הנעימה שימשה סרט גרמני באותו שם, והייתה ללהיט בגרמניה וביפן עוד בטרם כבשה את ראש המצעד האמריקני ב-1961. ברט קמפרט נולד בהמבורג ב-1923 ונפטר ב-1980, כשהוא בן 56. הוא ייזכר בתולדות המוסיקה כמי ששכר את שרותיהם של הביטלס ללוות את הזמר
ירוסלב יעקובוביץ' מנגן שירי ארץ ישראל בנפש מתגעגעת. צליל הסקסופון משמש לו קול, נותן למנגינות את הכבוד שלהן מבלי להתחכם. לא אלתורי ג'אז. רק ניואנסים קלים שמייפים כמו סולו גיטרה אקוסטית יפהפה ב"מה אברך". לא אלבום של אינטרפרטציות חדשניות, אלא
שירי נחום היימן ללא מילים? יש מצב? הרי יופיים של שיריו הוא בחיבור האולטימטיבי בין המילה ללחן. אז ככה: אני שומע את צלילי הגיטרה של אורי הרפז, ולא תאמינו – השירים של נחצ'ה פורחים כמו פרחים באביב גם ללא המילים.
ג'יימס לאסט, מנצח התזמורות הנודע, ענק המוסיקה הקלה, מנהיג הלהקות הגדולות (ביג באנד'ס) נפטר בגיל 86 בביתו שבפלורידה. בהודעה לעיתונות נמסר כי לאסט, יליד גרמניה "מת בשלווה ובנוכחות משפחתו". לאסט נודע במוסיקה הבידורית שלו, שכונתה happy music. אחד מלהיטיו הגדולים
מה שהוא עושה בקולו, כלומר כשהוא משייט עמו בגבהים בדרך למחוזות הרגש הנחשקים. שם, במרומי ה – high notes, חובר הקול לרגש. זה עדיין לא מספיק: תנו לג'וש גרובן את השירים הכי מוכרים ממחזות הזמר והסרטים, תזמורת של 75 נגנים,
אל תחשדו בסנכרון שפתיים, למרות שאנגלברט הומפרדינק החזיק את המיקרופון לעיתים בגובה המותניים, בשעה שהוא שר. בואו נאמין שגם בגיל שלו, 79 ,זמר עדיין יכול להגיע לגבהים כאלה, שהוא יכול להרחיק את המקרופון מרחק חצי מטר מפיו. אם זה הטווח
המוסיקה של סשה ארגוב אינה יורדת מסדר היום של מוסיקאים. היא מסעירה מוחות יצירתיים. אפשר לומר: היא "ספר השירים" של המוסיקאים הזמרים כמו ספר השירים האמריקני הגדול, שמכיל את השירים הכי "מכוסים" בעיקר ע"י אמני ג'אז. השירים של ארגוב הם
דיאנה קראל מתכווננת יותר ויותר לנתיב אמצע הדרך. הקול החושני של פסנתרנית הג'אז עובר כחוט השני לאורך הקאברים במסלול מיינסטרים להאזנה קלה. "קליפורניה חולמת" של "האמהות והאבות" קובע קו מאפיין של שירי פופ מוכרים בעיבודים עטופים בצלילי כינורות ממותקים. אחד
לא נקלקל את אווירת חג המולד לחוגגים. סוזן בויל מפציעה בזמן הזה. ניחשתם נכונה: עוד אלבום קאברים חדש. מה כאן? מי היה מאמין שהיא תגיע גם ל – Wish you were here של פינק פלויד. חוצפה? לבויל הייתה חוצפה להפתיע/להדהים
נוסטלגיה כסגנון. תקשיבו ל – She & Him, הזמרת/ שחקנית זואי דנשל ולזמר-שחקן יוצר מ. וורד. אלבומם החמישי הוא הגשה מסוגננת בטעם הישן של סטנדרטים מספר השירים האמריקני הגדול. שירים משנות השלושים ועד החמישים. אל תוציא ישן מפני חדש, ובכל
מה המוטיבציה של בט מידלר לבחור קאברים לשירי להקות גירלז? אין לי תשובה ממקור ראשון, אבל נדמה לי שמידלר לקחה אתגר. זהו תחוםשופע להיטים, הרבה משנות השישים. למשל: העולם אוהב את גרסת ה- Ronnettes, להקת הנשים מהשישים ל – Be
מי הם הקרונרים הבולטים של תקופתנו בג'אז? Crooner הוא סוג של זמר שנע על הגבול בין ג'אז לפופ. ג'יימי קולום, הזמר הבריטי בן ה-35 הוא קרונר מובהק. מה הגבול בין פופ לג'אז? יש זמרים שמנסים לטשטש כמה שיותר הגבול הזה
מרגישה כה טוב? האם היא יוצאת מהבלגנים? דיון וורוויק, אחת הזמרות הגדולות של המאה עשרים (חמישה פרסי גראמי, 60 סינגלים במצעדים, מכירות של 150 מיליון תקלטים ואלבומים) הסתבכה לא מעט בחייה. מי שחשב שזמרת כזו יכולה להעביר את שנות הפנסיה שלה
שימו האוסף הזה כמוסיקת רקע. דאנס, האוז או גרוב וגם לטיני. סדרת קפה דל-מאר הולידה הרבה מתחרים המשווקים סוג של מוסיקה הנקראת "אלקטרוניקס מוד". האוסף פשטני, אך יש בו זרימה יפה, מסתורית, אלגנטית. עורכיו דאגו לקוקטייל מאוזן של רמיקסים. לא
מנהטן טרנספר 2014? אותה גברת כמעט בלי שינוי האדרת. אפילו הפסנתרן והמעבד הישראלי המצוין שלהם עדיין תופס את מקומו. אני מדבר על למעלה מעשרים שנה מאז שראיתי את ההרכב לראשונה. בבריכת השולטן ב-1993, מאז לפחות – עוד פעמים. הפסנתרן, ירון
תגיעו לג'ונגל הזה. זה הזמן. זמן קיץ. תזמינו מיקס ניו-יורקי של דאנס-פאנק-פופ שנות השבעים. תקבלו מוסיקה שיכולה לשמש גם רקע, גם להכניס לרחבות אינטימיות. תזיזו גוף. תנגנו עם האצבעות. האזנה קלה. Jungle הם טום "טי" מקפארלנד וג'וש "ג'יי" לויד וטסון. צמד
עוד פעם מקהלת הצבא האדום ב"קלינקה"? אבל כשעורכים אוסף כזה עם כול השלאגרים הרוסיים, אי אפשר בלי הגברים של הצבא האדום. הם ישירו גם "לבלבו אגס וגם תפוח" הלא הוא "קטיושה" ואת הקטע המלהיב "סמוגלנקה" ואיך אפשר בלי "פתיתי שלג"
בספטמבר 2011 רשם טוני בנט (88) הישג נדיר: זמר הג'אז והפופ טיפס בגיל 85 למקום הראשון במצעד אלבומי הבילבורד Billboard 200 עם האלבום Duets II. בספר הגינס אפשר לרשום: הזמר הקשיש ביותר שהגיע לראש מצעד המכירות. אלבום הדואטים עם ענקי
סניה קרויטור הוא אחד האקרובטים המלהיבים ששמעתי בנגינת כינור עממי אתני. בן 39, יליד מולדבה, מתמחה במוסיקת עולם – מבלקנית דרך צוענית, טורקית גם אירית, אלא שבאלבום הזה הוא כתב מוסיקה לא רק כדי בשביל ללהטט בכינור האתני. סניה שם
ברמן ברדרס, פרנק וכריסטיאן, צמד אחים תוצרת גרמניה, לקחו חבילת להיטים ועדכנו אותם ברוח סמבה-בוסה. לצורך פרויקט ה – samba-infused , קיבל צמד המפיקים את סרטי ההקלטה המקוריים של כמה מהשירים הידועים. הקולות הוכנסו ל"אולפני סטודיו" ריו לעדכון. סיוע התקבל
הגברת ננה מושקורי תהיה באוקטובר בת 80. בימינו הגיל אינו קובע. תראו איך היא נראית על משקפיה השחורים המפורסמים, אבל אחרי הערב בנוקיה נדמה לי שמה – legendary Greek singer, נשארה בעיקר האגדה. אז נכון, לא בכל ערב רואים אלילת פופ,
ננה מושקורי שרה Telalima ביוונית. דמיינו שאתם באולימפיה בפריז. ערב חגיגי. הקול הזה שמטפס לפסגות הרגש. באתם לשמוע Amazing Grace בביצוע שלה? –תקבלו. ננה מושקורי ללא Amazing Grace?! ללא Ave Maria ? לא בא בחשבון. מושקורי היא בדרך כלל מתנה לחגים.
נט קינג קול מת ב־15 בפברואר 1965 בבית חולים "סיינט ג'ונז" שבסנטה מוניקה, קליפורניה, כשנתיים אחרי ההופעה הזו מסרטן הריאות, והוא בן 46 בלבד. קול היה מעשן כבד. הוא עישן עד כשלוש חפיסות סיגריות ביום. הוא האמין כי העישון שומר
שמעון פרנס הוא העגלון המקומי של הכרכרה היוונית הזו (אות התוכנית "פותחים ערב בגלי צה"ל") , שבמקור שייכת ל – גריגוריס ביסיקוציס, הנחשב אחד מענקי הבוזוקי של מוסיקת הלייקה היוונית בשנות השישים. אנחנו מכירים את הגרסה האינסטרומנטלית, פחות את הקולית.
מתאים לי לקבל את סטרייסנד ככה אחרי החוויה בבלומפילד. כמעט אותה הופעה הוקלטה בשני לילות בברוקלין, ניו-יורק, כחצי שנה אחרי שמלאו לה 70, למעשה ההופעה הראשונה שלה במקום הולדתה מאז עזבה בגיל 16 לקריירה מפוארת ונפלאה של 50 שנה כשחקנית
רובי וויליאמס לא נח. כמעט כל שנה אלבום. הפעם – חוזרים לעידן הסווינג. וויליאמס זיקית. מראה שאין בעיה לחצות גבולות סגנוניים, ללכת על דואטים מחניפים. יש לו את זה. פרפורמר. אקלקטי. הוא יגיע עד "ספר הג'ונגל" ב – I Wan'na
טנורים – סחורה עוברת לסוחר. טנורים צעירים בעלי חזות להקות בנים – ביקוש בלבד. אנחנו על סף 2013, וקשה להאמין, שלהקות בנים פופ-אופרה הם היום רוחות קיטשיות שנושבות בעוצמה על מסלולי המיינסטרים. עצמו העיניים. האם מה ששמועות האוזניים זה Il
לחוליו היה חם. הוא פשט ז'קט, וחזר ולבש אותו. האיש כבר בן 70. מדקלם קטעי קישור מחניפים לקהל ולישראל. כבר שאלו את השאלה לפני: האם לאהוב חוליו איגלסיאס מעיד על "טעם רע" בהעדפות מוסיקליות? נו באמת. שטויות במיץ שמאלץ. זה לא
כנריות פופ וירטואוזיות – זה שם המשחק. בישראל ובעולם מכירים את ונסה מיי, פחות את הכנרית-כוכבת התורנית היא לינדזי סטרלינג. היא היא הולכת בקו מוכר ושל כינור אלקטרוני מעובד ומופק במתכוני ביט פשוטים. שמעת שיר אחד, ונדמה לך ששמעת הכל. אפשרות
באוריינטציה של זמרת ופסנתרנית ג'אז, אליאן אליאס, ילידת סאו פאולו, עושה שימוש בצ'ט בייקר כדי לחבור לקו שבין ה –Cool Jazz וה –Nova Bossa הברזילאית של שנות החמישים של המאה הקודמת. ארבעה עשר הקטעים הם הומאז' גם לבייקר וגם לסטנדרטים של
