ה-save שלהם, המעניקות להם מעמד של בית דין גבוה לצדק בתוכנית. שניהם אינם ראויים למעמד. שישארו מצחיקנים ותחמנים, יעבדו זה על זה, יביימו התעלפויות של משתתפים (נוי הלפרין) כי זה מוסיף רייטינג משמעותי. אחרי הכל אנחנו בריאליטי. מצד שני, כששולחן השופטים לא מקרין מקצוענות ויושר, אז למה נלין על צמד המנחים הליצנים, שלוקח לעצמו החלטות שיפוטיות?
ועוד משהו שאני חוזר עליו: ההחלטות בשלב זה – מה מתאים לאירוויזיון נובעות בעיקר משום שלשופטים אין הערות מקצועיות יותר לומר, ונוח להישען על סטיגמות.  אז מה אם נוי הלפרין שרה תיאטרלי בסגנון מחזמר? האם  העובדה שאמדורסקי אינו יכול לסבול את הז'אנר פוסלת אותה כזמרת?

יוסי אשר – "אין לי אהבה"
נוי הלפרין – Never Enough
מאיה אליהו – "שקופים"
רון פרץ – "רובאמה"

רון פרץ – "רובאמה"