את השיר הפותח "סופרימנטו" (סבל) חיפשתי בנרות. שווה לרכוש הדיסק בשבילו. קטע נוגה, נוגע, מרגש. למעשה שיר מחאה וגעגועים לאנגולה, מולדתו של הזמר והמלחין ואלדמאר בסטוס, שהמוסיקה שלו היא אפריקאית אבל באוריינטציה לטינו-ברזילאית. זה אלבום למדף המיוחדים, מלודי להפליא. ואלדמאר שר נגד המלחמה, נגד כובשי ארצו בסגנון סמבה שקטה ומוסיקה אפרו-קובנית. דיוויד ביירן כתב עליו כי השירה שלו היא סוג שירה פוליטית שבאה מהלב. כמו סזריה אבורה היא יוצאת מהלב ונכנסת ללב. כדאי.
