"לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה", כתב אהוד מנור, על ארצו. לגלי עטרי שמורה זכות ראשונים על ביצוע השיר הזה, אבל הכי אני אוהב את הביצוע של קורין אלאל, מלחינת השיר בפרשנות הבלוזית, הכואבת-מרירה באמת לטקסט הזה. אורליקה כמעט משחזרת את כוונת המלחינה, מאטה קצב והופכת את זה למעין-מונולג. אמרתי כמעט, כי היא הייתה יכולה ללכת עם זה יותר לעומק. העיבוד האקוסטי לפסנתר (בפתיחה, בהמשך) וכלי הקשה ושילוב הקולות (קורין אלאל) מוסיף גוון יפה.
