אז איך הוא אוהב אותה היום? לפי העדות שעמית לואיס מוסר בתחילת השיר – אוהב אותה "אבל לא כמו פעם". כלומר – פחות?  וגם מוסיף: "תביני שאני לא הוא". מבולבלים? בוא נסתמך על עדותו, שהוא איבד את השפיות וגם "קצת דפוק", פחד לאבד את אור חייו. עכשיו אחרי שנתיים הוא מחפש את הסודות שלה? שחפש במחברות שכתב עליה. אול שכח?
שאביא עוד הוכחות כמה הטקסט הזה רע ומבולבל? האם המוסיקה מתפקדת על תקן עלה תאנה? יש מצב. בהתחשב בכך שרוב המאזינים לפופ עכשווי אינם אינם מדקדקים בתכנים, מגייסים את ההפקה המוסיקלית על מסלול אמצע שמתכתב עם הרדיו המתיידד, כדי שתהפוך את ההתבכיינות להאזנה כיפית.
יש בהפקה הזו איפוק יפה, צליל מסוגנן העוטף קול גבוה אקספרסיבי, ביטים שמובילים אט אט ובהדרגה למרכז הרחבה. רמת הפקה – חו"ל. אני נהנה מהצליל, פחות משתתף בצערו של הסובל.

עמית לואיס ונדיר ספרי לי

אני אוהב אותך אבל לא כמו פעם/ הסברתי לך את הסיפור כבר אלף פעם/ וזה עושה לי רע בגוף
אני שניה מלעשות טעות/ איבדתי את השפיות/ תחליטי זה הכל או כלום/ זה הכל או כלום
כי כבר נמאס לי בו
מתי תביני שאני לא הוא/ האמת שאני קצת דפוק/ אבל ממני תקבלי אמון/ תקבלי אמון תקבלי אמון
עליי עליי עליי תזרקי את זה/ עליי עליי עליי/ את הכאב הזה/ עליי עליי עליי/ את יכולה לסמוך/ עליי עליי עליי
מצטער אם זה היה יותר מידי/ פחדתי לאבד את אור חיי/ רוצה אותך איתי עד סוף ימי/ אני רוצה אותך עליי
אמרת שהצבעים כבר לא הולמים אותך/ שברו לך את הלב וזה הפחיד אותך/ אף אחד אחר כבר לא מבין אותך
מבין אותך , אני מבין אותך
ספרי לי תסודות הכי גדולים שלך/ שתפי אותי בכל מה שמפחיד אותך/ תהיי הכי שלי אני אהיה שלך/ רק שלך , אני אהיה שלך
כתבתי מחברות עלייך/ נמאס לי רק לחשוב עלייך/ איך שוב אני חוזר אלייך/ חוזר אלייך/ חוזר אלייך
איך עברו להם שנתיים/ רק אתמול חיברנו בין שפתיים/ גדלת לי כאן בין הידיים/ בין הידיים בין הידיים

עמית לואיס פייסבוק