פילוסופיה נוסח יהלי סובול הפכה לשיר נעים הליכות של מוניקה סקס בתוספת קולה העדין והמרכך של עלמה גוב. זהו שיר של הנחות ועובדות. העיסוק במציאות הוא כפול: עיסוק במציאות עצמה ועיסוק ביחס בין המציאות לבין התפיסה של בני האדם. ישנם דברים שגם אם לא נשאר סימן לקיומם, יהיה להם המשך. מול ההיפותזה הזו ישנה מציאות מנחמת שאין עליה עוררין: "ולי ולך יספיק מעט/ לראות את הילדים גדלים/ מוצאים משחק/ ומשחקים".
המוסיקה – פופ רוק בנוסחים של פעם, פשטות הלחן המשרת את הטקסט. השירה הבלתי אמצעית של סובול, התוספת הקולית החיונית של עלמה גוב, הצליל החשמלי האריק קלפטוני של הגיטרות. "מוניקה סקס" לא עשתה כאן מהלך פורץ דרך. בפשטות המוזיקלית הזו יש יופי אולד סקולי נוסטלגי משהו, שאומר משהו כמו – אנחנו ממשיכים על הבסיס המוסיקלי המוצק שלנו, שקיומו לא נמחק.
מוניקה סקס ועלמה גוב העץ יחיה צילום הקליפ: יהונתן הלוי / DIGISTAGE
העץ יחיה אחרי הכורת/ הנהר יזרום אחרי המפעל
הפליט ישוב אחרי הרודף/ ולא נודע כי בא אל קרבו
הזר יכה שורשים/ הנשר ישוב אל הקן/ היער יכסה את השביל
ולא נודע כי בא אל קרבו
העץ יחיה
הכתובת תימחק מהקיר/ הקיר יהיה לאבק/ האבק יתפזר
ולא נודע כי בא אל קרבו
השיר ימשיך אחרי המילים/ הרוח תנגן מעצמה/ ואיש לא ישמע
ולא נודע כי בא אל קרבו
העץ יחיה
ולי ולך יספיק מעט/ לראות את הילדים גדלים/ מוצאים משחק/ ומשחקים
העץ יחיה
