עפר בשן תוהה ותועה בדרכי חייו. האם פספס דרך אחרת שהוא אינו מכיר? ה"אולי יש לי חיים אחרים" מכניס לדילמה, ומוליד שאלה שבשן אינו חופר בה: בכל דבר יש טוב ורע, גם אם תחיה חיים אחרים – אף אחד לא מושלם, יכול להיות שהיה שם קסום, יכול להיות שהיה רע. השאלה שבשן מעלה: האם אלה חיי, ואין יותר מידי מה לעשות? כאן נכנסים נתונים מעורפלים כמה ש"אסף למזכרת" ו"המנגינה שחוזרת".
המוסיקה משדרת את התסכול. זוהי הבעה שמגיעה מעומק התהיה. אם זו המנגינה לה מייחל בשן, אז הוא לא צריך לחפש תסריט מוזיקלי אחר לחייו. היא מכילה את מאווייו, את מרחב תהיותיו. הטון מדוכדך-מתרפק מדייק תחושותיו. המעטפת המוזיקלית מסייעת לשדר אותם לעומקם.
עׂפר בשן חיים אחרים בימוי והפקה: עמרי דגן
לקום ולשטוף/ למצוא איזו כוס/ וקפה/ או שתה/ שלוק קטן/ ולצאת לאור
לדרוך בלי לרמוס/ היי מה נשמע/ איך בבית?
למלא ת׳דפים ביומן/ פעם בשנה/ לשאול מה נשתנה
ואולי יש לי חיים אחרים/ אספתי אותם לזר למזכרת
ואולי יש לי חיים אחרים/ ימים שחלפו מנגינה שנשארת
לשבור את הקיר/ ואיש לא יכיר/ את הנוף שנגלה/ אבל הייתי בו פעם
לפגוש שם אותי/ במבט שהיה/ כשגיליתי ציפור או תלתן
זאת תמיד פעם ראשונה לטעום את הטעם
ואולי יש לי חיים אחרים…
ולרשום בלי לכתוב/ לעשות 1,2,3/ ולדאוג בלי להעיק/ להגיד 1,2,3
והלב מבקש להשתחרר מהכלוב של הראש
ואולי יש לי חיים אחרים/ אספתי אותם לזר למזכרת/ ואולי יש לי חיים אחרים
ימים שחלפו מנגינה שחוזרת
ואולי יש לי חיים אחרים/ את כל הזרעים לפזר אל הרוח/ ואולי יש לי חיים אחרים
לפתע לראות שדה זר וידוע
