"הזר" הוא האלבום החמישי של בילי ג'ואל. בעיני מבקרים – יצירת המופת שלו, שיצאה כמה שנים אחרי להיטו Piano Man. מקום 67 ברשימת האלבומים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון. להיט ענק מהאלבום הזה שחצה את כול הזמנים – Just The Way You Are . "הזר"
שתבינו: אלה הענקים. במרחק הזמן שעבר מאז ההקלטות (1957) הם ניהיו יותר ענקים. לא סתם דואט, אלא דואט בין קולמן הוקינס ובן וובסטר, שני סקסופוניסטים שמנגנים טנור. איפה להתחיל? בבלדות. הרבה בלדות. ב"זה מעולם לא חדר למוחי", הצליל נשמע רומנטי,
ב-1 ביוני חגגו 53 שנה ל"מועדון הלבבות האבודים של סרג'נט פפר". אני זוכר את הערב ב-1967 שבו השתנה עולמנו. המחט שהסתובבה על הפטיפון רעדה מרוב התרגשות. "סרגנ’ט פפר" היה הרגע בו הרוקנ’רול הפך לאמנות. לא היינו צריכים לחכות לאלבום הזה
זה אחד האלבומים הגדולים של הרבי הנקוק, החמישי שלו שיצא ב-1965. הוא משתמש באותה להקה מהחמישייה השנייה של מיילס דיוויס אבל מחליף את מיילס בפרדי האברד (גם ג'ורג קולמן מנגן במקום וויין שורטר). הרבי מגיע כאן לרגעי השראה מופלאים של
"הדירוג המקסימלי של חמישה כוכבים? תנו לאלבום הזה שישה!" (מגזין "דאונ ביט" 1963) הסופרלטיב אינו אקראי. זהו אחד התקליטים המיוחדים שיצאו באותה שנה, שזכה בפרס גראמי לאלבום הג'אז הטוב ביותר בשנת 1964. ביל אוונס הקליט את האלבום בפסנתר של גלן
יש כל כך הרבה פנים למוזיקה של פט מתיני, שקשה לבחור אלבום אחד אהוב במיוחד. "סיפור סודי" הוא מאלבומיו היותר שאפתניים. פרויקט סולו שהוא אחת מיצירותיו העשירות ביותר כמלחין. מחזור השירים נוצר בהשראת מוטיבים סגנוניים שונים בשילוב של ג'אז, קלאסי,
Birth of the Cool הוא אלבום אוסף של מיילס דייוויס, שיצא בשנת 1957 ב"קפיטול רקורדס". אחד עשר השירים הוקלטו על ידי דייוויס במהלך שלושה מפגשים בין 1949 ו -1950. המוסיקה ייחודית בעיבודים חדשניים שהושפעו מטכניקות מוזיקה קלאסית כמו פוליפוניה, ומציגה
Celebration Day הוא הרצועה השלישית ב – Led Zeppelin III, שיצא ב-1970. ארבעים ושתיים שנים אחרי יש סיבה להכריז: הדינוזאורים לא נכחדו. ליתר דיוק זה קרה 35 שנה אחרי: 10 דצמבר 2007. לד זפלין מתייצבת ב – 02 ארינה לקונצרט
זהו אלבום Blue Note (חברת התקליטים המיתולוגית שהתמחתה בג'אז ובבלוז) מובהק, מושלם למתחילים כמו גם לחובבי ג'אז ותיקים. מנגנים בו פרט לסקסופוניסט קנונבול אדרלי מיילס דיוויס בחצוצרה וארט בלייקי על תופים. סקסופון האלט של אדרלי מוביל נפלא גם מהאספקט של
האם בונו נסחף כשכינה את "סיסור סיסטרס" Scissor Sisters – "להקת הפופ הטובה בעולם"? הם מיישמים נוסחת eclectic dance-pop-rock, שבה יש מקום גם לדיסקו סוונטיז נוסח הבי-ג'יז – כולל ההרמוניות והפלצטים (שיר שלישי באלבום החדש – Inevitable) ההרכב הוקם ב-2001.
יורגוס דאלארס הוא הפרנק סינטרה של המוסיקה היוונית. כל זמר בסדר גודל של סטינג ישמח לצרף אליו קול לדואט. סטינג, אגב, נמצא ברשימת הדואטים המפואר הזה של 36 דואטים, שנפתח בצדק עם חאריס אלקסיו. אין כמו דואט עם זמרת יוונייה
התקליט הוקלט ב- 29 בנובמבר 1957 ב"ג'אז ההודיה" ("Thanksgiving Jazz") ע"י Voice Of America, קונצרט שהופק על ידי קנת לי קרפה למען מרכז הקהילה מורנינגסייד בהארלם. למרבה המזל ההקלטה התגלתה בשנת 2005. במרתפי ספריית הקונגרס. הקונצרט מהווה ציון דרך בקריירה
בקטע הראשון, "התעוררות", מתבררת הגאונות של הפסנתרן, ואיך עושים מהפשוט משהו מורכב בשינויים של מצברוח, קצב, גוונים. ג'אמאל מזכיר את ארול גרנר. והנה כבר בקטע השני, "אני אוהב מוסיקה" זה משהו אחר, סולו וירטואוזי, שמזכיר את ארט טאטום, כשפתאום נכנסים
הראשון מבין סדרת שלושת הטנורים. השנה 1990, ערב משחקי גמר גביע העולם האיטליה, 7 ביולי 1990. העולם מאזין לשלושת ענקי הטנור וצופה בהם. למעשה – שידור האופרה הגדול ביותר אי פעם. תשאלו את זובין מהטה על ההתרגשות. הוא ניצח על
שני ענקים בכרטיס אחד. הם לא היו אפילו בני 30 כשהקליטו את הדואטים האלה. אחד כבר אגדה. השני – לקראת. הקלטות ממאי עד אוקטובר 1956. Oleo של סוני רולינס, In Your Own Sweet Way של דייב ברובק, Round About Midnight
חמישיית בראון-רואוץ' הקלאסית בשיאה. קליפורד בראון, שנפטר בתאונת דרכים בשנת 1956 כשהוא בן 25, היה חצוצרן שהתקרב לשלמות ככל שמדובר על נגן חצוצרת ג'אז. הוא שימש עוגן לכל הרכב וקבע את הטון של הלהקה כולה. האלבום ה זה הוא דוגמא
השלישי של קרידנס קלירווטר ריבייבל הוא גם היותר קלאסי שלהם. גיטרות זועפות, ביצועים של זמר רוק מהמעיים הלא הוא ג’ון פוגרטי, שגם מנגן נפלא גיטרה חשמלית מובילה. וקרידנס הפעם הולכת גם על שירים בעלי גוון פוליטי כ"באד מון רייזינג". הפעם, בהשוואה לקודמים
לפני שמתחילים, תלחצו בשלט מס. 3 דיסק ראשון . השיר נקרא Dazed And Confused בלדת בלוז רוק מסעירה, העיבוד הזכיר קצת פינק פלויד. וזה לד זפלין אולטימטיבי. השירה של פלנט, הנגינה הסהרורית של הגיטרות. המעברים. שנחזור עוד פעם על מה
"גץ / גילברטו" הוא אלבום של הסקסופוניסט האמריקאי סטן גץ והגיטריסט הברזילאי ז'ואו גילברטו, בו מופיע הפסנתרן והמלחין אנטוניו קרלוס ג'ובים (טום ג'ובים), שהלחין גם רבים מהקטעים. באלבום שיצא במארס 1964, מבצעת אסטרוד גילברטו שני שירים, "גרוטה דה איפנמה" ("הנערה
להקת פליטווד מק עברה גלגולים רבים בכחמישים שנות קיומה, שהתבטאו בתחלופה רבה של חברי ההרכב, כמו גם בשינוי מובהק אחד לפחות בסגנונה המוזיקלי – מבלוז רוק שורשי, לפופ רוק קליל יותר, סגנון שאפיין אותה בתקופה המוצלחת ביותר שלה. הגרסה המוקדמת של
אלבומו השלישי של אחד מהאבות המייסדים של הסול מיוסיק כלל קאברים לשירים של אביו הרוחני ומושא הערצתו סם קוק. ההבדלים ביניהם ממש לא העידו על ההשפעה העמוקה: קוק יצר מוסיקת מלו מלוטשת. רדינג – קצבית ומחוספסת. אבל אין ספק כי
אחרי ארבעים שנות קריירה, ניק קייב מציג את אחד האלבומים הטובים ביותר שלו עד כה, אם לא הטוב שבהם. זוהי מעין מדיטציה מורכבת על המוות ועל האבל הקולקטיבי שלו-שלנו. אני בד"כ נמנע לעשות שימוש ב"מרגש". כאן אין לי היסוס: ניק קייב
יותר מחמישים שנה שהחבורה הזו היא סיפור ההצלחה הגדול של המוסיקה האירית – על גווניה, ניביה, סגנונותיה. במילים פשוטות: הצ'יפטיינס הם הנציגים של הפולק הקלטי – אירלנד, סקוטלנד, האי מאן, בריטאני, וולס, קורנוול. שיתופי הפעולה עם אמנים מסביב לגלובוס, מכירות
ריק אוקאסק מ- The Cars נפטר השנה. היה בן 75 במותו. אני נזכר באלבום הראשון של The Cars שנקרא אף הוא The Cars. בהאזנה מחודשת – "דה קארס" יצרה את אחד מאלבומי הרוק הטובים בכל הזמנים. אני מאזין ל – Just What
קו ניו-יורק ארמניה. ג'אז, ניחוח ערבי, חיבורים בעידון מלודי. הדיסק הוא אוסף שמיועד למי שאין לו מושג מה היא נייט ארק. 5 שירים מתוך 8 הקטעים הם מהאלבום הראשון של החבורה "תמונה" ו"שיבה הביתה" והם מוכרים לכל אוזן, אבל מיוחדים
שיר 12 הנקרא "אמא", מראה עד איפה יכולה זמרת הרוק-בלוז הזו להגיע. רגשנית וקורעת כג'ניס ג'ופלין, מחטטת בנשמה. בת' הארט, זמרת סול, לא מחקה את ג'ופלין אבל האיכויות מזכירות את זמרת הבלוז הלבנה הגדולה. לא כל הדיסק זה בלוז. "אל
אל תספרו כמה אוספים יצאו לרולינג סטונס. נלך גם על האחרון. ללהקה של חמישים שנה שעוד מתרוצצת בדרכים – מגיע להוציא עוד אוסף. רולינג סטונס מבחינתי – לנצח. אני אשים את 46 השירים במכונית, ואפתח חלונות. עדיין בנזין מעלה לנשמה. 36 שירים ביניהם
הקריירה המרתקת של הרבי הנקוק קיבלה תפנית מפתיעה באלבום פאנק מפתיע. הנקוק הוא מוזיקאי של חיפושים ושינויים. באחת התחנות שלו עבר דרך מיילס דייוויס כחבר בחמישייה הקלאסית של שנות השישים פורצתת הדרך. כמנהיג-פסנתרן הלך היו לו אלבומים אקוסטיים בולטים (Maiden
דיוויד קרוסבי, סטפן סטילס וגראהם נש עזבו את להקותיהם – הבירדז, באפלו ספרינגפילד וההוליס כדי להקים את הסופר טריו ב-1968. אז הם כמובן, בחלומותיהם הכי מוטרפים, לא היו חוזים שכעבור 37 שנים יצא אוסף אולטימטיבי של 19 שירים מארבעה אלבומים שמשתרע מוודסטוק של
יש מקום להתגעגע לקולו המתקתק המתרפק בשלושת הלהיטים הפותחים: "ליבינג און א ג’ט פליין", "טייק מי הום, קאונטרי רודס", "סאנשיין און מיי שולדרס". זה הקול שהספיק במשך חייו למכור למעלה מ-60 מליון תקליטים, עד שאלה (החיים) נעצרו אחרי תאונת מטוס
