עדן בן זקן שרה מפיו של גבר – המציע לנערה הפרובינציאלית להירגע ממי שנשארה בדד ושבורת לב לאחר שאהובה עזב אותה – לצאת איתו לבלות בתל אביב ולשחרר מועקה.  שתסמוך עליו. הוא יעשה לה גוד טיים. מה אומרים על טקסט כזה? שחיקת השירים. לעיסת הנושאים. "אני יודע מותק שקשה לך את אוכלת סרטים/ אולי הלך עם מישהי אחרת לסרט", עושה אבי אוחיון מניפולציה לשונית בטקסט ממש כמו בתוכן השיר. עדן בן זקן אוכלת את הסרטים שמבשל לה אוחיון. היא אינה זמרת שמקשיבה לעצמה. היא אינה שרה את הקרביים שלה. היא מוציאה לפועל את מה שמאכילים אותה. אז כאן היא שרה מפיו של גבר אל אישה, שככל הנראה מנצל את כאבה וחולשתה לטובתו.
עדן בן זקן תסלסל את השיר, אבל המוסיקה ממש לא "מזרחית". הצלילים מזכירים שירים של עידן זמרות הג'אז – בלחן ובעיבוד (דינה שור, הלן מירל, דיאנה וושינגטון). מבחינה זו – צל"ש למתן דרור, שעשה שיעורי בית ויישם השפעות,  וכיוון את בן זקן בתזמור למקומות חדשים ומאתגרים.  היא עולה על המסלול הזה במיומנות מפתיעה. אני בספק, אם מפיקיה מייעדים לה מסלול מוזיקלי מאתגר יותר. מה שבטוח: בן זקן עצמה תלך על אותו מסלול שימלא לה את נוקיה. יותר מדי שירים מאתגרים לא יענו על המטרה הנ"ל.

במאי הקליפ: לירן סגל

אני יודע שקשה לך את לבד כבר כמה ימים/ עזב אותך מבלי לומר לך למה/ הוא השאיר רק דמעות/ לבד מתחת לשמיכה/ יודעת את שבורה בפנים ואיך קשה לך לישון
חושבת מה לעזאזל קרה לך, רע לך/ את קצת אובדת עצות
אז בואי ניסע לתל אביב בלילה/ נעשה כל מה שבא לך/ ואל תגידי לי זה לא כדאי/ אז בואי בואי ניסע לתל אביב בלילה/ סמכי עלי תרגישי רק למעלה
הלילה תשכחי מהצרות
אני יודעת מותק שקשה לך את אוכלת סרטים/ אולי הלך עם מישהי אחרת סרט/ וכבר נמאס לך לבכות/ בים דמעות את שוב שוחה/ רק אל תצאי מהכלים חכי עוד כמה שעות/ בערב אני באה להרגיע/ אולי נצא לבלות