אנחנו נעים בין התחושה שיש לנו זמן אינסופי ושליטה מלאה על חיינו לבין תחושה שאנחנו אפילו לא יודעים מי אנחנו או מה יקרה איתנו בשעה הבאה שלא תחזור. ענבל סמדר דחסה את כל מה שבראשה לשיר: היחס לזמן, לשינויים שהוא מחולל, הבינה והבינו, ובעיקר בינה לבין עצמה. איך אפשר להשתחרר מזרימתו הסתמית והמכלה של הזמן? (יש רק פעם אחת) הזיכרון הוא כוח יוצר ומשחרר, אך לא מדובר בזיכרון שמופעל באמצעות הרצון. השיר מתמקד במבוכות של האני המבולבל,וגם כשטוב הוא (האני) הורס לעצמו.
המוסיקה כמו הקליפ קברטית, מייצרת נרטב מתקתק וקליל משהו בניגוד מסוים לרצינות הפסיאודו פילוסופית שקיימת בשיר – כולל הקישוט הג'אזי בסולו החצוצרה. ענבל סמדר מצליחה לשדר את הנרטיב שלה לא כזמרת שמחפשת להיט לרדיו הידידותי, אלא כמי שנמצאת לגמרי בתוך המבוכה של עצמה. היא בחרה להעניק לשיר תחושה של חיות והומור יותר מאשר חידלון ורצינות, כאילו ביקשה "לברוח" מהטקסט.
*** מידע חוץ שירי: ב"אין עוד פעם", שיר הנושא באלבומה, מדברת ענבל סמדר על המלחמה היומיומית של להיות ברגע, אחרי שחלתה בסרטן, לקבל את מה שאי אפשר לשנות ולהתחיל לחיות את העכשיו, עם דגש לאנשים ולדברים החשובים באמת. הקליפ מתחיל בהצגה של כל הטוב שענבל בחרה לעצמה: אהבה, חתונה, בית, ילדים, כלבה, ואז – אוצר. לתמונה המשפחתית נוספו רופא (תומש), שתי אחיות (חברות של ענבל) ואודי החצוצרן .
ענבל סמדר אין עוד פעם תסריט: ענבל סמדר ולירן סגל בימוי: לירן סגל
אני שונה ממך שונה ממני/ אני תמונה על הקיר אני עכשיו אני אינני
לא אני כמו שהייתי פעם/ הזמן לוקח לי אותי וגם אותך ואין עוד פעם
האנשים בורחים ההרגלים חולפים/ כולם אצלי בראש/ מתי כבר אוכל להניח ולפרוש
ואין שלווה להיות שלך/ ואין מתי להרגיש אותך/ ורק יודעת, רק יודעת ורק יודעת/ לאהוב אותך
אני קופסא פתוחה שקופה לך/ אני קורסת/ באוויר עם טוב מדי אני הורסת
לא יודעת אם חלף הזעם/ הזמן לוקח לי אותי וקצת אותך/ ואין עוד פעם
ואין שלווה להיות שלך/ ואין מתי להרגיש אותך/ ורק יודעת, רק יודעת ורק יודעת/ לאהוב אותך
אני לא מצליחה להבין אותי, להסכים איתי,/ להשלים איתי, להרדים אותי אותי אותי
