מירי מסיקה בחרה לשיר התרפקות נוגה על מולדתה על פני עשיית חשבון ומחאה. אריק איינשטיין כתב בזמנו " אוי ארצי/ מולדתי / את הולכת פייפן, /שברת לי את הלב לחתיכות קטנות /היה לנו חלום, ועכשיו הוא איננו/ אני כל כך עצוב בא לי לבכות". מתאים לימינו? נעמי שמר הלחינה את שירו של שאול טשרניחובסקי מ-1933, "הוי ארצי מולדתי", המוכר מביצועים של ירדנה ארזי והגבעטרון: "הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי! הַר-טְרָשִׁים קֵרֵחַ/ עֵדֶר עֻלְפֶּה: שֶׂה וּגְדִי./ זְהַב-הָדָר שָׂמֵחַ./ מִנְזָרִים, גַּל מַצֵּבָה,/ כִּפּוֹת-טִיט עַל בָּיִת./ מוֹשָׁבָה לֹא-נוֹשָׁבָה,/ זַיִת אֵצֶל זָיִת".
מירי מסיקה יודעת נפש קהלה: הוא אוהב אותה כזו. ישנה, יפה וטובה על רקע הטראומה שהיא עוברת. המילים מעדנות גם את השכול: המדינה "את טובי הבנים את אוספת". לא קוברת אלא "אוספת" . המילים אידיאליזציה פטריוטית, שתכסה על תלאותיה הקשות.
המנגינה הצנועה הזו, צלילי היגון, הקצב האיטי, ההרמוניה, הטון הרחום , אפילו סולו החשמלית, מצטרפים לשיר השתתפות בצער מנחם ולוטף. נדמה לי שהכאן והעכשיו דורשים מן הסתם יותר משיר געגועים עצוב למולדת הטובה. מצד שני – אני מאמין למירי מסיקה ששרה את השיר בהתכוונות גדולה.
מירי מסיקה הו ארצי מולדתי
הו ארצי מולדתי / הלוואי והיה פה אחרת / בדרכך את אומרת / קשה לי מאוד
האדימה אדמה / את טובי הבנים את אוספת / חלקם עכשיו סיימו רק בית ספר
חלקם הלכו רק לרקוד
והחיוך שלך ישוב/ ואיתו שלנו גם/ איך תמיד את למרות הכל / איך תמיד את לעולם
ואת יפה לי בטירוף / אני אוהבת אותך קטנה / געגוע לתמימות
דמעות נופלות על החומה
נבנה מכאן הכל/ ונילחם עבורך בידיים / מלאכים בירוק
גוררים ת׳שמש אל השמיים
בין החלב והדבש והאש / הבטתי בך / כמו שיר של אריק ושלום
את יפה כל כך
ולפעמים זה לא פשוט / אבל ככה זה לאהוב אותך
בך נולדתי בך אמות / מכל זווית אני שלך
הו ארצי מולדתי / הלוואי ויהיה פה אחרת
בדרכך את אומרת / קשה לי מאוד
