לא שומעים כיום טקסטים כאלה. אולי ביוונית הוא נשמע יותר אינטגרטיבי. בעברית – שפה מעט ארכאית לשירי אהבה – "למזוג מיין האהבה", "תני לי צוף מבין שפתייך". זה בטל כמובן בשישים מול החיבור בין יהורם גאון ליורגוס דאלארס, שני ענקי
הפתעה: חאריס אלקסיו מגלמת את חאריס אלקסיו במופע שהוא תיאטרון משולב מוסיקה. האם הקהל שהגיע לבית החייל בת"א ידע מה מכינה לו הזמרת היווניה המהוללת? – לא בטוח. אחרי 45 שנות במה, 5 הופעות בישראל, עולה חאריס אלקסיו לבמה לספר ולשיר
את הקישורים למוסיקה יוונית משובחת מקבלים אצלנו באמצעות זמרים מקומיים, שבוחרים לעצמם שירים מים השירים הגדול של מוסיקאי יוון. אחד מהם – הזמר-יוצר היווני פנדליס ט'אלאסינוס, שששירו Anathema se הוקלט בתרגום לעברית ע"י שלומי שבת ונקרא "רפסודה". בארץ יבצע פנדליס ט'אלאסינוס עם
אנחנו בפלורנטין, סניף מקומי של פיראוס, שנות השמונים. יוסי גיספן מעלה זיכרונות ומחייך. ה"פולקלור" הזה מתכתב עם השכונה התל אביבית הדרומית. כותב שורות אלו הסתובב שם הרבה בשנות השבעים, רחוב צ'לנוב (בו עבד אבי ז"ל), חמוצים ופיצוחים בלוינסקי, הסבלים של
Beyond the bleak and frozen square / Above the yellow linen star / No heart will ever beat again / Because the beautiful have lost their way to paradise (שיר שנכתב לזכרם של ילדי מחנות ההשמדה) מיקיס תיאודורקיס, המלחין היווני
מישהו יצר רשימה של עשרת השירים הגדולים של יוון בכל הזמנים. אני בטוח שלאוהבי מוסיקה יוונית יש מה לומר על הרשימה הזו. אפיונה: חיבור בין פולק (הרמבטיקו) לפופ. Stou Profiti Ilia של סטמטיס קוקוטס הוא דוגמא לפופ. ברור שזה אינו
ב-1985 הוציא יהודה פוליקר את אלבום הסולו "עיניים שלי". הגיטריסט והזמר שזוהה עם רוק ו"בנזין", הפנה את כיוון ההפלגה שלו ליוון. בין השירים – "בכפיים", שיר יווני משנות החמישים של מיצאקיס, שתורגם לעברית ע"י יעקב גלעד ועובד ע"י פוליקר ברוח
לשמעון פרנס, עורך האוסף, יש סיפור געגועים ללילה חלומי אצל אנדריאס, ומה שעשתה לו המוסיקה בחצר ההיא. אצלנו מתרפקים על המוסיקה שאינה שלנו, הופכים את אותה למיתוס. סך הכל המקור מצויין, מצדיק את ההתמרחות. פרנס איש רומנטי ומתגעגע, נבר באוספיו,
כמה טוב לשלומי שבת להיטלטל ברפסודה במימי הים התיכון של יוון. נכון שהוא קרוב יותר למוסיקה טורקית, אבל גם היוונית מתלבשת עליו ככפפה. מי שר שירים עממיים כאלה באלה הימים הבוערים, כשכל קול יכול להשפיע. שלומי שבת נמצא באזורים נטולי
ביוונית – "אי ניחטס אינה תיליקס". Oi Nichtes Einai Thilikes. הזמר – בנו של סטראטוס דיוניסיו האגדי, מזכיר בצורה מדהימה את אביו. סטליוס ואנגלוס דיוניסיו הופיעו בישראל במופע לזכר של אביהם באוקטובר 2011 בהאנגר 11 בתל-אביב. עד היום הוציא ארבעה אלבומים,
שיערך הסבוך /מבטך שחונק אותי / אמרת שהחלטת ללכת מוחקת את העבר אבל רגע – חזרי אחורה /ואל תסתכלי קדימה חכי, חכי מעט – רוצה להגיד לך משהו ואחר כך יאסו פזמון: הופה הופה הופה הופה / אוהב אותך למרות
האם לנה דל ריי גנבה מהשיר "הרחובות שאהבתי" של הזמרת היווניה אלני ויטאלי ב – Video Games? הקשיבו (מטה) לשיר היווני ולשיר של לנה דל ריי. חוו דעתכם. יש סיבה לבדיקה. אלני ויטאלי מגיעה השבוע לישראל להפעה בירושלים. על חאריס
גדול מלחיני הרבטיקה ואסיליס ציצאניס הוא חלק הרפרטואר החובה של הזמר נגן הבוזוקי היווני המהולל כריסטוס ניקולופולוס. את הגרסה הזו מצאתי באוסף "אצל פרנס בחצר". היא בוצעה בהופעה בהרודיון של אתונה בשנת 2000. את ניקולופלוס ליוותה תזמורת רשות השידור היוונית.
שמעון פרנס הוא העגלון המקומי של הכרכרה היוונית הזו (אות התוכנית "פותחים ערב בגלי צה"ל") , שבמקור שייכת ל – גריגוריס ביסיקוציס, הנחשב אחד מענקי הבוזוקי של מוסיקת הלייקה היוונית בשנות השישים. אנחנו מכירים את הגרסה האינסטרומנטלית, פחות את הקולית.
חאריס אלקסיו חייבת לנו חצי הופעה. מילים פשוטות: ההופעה החלה רק בחצי השני. תרצו: מהפך. אחרי שעה לא מרשימה, גילינו את חרולה שאנחנו אוהבים. מה קרה בחצי הראשון: תחברו רפרטואר לא אטרקטיבי, סאונד סגור וזמרת שנשארה בהילוך שני עם הצליל
צוחק או בוכה? ואולי יותר "חושב המון" מאשר צוחק ובוכה. לא יודע מה זה "לחשוב המון", אבל לפי הטקסט הזה, שלומי סרנגה חושב דל מאוד. וגם אם הוא חושב המון – מה זה מוסיף לשיר המצ'וקמק הזה, שאפשר לתמצת בצוחק,
מה אנחנו יודעים על מוסיקה יוונית עכשווית? מעט מאוד. לפסטיבל אישה בחולון מגיעה אח הזמרות הייחודיות של יוון בימינו – ריטה אנטונופולו –המשלבת מוסיקה יוונית עם השפעות מאסיה, אפריקה, הבלקן והמזרח התיכון לצד מוסיקה יוונית עממית. ריטה התפרסמה בזכות נגינתה
דה שאו מאסט גו און. תקשיבו לקולו של המשורר בשיר הפותח Stigmes. המשורר מת, אצל חאריס אלקסיו ההצגה נמשכת: יש לכם 14 שירים חדשים להכיר. לא פשוט, אבל כדאי. נו, מה תוותרו על חרולה אהובתנו היווניה. חאריס חוזרת – הפעם
חרולה, הלא היא חאריס אלקסיו, קוראת לפוליקר My brother. האינטראקציה ביניהם – היא כבר עניין של הפרייה הדדית. ההצגה חייבת להימשך, שרה חאריס אלקסיו, אחד הקולות היותר אותנטיים ומפעימים של המוסיקה היוונית. חאריס השתתפה ב"כל דבר מזכיר לי" של פוליקר ואירחה
אני מתבונן בפנים החרושות של ג'קו. כמו סותתו לפסל. כל קמט. כל חריץ. והעיניים. אומרות כאב, עוצרות סבל. לא אומרות שירה, לא מוסיקה. אבל ג'קו, אבא של יודקו שר, וצריכים לשמוע את הטונים כדי להבין ששירה הייתה בשבילו דיבור, אמת
אנחנו אוהבים מאוד מוסיקה יוונית. קל לנו לאמץ שירים יווניים, א. כי אין סגנון מוסיקה ישראלי וב. המוסיקה של האגן, במיוחד היוונית, מתנגנת נפלא ברחובות ובסמטאות המקומיים מאז העליות מסלוניקי. תרגמו אצלנו לא מעט שירים מיוונית שהפכו להיטים, ודי ברשימה של
כששורות אלה נכתבות, חאריס אלקסיו פה, בארץ. התרגשות גדולה. למה התרגשות? תקשיבו לאוסף הזה שערך שמעון פרנס. היש התרגשות יותר גדולה מזו? כשאני שואל את עצמי למה אני אוהב מוסיקה יוונית – אחת התשובות היא חאריס אלקסיו, חרולה הגדולה. פרנס
אני לא סופר את הפעמים שראיתי את דאלארס. הרבה. מי שחושב שהוא ממשיך להיות קונצנזוס מקומי – צודק. מי שחושב שקונצנזוס מקומי כמו דאלארס מפוצץ קיסריה כמו פוליקר, צריך היה להגיע ברביעי בלילה לקסריה כדי להבין שלא. היו "קרחות". מה
הגל שמכה בשרית חדד הוא כמובן ים-תיכוני. לא רק בתוך עמה חיה ומתגוררת, אלא כבר בונה מסלול מכאן ועד יוון. הרדיו היווני משמיע, היוטיוב מתפוצף מצפיות. מה הנוסחה? שרית תשיר ביוונית (רק מי שמבין בדיקציה יוונית יוכל להרגיע שהכל בסדר), ורטיס
איזו הצדעה מרגשת עשה יורגו דאלארס למלחין סטאברוס קוג'יומטיס שנפטר לפני 5 שנים – באלבום לייב כפול. מוסיקה יוונית? מי שלא שמע שירי קוג'יומטיס בביצוע דאלארס, לא שמע מוסיקה יוונית. אז נכון, אני מגזים, אבל בכל הגזמה יש שמץ של
מדהים: אוסף שכולו ביוונית, עטיפת הדיסק כמעט כולה עברית, המבוא, שמות השירים. מאז 1993 גליקריה מנסה להיות גם "ישראלית" ("שבחי ירושלים", "שיר אהבה ישן – אניטה וחואן"), להתערות חברתית ותרבותית, דואטים עם מיטב הזמרים, הופעה עם הפילהרמונית. איך להסביר את
הקהל המקומי צריך להבין: כשכוכב יווני מגיע ארצה הוא מביא איתו שלושה ארבע זמרי ליווי לא כדי שהם יסתפקו בליוויו, אלא שיופיעו ממש. ככה זה במוסיקה יוונית. מחלקים את הערב להופעות זמרי המשנה, בטרם יעלה הסטאר. עושים להם כבוד. שאלה
אני מתרגש לקלף ניילון מכל חדש של חאריס. לא עניין של מוסיקה יוונית. כי חאריס היא חארולה, וחארולה זה "חסד קטן", שירתה מלאה חסד, אחת ויחידה במוסיקה היוונית, בסגנון הלייקה. בכל סגנון. תרצו גם רמבטיקה. חאריס אינה עוד זמרת יוונית.
אין לי מושג אם המוסיקה של ואסיליס קאראס היא זו שמכונה אצל זמרינו הים-תיכוניים "עממית", זו האנונימית שמשמשת אותם כשהם מקליטים שירים חדשים. מה שכן שברור הוא שזמרים ישראלים נוהים אחרי שיריו של וסיליס ביניהם חיים משה עם השיר "דברי
עיבודים והפקה מוזיקלית: יוני פוליקר. "זה סוף היום כרגע התעוררתי/ הייתה פה מישהי איתי ואיננה/ הדלקתי את האור ואז כיביתי/ זה לא נורא להיות לבד בחושך בינתיים/ אולי צריך קצת לאבד/ להיפרד בלי לפחד/ אולי קצת / לח]ש ולמצוא
