יש שירים שמתבהרים רק אחרי ששומעים את הסיפור מאחוריהם. שירתה מלאת הצער, החמלה, הכוונה והתקווה של שרית חדד עוררה בי את הסקרנות.
שגית רז, היוצרת של השיר היא אם לחמישה ילדים, מהם שלושה עם אוטיזם, מייסדת עמותת "להיות שם – אוטיסטים בדרך לעצמאות" שפועלת למען שינוי גישת הטיפול באוטיזם בישראל ומעצבת מחדש את עתידם של ילדים ומתבגרים על הקשת האוטיסטית. שגית בוגרת "רימון" היא סופרת, מוזיקאית, כתבה והלחינה את האלבום "עוד אדבר אתך".
כשאתה ניגש אלי ומצביע,/ אני רואה אותך רוצה/ רואה אותך דורש,
ויודעת, לי אתה קורא/ אך תנועותיך גוברות על המילים,
שנמצאות עמוק בפנים/ ואתה רוצה, אתה צועק:/ שהמחסום כבר יתנפץ.
פזמון:/ אני מדברת אליך, ומאמינה,/ שעוד אדבר איתך.
כשאתה נושך את היד חזק/ אני רואה איך אתה מתרגש,
רואה איך זה משתלט/ ויודעת, לי בלב כואב.
אך הצחוק בעיניך הוא אור חדש/ וכך לי אתה אומר-
אני משתדל, אני מנסה/ כי אותך אני אוהב.
פזמון: אני מדברת אליך, ומאמינה,/ שעוד אדבר איתך.
אתה מקשיב, ורוב הזמן קולט/ תוציא את שבפנים,
אני לא אתמוטט./ הבט בפחד, אל תירא/ הושט לו יד באהבה
פזמון: אני מדברת אליך, ומאמינה,/ שעוד אדבר איתך.







