עילי מלא שריטות

עילי מלא שריטות

השיר כתוב ברמת השגרה הנמוכה ביותר של מכתב המאוכזב אל אהובה, אבל חושף קול טוב שעשוי להתחרות עם צמרת זמרי הז'אנר.  

מילים ולחן: זוהר גהא ושמעון דהן יבוד והפקה מוסיקלית: תום בנודיז
3.5/5

זה האגו גברי שמבאס אותו מהיחס שלה או ליבו השבור? לא בטוח שעילי חשב על תשובה. יכול להיות שגם זה וגם זה. מעבר למהימנות התוכן, עילי חושב יותר שקולו המתבכיין-מסתלסל הוא חזות הכל. אאכזב אותו. הקול אינו הכל, גם כשאתה מעמיס עליו טון רגשות, ואם ניקח את ז'אנר גברים בוכים בלילה, השיר הזה קורס מעודף דמעות על בסיס טקסטואלי רעוע מאוד. השיר כתוב ברמת השגרה הנמוכה ביותר של מכתב המאוכזב אל אהובה שהבטיחה ולא קיימה, כולל כל קלישאה צפויה, וגם הגשם שדופק בחלון מגיע.
מה שתופס בכל זאת הוא המוסיקה – מנגינה פלוס עיבוד שהופכים גם את הטקסט השדוף הזה לסלואו של סלסול חזק, שעשוי לצרף אליו מאוכזבי אהבה שבורי לה.  מבחינה זו, עילי חושף קול טוב שעשוי להתחרות עם צמרת זמרי הז'אנר.

עילי מלא שריטות

ובאלי לצעוק ולך בא לצחוק /   נמאס לי לריב עם הלב שלי מכות
התרגלתי כבר לראות אותך בוכה /   עברה כבר שנה ואת משונה
ומי זה ההוא ששינה תתמונה /   אני רץ במקום ואת כבר רחוקה
יש הרגשה כל כך קשה שאת כמוני מרגישה
פזמון: אבל הבטחת שתחזרי לפה / הזמן עובר אני לבד ואת איתו
שטויות שמדברים עלינו גם שמעות יש כמה
ודי נמאס לבכות/   תראי אותי קרוע ומלא שריטות
הגשם לא נגמר דופק לי בחלון בלילה
ושוב בא לבכות ועוד לחכות /  וכמה האגו יכול עוד לספוג
הכוח שיש לך עלי זה לא נגמר/  וכמה סרטים אוכל תסביכים
הפכתי לאקס משוגע בלי חיים/  ומה מרפא לב שכבר נשבר
ויש סיבה לכל דבר עדיין חי את העבר
פזמון: אבל הבטחת שתחזרי לפה  / הזמן עובר אני לבד ואת איתו
שטויות שמדברים עלינו גם שמעות יש כמה
ודי נמאס לבכות/ תראי אותי קרוע ומלא שריטות
הגשם לא נגמר דופק לי בחלון בלילה

share

0 אהבו את זה

share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן