אם מדברים על פסי-קול לסרטים שעסקו בשחורים בארה"ב, "שאפט" של אייזק הייס קדם ל"סופרפליי" של קרטיס מייפילד, אבל אני מעדיף את מייפילד על הייס במוסיקה, בתזמורים המצויינים לכלי מיתר ולצליל פאנקי – הגרוב של הבאס ושפע צלילי החשמליות (ה"ואהה-ואהה") וכמעט
Tommy הוא אלבום האולפן הרביעי של להקת הרוק The Who, אלבום כפול שיצא לראשונה ב-17 במאי 1969. האלבום הולחן ברובו על ידי הגיטריסט פיט טאונסנד, אופרת רוק המספרת את סיפורו של טומי ווקר, חרש, אילם ועיוור, חוויותיו בחיים ויחסיו עם
היא שרה את השירים בקול דרמטי עמוק. נותנת תחושה של מופע קברטי, משהו בסביבה של אדית פיאף. קול אלט שמספר סיפור על אהבה נואשת. ניסו להגדירה "קונטמפוררי אדאלט פופ", כלומר פופ מיינסטרימי לקהל רחב. היא יותתר מזה. דני קליין שמה,
רוק מתקדם (קיצור "פרוג", המכונה לעיתים אמנות רוק, רוק קלאסי או רוק סימפוני) הוא ז'אנר רחב של מוסיקת רוק, שהתפתח בבריטניה ובארה"ב מאמצע ועד שנות ה -60 המאוחרות. הסגנון היה תולדה של להקות פסיכדליות, שנטשו מסורות פופ סטנדרטיות לטובת תזמורים
להמשיך את נוסחת ההצלחה של A Rush Of Blood To The Head האלבום שנמכר ב-16 מליוני עותק? להתבסס כלהקה הכי פופלארית בעולם, מעל רדיוהד או ללכת על אלבום "קצת אחרת", חדשני-נסיוני? תקשיבו לאלבום הזה. תבינו מה הייתה בחירת הלהקה. קולדפליי
"מה שעולה … חייב לרדת" אומר השיר "ספינינג וויל", מהלהיטים הגדולים באוסף של ההרכב שהיה בבחינת אחד המאסטים שלי בסוף השישים תחילת השבעים. ואמנם, זה מה שקרה לסגנון שההרכב "דם, יזע ודמעות" ייצר אז – פיוז'ן של ג'אז ורוק. הוא עלה
הרוקרים מסן פרנסיסקו הוציאו גרסה מחודשת של "מטאליקה" משנת 1991, הידוע יותר בשם "האלבום השחור", שובר הקופות שמגדיר קריירה שהביאה את הרוק המטאלי להמונים."האלבום השחור" יצא לאור ב- 12 באוגוסט 1991. "שחור" – בגלל עיצוב העטיפה שלו. ההקלטה התקיימה באולפני
עם סיום שנות השישים, מרווין גיי מעלה כמה שאלות רציניות הנוגעות לעולם ולמציאות בהם הוא חי בארה"ב: התוצאה היא פרשנות חברתית במוסיקת Soul מופלאה. האלבום נחשב יצירת מופת של מרווין גיי ושל מוסיקת הנשמה (Soul Music). האלבום What's Going On
בשנות השבעים צמחו אחדים מהאקספרימנטים המוסיקליים המעניינת ביותר של המאה ה -20. בבת אחת נולדו רוק מתקדם והניסוי הגדול של מוזיקת פיוז'ן. ג'ון מקלפלין היה אחד המובילים והיוצרים של ההיתוך, החל בלהקתו "תזמורת מהווישנו" ("Mahavishnu Orchestra") . הרכב חשמלי-אלקטרוני שהוציאכמה
זוהי תזכורת למה שחוללו דיוויד ביירן, בריאן אינו וה"טוקינג הדס" בשמונים (הוצאה מחודשת משופרת סאונד ב-2006), וכששומעים את The Great Curve. וגם 'Crosseyed and Painless' מקבלים את התמצית. "רימיין אין לייט", הרביעי של החבורה, מוצא את ה"טוקינג הדס" בשיא היצירתיות
בין ה-5 ל-7 במרץ 1971 קרה דבר. לבימת ה"פילמור ווסט" בסאן פרנציסקו עלתה זמרת כדי לשיר את הנשמה שלה, וזו אינה קלישאה, גם לא סופרלטיב. היום, 35 שנה אחרי, כשיוצא הדיסק הכפול מאותן הופעות, אפשר לומר שאז, בערבים ההם, בהפקת
אם סגנון הרגאיי חולל סערה-סנסציה בעולם הרוק – זה היה האלבום הזה. בתקופה ההיא, מחצית ראשונה של הסוונטיז – הווילרז היו להקה מדהימה של שלושה זמרים – בוב מארלי עצמו, פיטר טוש ובאני ליבינגסטון. הריתם סקשן של אסטון וקרלטון בארט
נכון שזה אלבום מז'אנר ה"איזי ליסנינג", אבל בשום אופן לא בקונוטציה של הקלילות הנסבלת. האלבום שיצא ב – 1974, חכם ומרגש. אליס רג'ינה היא לטעמי מהזמרות הגדולות בתבל, ולא רק במוסיקה הברזילאית. ההבעה שלה תואמת את המוסיקה של ג'ובים ככפפה.
אתה רוצה להתחדש בלי לחדש? קח מאסטרים של תקליט ישן, תכניס למכונות, פה שום מניפולציית סאונד. לך על רימסטרינג. Blue Lines הוא אלבום הבכורה (1991) של מאסיב אטאק Massive Attack. האלבום נחשב אז חדשנות. הנפשות הפועלות המובילות הם Robert "3D" Del
המתופף צ’ארלי וואטס נזכר שהאלבום הזה החל בשעת צילומי סרט של "האבנים" באוסטרליה. מיק ג’אגר הירבה באותם ימים לנגן גיטרה, אבל בצורה די מוזרה כאילו בהשפעה ברזילאית. בסופו של דבר זה הוביל לאלבום אפ-ביט, די נוקשה, שירים כמו "סוכר חום", Bitch
כשאלטון ג’ון הישווה את עצמו לביטלס, זה התקבל כשגעון גדלות, אבל האלבום הזה במיוחד, נותן איזושהי הצדקה להצהרותיו היומרניות. אני מדבר על קטע הפתיחה האינסטרומנטלי הכמו אופראי (ויש שמצאו בו השפעות של וגנר) "הלוויה לחבר" שמחובר ל- Love Lies Bleeding, "בני
ב -1983 סטינג, אנדי סאמרס וסטיוארט קופלנד היו לכודים במשברים רבים – מנישואים לא מוצלחים ועד האלבום שלא בישר אחדות אומנותית כמו Ghosts In The Machine. על Synchronicity הוטל עומס של ציפיות להיות יצירת מופת שנולדה מתוך דמעות ושברים. לאחר
האוסף הזה הרבה מעבר לציפיות שלי. השנים הכי יצירתיות של דיוויד בואי, ללא ספק. כל לחיצה בשלט מביאה תענוג של שיר. מובחרי בואי של 69/74, ואפשר לקבוע חד-משמעית, הרוב הגדול עמדו במבחן הזמן בהצטיינות. דיוויד בואי של לפני 32-35 שנה
הפריטנדרס הפכה למעשה להקתה של היוצרת-זמרת-גיטריסטית כריסי היינד. זה קרה אחרי שכול חברי ההרכב הראשון נפטרו בזרך זו או אחרת. Pretenders" and "Pretenders II", שני האלבומים הם למעשה האלבומים היחידים של הפריטנדרס במהדורת הרביעייה האוריגינלית: כריסי הינד – שירה, ג'יימס
נדלקתי בזמנו על "הנערה של החבר הכי טוב". התחברתי עוד יותר ל – "Just What I Needed", לסולו גיטרה בלתי נשכח. מילים פשוטות: הייתי חייב להגיע לאלבום. אלבום האולפן הראשון של The Cars, שיצא ב- 6 ביוני 1978 בחברת "אלקטרה".
תחיית האינדי-בלוז-גאראג’ רוק? הצמד מג ווייט (שירה תופים) וג’ק ווייט (שירה גיטרה פסנתר) הוא האחרון שיעז להגדיר את התמהיל הנפלא-מוזר-מיוחד הזה. כל טרייק הוא סיפור אחר, צליל אחר, אווירה אחרת. וכולם ביחד הם תמצית הרוק שאינו פוזל למשהו, אלא אמנות
מוסיקת קאונטרי, עיבודי דיקסילנד. בלו גראס. ברוס ספרינגסטין הגיע לדאבלין לעורר געגועים ולהתגעגע בעצמו. מצדיע לשורשים של המוסיקה של אמריקה, שזה באיזשהו מקום נוגע לאירים. Eye On The Prize הולך לכיוון גוספל בשירה ודיקסילנד בעיבוד. וזה גורם לך לקום מהכורסה ולהצטרף לחוגגים ששרו עם ספירינגסטין
זה האלבום שבא בעקבות Blue, אלבום של שירים מורכבים מבחינה הרמונית ולירית. זה האלבום שמשלים את המעבר שעשתה ג'וני מיטשל מזמרת פולק לזמרת רוק מגוונת ומתוחכמת. לא קשה לאבחן השינוי בשירה שלה שנהייתה יותר ג'אזית בפרייזינג, באיטונציה. היא עבדה כאן
46 שנה מלאו לאלבום "ברוס ספרינגסטין – Born To Run" בעת כתיבת שורות אלו. המאסטרפיס של ברוס ספרינגסטין ולהקת אי-בנד. אלבומו השלישי היה גם המושקע ביותר מכול בחינה. ל"נולד לברוח" יש צליל גדול – שכבות שכבות של גיטרות חשמליות, תופים
Aqualung הוא אלבום האולפנים הרביעי של להקת הרוק ג'טרו טאל, שיצא בשנת 1971. הוא נחשב אלבום קונספט המציג נושא מרכזי – "ההבחנה בין דת לאלוהים". הלהקה טענה שלא היתה שום כוונה לעשות אלבום קונספט, וכי רק לשירים בודדים יש נושא
סימנתי כאן לא מעט ריגושים מחודשים. למשל, מס.6 באוסף "מלחמת אזרחים", בלדה בביצוע כמעט מושלם של האקסל שזועק: אני לא זקוק למלחמת אזרחים". שיר שמתחיל בנעימת מערבון של אניו מוריקונה ונבנה בהמשך נפלא. זה כולל סולו דיסטורשני מרעיד לבבות של
Back In Black הוא אלבום האולפן השביעי של AC/DC איי סי/ די סי, להקת הרוק האוסטרלית. הראשון שהוקלט ללא הזמר הראשי של הלהקה עד אז. באמצע החזרת להקלטות של האלבום, נפטר הזמר בון סקוט מאוברדוז של אלכוהול. האחים יאנג (אגנוס
האלבום האחרון שג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו הקליטו ביחד היה ‘Abbey Road’ של 1969, למעשה אלבום שירת הברבור של הלהקה. 'Let It Be', הוקלט שנה לפני ‘Abbey Road’, אבל הוצאתו נדחתה ל-1970. תאריך יציאה: 8 במאי 1970, זמן קצר אחרי שהחבורה
סוף שנות השישים, על רקע התעלמות ממנו בתחנות הרדיו המתמחות במוסיקת קאונטרי, מוציא ג’וני קאש את האלבום המצליח ביותר שלו שנמכר במליון עותקים. בהמשך, אחרי "בסאן קוונטין", כבר יצא לו שם של זמר בתי הכלא. אבל "פולסום" הוא בכ"ז אלבום
רוקאבילי, בלוז, בוגי, קאנטרי מרכיבים את "גלות ברחוב הראשי". תאריך יציאה: 12 במאי 1972. תחילת הקלטות: 1969 במהלך הסאשנים של Sticky Fingers. הקלטות סופיות: אולפן נייד בוילה בדרום צרפת (Nellocote). סיבה: גלות מיסים מבריטניה. השלמת הקלטות ותוספת נגנים: אולפני סאנסט
