סינגלים חדשים

"מה עושים עם זה"? – סוג של סלנג שנכנס לשפה, ותומר ממיה ממהר להשתמש בו בקלות הלא נסבלת בעגה הפשטנית. "מה עושים עם זה" – איך מתמודדים עם המצב החדש. אבי בן אבו בוגר כוכב נולד, מקונן את נטישתה שמתבררת כעובדה

כעשרים וחמש שנה עברו מאז שמענו קולות גבוהים כאלה במחוזות הדיסקו של הפופ האמריקני. והנה – חוזרים לשם בשלושת הבתים האלה, שמנסים לומר דברים קצרים על ניסיון לעכב סיומה של אהבה שבערה. יוצרי השיר מאמצים לחלוטין את הטכניקה הקולית וסגנון

לא רק הוא נוסע לארץ חדשה. גם העננים "נוסעים" איתו. כששני מוחות מצטרפים לכתיבת טקסט, נדמה שהסעור יוביל לאיזו יצירת אלמוות קטנה, בטח לא לחזרה על הפועל "נסע" באותו שיר בתכיפות בלתי נסבלת.אדם גורליצקי את גלעד שגב גבבו משהו מיופייף

תיתן לו הכול-הכול-הכול. רק שישאיר לה משהו. בוידוי היא חושפת את חולשותיה – הכול שקוף אצלה מדי, מצב שעלול להביאה להתמוטטות. נתלית בזמן שיושיע. במצב כזה היא מוכנה לתת לו ארמון. טקסט פשוט, וכל מה שנותר זה לשמוע צלילים וטון. הבשורות

הלב והנשמה של שמעון בוסקילה מקיימים כנראה יישות נפרדת. לאהובה הוא יחכה "עם הלב והנשמה", עברית קשה שפה, ומחרביה מתוכנו יוצאים. הלב והנשמה הם הכוכבים בשיר אהבה שעל הנייר הוא גבב מוזמן על אהבה נטול ניצוץ של מקוריות והשראה. "כמה תאהבי אותי הלילה", שואל בוסקילה, ואף

 יהונתן באמת רוצה הביתה. חם לו והזמן נגמר (לגבי החום, הבית במקומי בטח אינו מבטיח גדולות ונצורות) תקשיבו לטון שמשדר יהונתן גטרו מעיר המלאכים. טון כזה לא יכול להגיע אלא מתחושת ניכור ומצוקה. אבל בשירים המלנכוליים כמו בשירים המלנכוליים, המנגינות

במוסיקה הים-תיכונית (מושג מעורפל לאללה) המקומית מחפשים יורשים. נסיך חדש. מלך חדש. אולי סגן המלך החדש. תקשיבו לשיר הזה. הפרצים, הגולנים, האהרונים יכולים בינתיים – להירגע. לירן אינו האביב החדש של הז'אנר, למרות הסלסול. על המוסיקה המקומית עבר לילה שקט

דודו אהרון, עזוב אותך כבר מהבחורות המסכנות. תן שיר על נושא אחר. לא שיחות השלום, מה עם העוני בישראל? רד לאדמה, רד אל העם. רד אל האנשים במצוקה. עוד פעם טקסט על אחת שהבחור עשה לה את המוות, ועכשיו  חש יסורי מצפון

מה קרה בשעתיים האלה שחרב עליו עולמו? לפי הטון של נימרוד שיקלר הוא באמת רצה למות. זוהי עגמומיות קשה. מצד שני, שיקלר מחרב טקסט במשפט "מה שחשוב שאני עוד חי". תכתוב שיר שיקלר, אל תפרשן עצמך בפשטנות שכזו. המשפט הסתמי

סעורת רגשות, לוקחת נינט את השיר הזה (ביצוע מקורי:שי גבסו)  למקומות של כוונה עצומה. בקמפיין למען "בית השנטי" – בית חם לנוער במצוקה. למעשה – ממשיכה כאן נינט את האוריינטציה שאפיינה את "קומוניקטיבי" – עוצמות פנימיות שזוכות למימד רוקיסטי שחובר

יש שירים, נעים וחובה להגיד, שפשוט אסור שייוולדו. עומר אדם, כוכב שנולד, איש שמסלסל נפלא, לקח אוסף הקלישאות הגדול של השבוע, מה שבוע – החודש, והוא יתחרה על השיר הכי קלישאתי של השנה. אני מבחין בהתערותה של אחת עינת הולנדר בשוק

לא תמיד חייבים לבדוק אם מיתרי הגרון עברו טיפול אצל מורה לפיתוח קול. המאמץ הקולי של עדי הראל לשיר נותן מקום לשער שהוא לא עבר את השלב הזה. שר, כמו שאומרים, "ברגש". ואכן, משהו זורם מנימי הלב אל המיתרים כשהוא

מייקל ג'קסון מת? מה פתאום. חי. אם לא הוא – אז רוחו. אם לא רוחו – אז צליליו, שיריו. הנה אחד: Hold My Hand שיצא באלבומו החדש שלו ב-13 בדצמבר. Hold My Hand הוקלט ע"י ג'קסון ואייקון לפני כשלוש שנים.

הלילה אנחנו  נשחק אותה חם חם חם  כסופרסטארים כי אנחנו מה שאנחנו שרה Ke$ha. היא שרה את השיר בטקס פרסי MTV, שהכתירוה ,"האמן החדש הטוב ביותר" והיא תשלב אותו באלבומה החדש .Cannibal Ke$ha מספרת כי כתבה השיר כתגובה להתאבדויות של

כל מה שהוא רצה היא אהבה. אחר-כך באה אכזבה. נו, מה. אל דאגה – הוא התגבר. חן אהרוני נזכר ומתגבר. לפי הטון – לא כל כך. מקונן את המילים. מעניק להם תוגת צערו עד כאב, למרות ש…התגבר. מבטים מתחלפים, זיכרונות.

למאיה אברהם יש כבר טון מזוהה – מלנכולי-נוגה אבל נגוע במשהו מתקתק וריחופי, סלסול נאה, ספירה משלה, לא דרמטית מדי, מעודנת בדרכה. שיר על יחסים שתוכנו לא הכי ברור האם היא מוכנה להמשיך איתו למרות שהפך למשהו אחר אליה ("מנסה

ליידי גאגא שמעה את מורן? ללא ספק אחד השירים היפים של ליידי גאגא, אולי ההישג האומנותי הבולט שלה, מנגינה, אקורדים חמים, רגש של אמת. דומה שגאגא שילמה כאן "מס אומנותי" כדי לזכות בהערכה אחרי כל פיצוצי הדאנס שלה.  השיר עוסק

יש הבדל בין פשוט ויפה לפשטני-נדוש. לא תמיד זמרים מבחינים בשוני. אורי פיינמן הלך על שיר אהבה עם כל קלישאה שאפילו כמיחזור כבר אינה עובדת. "זה שיר מן הלב" (נו, באמת), "האושר יכול לשכון בשנייה אחת של נשיקה" (ואללה), "מתבונן

נשמע כמו פרסומת למשקיעים בבורסה. בנוסח השיר אציע להשיבולים: עזבו אתכם מכתיבה כל כך פשטנית. רוצים לעשות להקה – חפשו איכות. חפשו טקסטים טובים. תביאו זמר טוב. יש כאן גיטרות. חבל לבזבז. כי השירה אינה רוק. (פער קשה בין הגיטרות

ישי לוי שר את גרסתו לשיר של החברים של נטאשה במסגרת פרויקט 'שני צדדים למטבע' אשר מצהיר על מפגש בין האומנים הבולטים בז'אנר הרוק ובין אלה בז'אנר הים תיכוני. היוזמה היא המפיק המוסיקלי נדב ביטון וחברת המוסיקה אן-אם-סי הד ארצי.

כבר כתבתי בביקורת על הדיסק שיש משהו מאוד דרמטי, רגשני ולחוץ בשירה של אמיר דדון שמגיע עד זעקה מלודרמטית בטון דואב, שמטפס גבוה בסולם האוקטבות והרגש, כאילו קיבל מינוי על הצער בעולם הזה. ב"חצי" יש ניסיון למדוד תחושות במידתיות כאילו

לא כל מה שמובן מאליו – מובן מאליו. למשל: איך איש ואישה כורכים יום אחד אתת חייהם, ומאותה נקודה מתנהלים כגוף שאחד תלוי ברעהו. מרב סימן טוב נמצאת בנקודת תמיהה: לפתע גבר תופס חלק דומיננטי בחייה – בכל מובן מהיקיצה

להיט הפסגות האחרון של אלביס ב – 1969. עכשיו הוא מוגש בהפקה חדשה של "סירק דה סולי", קרקס השמש, המקדיש מופע לאלביס. השיר נכתב ע"י זמר ממפיס – מאר ג'יימס – אבל בגרסתו לא חולל דבר. מפיק הסול, צ'יפס מומן הביא

איזו חוכמת חריזה: "להיות איתך תהיי יותר קלה … אני חתן תהיי יותר כלה". ואללה, Henree. האם אני ציני? לא. ממש לא. אבל הקלות הלא נסבלת של החריזה. קלה-כלה. קצת כבוד עצמי. מצד שני: בטח תטען שזה סוג של הומור.

אהבה בדרכים על פי ברוס ספרינגסטין, היא אהבה של נשמה מזמרת, של רוקנ'רוליסט שגרגרי אבק הדרכים האמריקאיות דבקו בקולו. "שומר את אהבתי" מגיע מהשבעים, הקלטות שיוצאות מהאולפן דאז (* הסברים למטה) – משהו באוויר מזכיר, קול שמגיע, תפילה, רק שתמשיך

גדי אלטמן שר על ניסיון לשקם יחסים, מייחל לשובה של הרוח הטובה –  ומציב תסריט תנאי ("אם אצליח") שאם יתממש – אולי המצב ישתפר: להוריד מסכה, להתפלל לאלהים, גם לחייך. מייחל להיות קשור אליה "מגולגל בין לחישות שפתיה"  ואז –

 השאלות – שאלות מיליון הדולר, שהתשובות עליהן – מהות מזוקקת של סוד החיים. חוכמת הפשטות  שיש בה  משהו כל כך מדויק שקשה להתווכח איתו. מתכונת על זמנית באוריינטציה של טקסט עממי (פולקלוריסטי) שמתורגם ע"י ההרכב הישראלי הנקרא Pure Imbalance. המוסיקה –