13 ביוני 1995. אלבום שלישי לאלאניס מוריסט Alanis Morissette. כתיבה משותפת לה ולמפיק גלן באלארד, שמצליח לחבור לרגישויות של היוצרת-זמרת הקנדית. האלבום הניב חמישה סינגלים You Oughta Know Ironic You Learn Hand in My Pocket Head over Feet אלאניס
מבוא ליסודות ההבי מטאל מתוצרת בריטניה. גם השם "שבת שחורה" הקשור לפולחן השטן, הוא חלק מהנרטיב שהוביל את הגל, ובלאק סבאת' היא אחד האבות-חלוצים המייסדים של הז'אנר, יודו כל החבורות המושפעות מאיירון מיידן דרך מטאליקה, סלייר, נירוונה, ג'ודס פריסט. מגזין
זו אחת הקופסאות היותר מרתקות-חשובות של המוסיקה מג'מייקה על כל התת-ז'אנרים שלה – סקה, רוק סטדי, דאנס הול, דאב וראגה. למעשה, ההסטוריה של המוסיקה הג'מייקנית, 95 שירים בארבעה דיסקים ומבחר נדיר מה- Folkes Brothers של 1958 עם השיר ‘Oh Carolina’,
שומעים את הטון של "לונדונרי אייר", ומבינים שזה סקסופון טנור מעולם אחר. איך לתאר את הצליל של בן וובסטר בטנור סקסופון? חם, אפוף אווירה רומנטית. מאוד Mellow. סקסופון ששר. מה שבטוח שבטון הבשרני של וובסטר קשה לטעות. הקלטה ממופע חי
יש אלבומים שאני אוהב להשאיר באיזו פינה. אני מדבר על אלבום יפהפה של הלהקה, שהוגדרה "להקת רוק בריטית פרוגרסיבית". Breakfast In America של סופרטרמפ היה אחד התקליטים הכי מנוגנים על הפטיפון שלי, כשיצא בסוף השבעים. יש שהגדירוהו "רוק מתקדם". לי הוא
רבים מחשיבים את ריי בראון (1926-2002) לגדול נגני הבס של כל הזמנים. החזרה לאלבומיו, נדמה לי, היא חובה לכל שוחרי הקונטרבס בפרט ולאוהבי הג'אז בכלל. בראון שנפטר ב-2002 השאיר סדרת אלבומים תחת Some of My Best Friends Are. כל אלבום
נדמה שזה האוסף האולטימטיבי של ג'ון לנון מקריירת הסולו שלו, אחרי כל האנתולוגיות שהוציאו. אתם לא תגלו מחדש את לנון, אבל התזכורת טובה מכל בחינה. יכולים לשקוע בשירי האווירה המדיטציונים כ – No. 9 Dream. אפשר לרקוד רוקנ'רול נפלא ב
מבקרי המוסיקה הצביעו פה אחד: Sunbather של ההרכב Deafheaven מסאן פרנציסקו הוא האלבום הטוב ביותר לשנת 2013. זו הפעם הראשונה שאלבום המוגדר "מטאל" מגיע למקום הראשון בבחירת המבקרים. לא סתם מטאל אלא black metal, תת-ז'אנר שהוא הפן הקיצוני של ההבי
ברוך השב לדפי ההיסטוריה של הרוק. חיכינו לדיוויד בואי הזה. היפה במוזרותו. דיוויד בואי שכמו עולה-מהדהד מן השבעים, תחילת השמונים, בצליל הרוק-אלקטרוני הזה, מעורר זיכרונות מברלין במשמעות של walking the dead המת המהלך ברחובות העיר הגרמנית בשיר Where Are We
הבוקס טופס – מי שהוגדרה להקת "סול של כחולי העיניים" (להקה לבנה שמבצעת סול שחור) בלהיטה הגדול ביותר. אלקס צ'ילטון סולנה של הלהקה נפטר לפני שלוש שנים מהתקף לב קרא עוד
הדיוות האמריקניות מדברות על עצמן כ..על דיוות. תקשיבו להן. הן אגב, מהיחידות שמותר להן. תקשיבו לאלו פסגות לוקחות ויטני יוסטון ומרי ג'יי בליג' עם Ain't No Way . דיווה טינה טרנר, אלטון ג'ון ושר לוקחים את Proud Mary של קרידנס קלירווטר
עכשיו כשאני שומע את Dazed And Confused , אני משוכנע שלד זפלין היא באמת אחת הלהקות המדהימות לתקופתה. קרא עוד
לד זפלינסטים מושבעים ישאלו מה קרה באוסף הזה ל – Ramble On , ל – Heartbreaker . מבחינתם – פשע. אבל בשביל Babe I'm Gonna Leave You כדאי להגיע גם לכאן. אלה המכונים die-hard Zeppelin, יחייכו לעצמם תוך תמיהה כמה כמה
התערובת הזו של סול מיוסיק עם בלוז וג’אז היא שמאפיינת את ואן מוריסון של תחילת השבעים, משהו שהוא ספג בילדותו האירית עמוק עמוק. מישהו כתב שלהאזין לאלבום הזה – זה כמו לחתום את דרכונך לפני שאתה נכנס למדינת המוסיקה של
אני אוהב לחזור לרולינג סטונס, כי האבנים המתגלגלות ממשיכות להתגלגל מאז המפגש הראשון והמפעים איתם אי שם בשישים, שעד היום נחשב בעיני הרוק האותנטי המהפכני בחיבור בין בין מוסיקה שחורה ללבנה (*). הפעם מחוגי השעון זזים אחורה ל-1978, עיצומה של מהפכת הפאנק. מהדורת
חמש שנים אחרי מותו מהתקף לב של האח מוריס גיב, הצליל הייחודי של להקת האחים ממשיך לדלג על מחסומי הזמן. היום אפשר לסכם כבר דרך מזהירה של 7 אלבומי פלטינה, 8 גראמיז, מקום שמור היטב בהיכל התהילה של הרוקנ'רול האמריקני,
כמה יפה הבלדה היפה הזו הציפור הכחולה שיאנג פותח איתה את החדש שלו."אם היה חלון שממנו זורחת השמש/ כמו ציפור כחולה הייתי חוזר אלייך" שר הקול הדק, המקונן הזה, בליווי המפוחית והסטיל גיטאר. ("ביוטיפול בלקברד") ואחר-כך צליל הבנג'ו ב-Boxcar, "קרון
שנתחיל ב"בלואינג אין דה ווינד?" מתחילת ה-60, פולק סונג נאיבי, המתעופף הנצחי ברוח, שכל מורה שלישית לאנגלית מלמדת אותו? ואולי ב"הדברים השתנו", שיר בקצב קאונטרי, שנשמע רלוונטי: "פעם היה לי איכפת, היום הכל השתנה. התנ"ך צודק, העולם יתפוצץ", שזה כבר
עוד אנתולוגיה של אלביס? אין שום שיר באוסף הזה שאינו נמצא באחד האוספים הקודמים. נו, מה אתם רוצים. אלביס מת לפני 30 שנה. מאז תעשיית המוסיקה סחטה כל דבר שקשור בו, ויצאו עשרות, אולי מאות מה שקוראים בלעז "קומפיליישנס". אלביס
הקול שלה לא יצא ממיתרי הגרון, אלא מהקרביים. חייה של ג'ניס גופלין היו קצרים יחסית כדי להשאיר ירושה מוסיקלית גדולה. מי שריכז את השלושים שירים כאן עשה סלקציה שאומרת ירושה מרשימה. כל מה שרציתם לשמוע מהזמרת שצרחה שירים מהנשמה, מהבטן וגמרה
אמרו כבר ש"הפריטנדרס" היא להקת של האחת והיחידה – כריסי היינד, יוצרת, גיטריסטית, זמרת. לא אפסול את ההנחה הזו על הסף, ובמיוחד באלבום הזה שציין את הארגון מחדש של הלהקה ע"י היינד אחרי האירועים הטראומטיים שעברה . "הפריטנדרס" היא להקה בריטית מצוינת שחצתה
"שנות דיו" הם תקופת הזמר רוני ג'יימס דיו בבלאק סאבאת', והתקופה הזו זוכה להכרה מחודשת – ובצדק רב. יש טוענים שלפני בואו, כלומר באלבומים האחרונים של אוזי אוסברן, בלאק סאבאת' הייתה בירידה משמעותית. ואמנם, על דבר אחד אין ויכוח: כשדיו
מכל אלבומי ליאונרד כהן, ההופעה הזו היא מהסוג שאתה חוזר ושומע, וחוזר ושומע וממשיך לחזור לשמוע. והיא ממשיכה להלך עליך. אמוציונאלי, מסתורי, היפנוטי. מבחר מהופעות חיות ושירים בלייב מ"הרקידי אותי", "ציפור על תיל" דרך "אחיות הרחמים", "הללויה", "כל אחד יודע",
לפני כמה שנים יצאה אנתולגיה כפולת דיסק של הראמונס, שהכילה את כל מה שקיים כאן. האוסף הזה נועד למי שמתעניין באחת הלהקות הגדולות שבעידן הפאנק פופ, אבל אין לו כוח לשני דיסקים. תזכורת: זו להקת הפאנק הניו-יורקית הראשונה (יש טוענים
"מי אוהב את השמש/ למי איכפת שהיא מנביטה זרעים באדמה/למי איכפת מה היא עושה/ אחרי ששברת את ליבי" האלבום המסחרי ביותר (מיינסטרימי) של מחתרת הקטיפה שהוקלט במהלך 1970, לא ממש חילץ אותה מכשלונותיה המסחריים. הימים – ימי לחצים שעברו על
אחרי שג'ניס ג'ופלין, זמרת הבלוז – אגדה בחייה, בטח אחרי מותה, הצליחה להגיע למקום הראשון במצעדי המכירות עם Cheap Thrills בליווי להקת "ביג בראדר אנד דה הולדינג קומפני", היא בחרה בסאונד יותר בלוז פאנקי וצירפה אליה את המפיק פול רות'צ'יילד כדי ליצור
הראמונס כתבו את האלבום הזה, השלישי שלהם, במהלך מסע הופעות. התוצאה הייתה יותר מהוקעת ומושחזת מהקודמים שלהם. Sheena is a Punk Rocker מתמצת פחות או יותר את האיכויות של להקת הפאנק הניו-יורקית הזו. מצד זו השירה הדואבת של ג’ואי ראמון ב-I Don’t
מי שמתעניין בהסטוריה של אריק קלפטון, הרי Cream היא אחד הגלגולים בין Yarbirds ג’ון מאייל. ג’ק ברוס (בס) וג’ינג’ר בייקר הגיעו שניהם מ-Graham Bond Organisation ולמעשה חזרו מהפופ לבלוז, מה שהיה צעד מאוד מפתיע. Cream היית אולי הסופגרופ הראשונה בהיסטוריה של הרוק, וזה
אלבומו השני של קוסטלו, הראשון עם להקת "האטרקציות". זה האלבום הכי פאנקי (מלשון Punk) שקוסטלו יצר, ל במובן של מחאה הרסנית, אלא בכתיבה הטעונה (Lipstick Vogue, Pump It Up) גם בנגינה המאוד מוחצנת- אגרסיווית של האטרקציות (נגינת האורגן המוטרפת של
כמו ב"נברסקה" אלבום אחר שלו, ספרינגסטין כתב כאן סיפורים על ארה"ב וגיבוריה הפרולטריונים. צליל הרוקנ’רול הישיר נתמך חזק ע"י The E Street Band מה שהוליד לא פחות משבעה להיטי רדיו כמו ",דאנסינג אין דה דארק"., "קאבר מי", "איי אם און
