Fallin
הקאבר שודר אחרי האקס פקטור ישראל ב"רשת" במסגרת "המופע של רד ודביר" . אני אומר לה "כן". עברה את האודישן. אני ממתין לריטה כזו בתחרות הדי משעממת, לביצועים גדולים מן החיים. חסרה לי זמרת בגודל של מרינה מקסימיליאן. לא זוכר את
הקאבר שודר אחרי האקס פקטור ישראל ב"רשת" במסגרת "המופע של רד ודביר" . אני אומר לה "כן". עברה את האודישן. אני ממתין לריטה כזו בתחרות הדי משעממת, לביצועים גדולים מן החיים. חסרה לי זמרת בגודל של מרינה מקסימיליאן. לא זוכר את
אל תוציאו ישן מפני חדש. נחזור במנהרת הזמן של המוסיקה חמישים שנה לאחור: זה אינו צליל של שנות האלפיים. זוהי ההצדעה לשנות החמישים-שישים של הסול והריתם נ' בלוז. רטרו בכל מובן. אפילו צורת העטיפה. הקול, העיבודים הם מעין פלאשבק למוסיקה
הסינגל הראשון של נטלי קול, שיר פאנקי פופ, שבאמצעותו הצהירה/ הבהירה, שהיא אינה מתעתדת להיות זמרת בלדות כמו אביה נט קינג קול, שמת כשהיא הייתה בת 15 (נטלי היא ילידת 1950) היא עבדה קשה מאוד כדי לא לעמוד בצילו הענק
לנערות הבודדות הבוכיות שחוזרות הביתה ממסיבות בדמעות. אלסיה קארה שרה בשבילכן. היא בת 18. קנדית. שנים שהיא עשתה קאברים ליוטיוב. אחרי עבודה קשה – סינגל ראשון במסגרת חברת DeF Jam. השיר שמסמפל את הקלאסיקה "Ike'sRap II" של Isaac Hayes ,
הידיעה התפרסמה ב-6 במרץ 2013: אלווין לי, הגיטריסט שניגן עם להקת Ten Years After, שנגינתו הייתה אחד משיאי פסטיבל וודסטוק ב-1969 – הלך לעולמו. אלווין לי היה בן 68 בעת מותו הפתאומי כתוצאה מהסתבכות בניתוח. להיטה הגדול של להקתו היה
ראפ? סנופ דוג אמר לאחרונה, שאם לא היו ממציאים את הראפ, הוא היה הופך לזמר סול/פאנק, בסגנון ריק ג'יימס. האלבום החדש, ה-13 שלו, בהפקת פארל וויליאמס, נמצא באזורים האלה החל מהבלדה California Roll עם סטיבי וונדר במפוחית ובהשתתפות פארל עצמו
קחו את השיר כהמנון אי האלימות החדש, תרצו – שיר השלום החדש. Why can't we both be right? שואלת בריטני הווארד, סולנית ההרכב, "אלבמה שייקס" בסינגל הראשון מתוך האלבום Sound & Color הצליל: פאנקי סול מלהיב. קולה של הווארד, קול עצום,
"סייב דה לאסט דאנס פור מי" שנכלל באוסף של הדריפטרס נכנס גם לכאן, יען כי בן אי.קינג היה אחד הסולנים של הלהקה הזו. עוד להיטים – "אל תנגני את השיר הזה" ו"ספניש הארלם", האחרון להיט להיט אל-זמני. איך נגדיר אותו?
היא מתחננת. האם אנחנו צריכים להיפרד? מעולם לא אהבתי איש מלבדך. אנא, אל תשליך אהבתנו. הסופרימס טיפסו עם השיר הזה למקומות הראשונים בארה"ב ובבריטניה, למעשה השיר היחיד של בנות הלהקה שהגיע למקום הראשון בבריטניה. הטריו הולנד-דוזייר-הולנד, יצרני הלהיטים הגדולים של
"הו חוטא, לאן אתה בורח", שרה אסתר רדא ב – Sinnerman, שיר פולק אמריקני נצחי המתאר חוטא, שמנסה להסתתר מפני אלוהים ביום הדין. רדא מאתגרת עצמה מול הגרסה המפורסמת של נינה סימון. זה עובד, גם בזכות התזמור הסוחף של השיר.
אחרי הריתם נ' בלוז של האלבום Talk Dirty שיצא בשנה שעברה, מחזיר ג'ייסון דרולו את מחוזי הזמן לשנות השמונים, פופ-סול מתיידד. מסוג הטקסטים שנועד לשרת יותר מאשר להתקיים כיישות אומנותית. לא בטוח שמי שמכיר את דרולו מעבודותיו הקודמות יזהה את
אחרי R.E.D, נה-יו מתיימר לאלבום קונספט – לספר את סיפורי העובדות, את הנו-פיקשן שלו. את ה"קומפליט נון-פיקשן", הסיפור האמיתי – עם כל הדמויות האמיתיות. הוא מתחיל ב"מקום חשוך" שם לומדים הכל בדרך הקשה. "אתה לא יכול לומר לאדם עני שכסף
ואן מוריסון שר I can't stand up by myself, ומתברר שהוא מתכוון לכך ומוציא אלבום דואטים. לרשימת הזמרים השרים איתו נכנס גם זמר המיינסטרים ג'אז מייקל בובלה (עוד ישתתפו: סטיבי ווינווד, בובי וומאק , מארק קנופלר, טאג' מאהל, נטלי קול,
אלבומו הרביעי של מפיק העל מארק רונסון (איימי ויינהאוז) הוא חזרה ברורה לשמונים. מי שיגיד נסיגה – לא אכנס איתו לקרבות. נוסחת ה –פאנק-סול-גרוב-ג'אז הקלאסית. כמחצית הטקסטים של מייקל שייבון, הסופר האמריקני זוכה הפוליצר. אורחים: ברונו מארס בלהיט Uptown Funk, קווין
היכונו לביאת המשיח השחור. ד'אנגלו, שם מקורי – מייקל יוג'ין ארצ'ר, טוען שלא מדובר בו. אלא – "כל אחד מאיתנו צריך לשאוף להיות משיח שחור". אחרי הקשבה לאלבום, אני מאשר: ד'אנגלו שואף. אפילו מרגיש משהו. מי האמין שגאון הריתם נ'
אפשר להבין את ההתלהבות של האמריקנים (מועמד ל-6 פרסי גראמי) מהזמר הבריטי. הוא נשמע soulful singer במובן הכי שורשי של המילה. תרצו – ניאו ריתם אנד בלוז. כישרון של ממש. אותנטי. כחול עיניים שעוסק בשידוך מוסיקה שחורה לפופ לבן. תכוונו
כבר אלבום הלהיטים הגדולים? הגברת פיקסי לוט הוציאה בסך הכל שלושה אלבומים מאז פריצתה ב-2009 עם Turn It Up, מה דחוף? לחברת המוסיקה שלה יש כמובן שיקולים מסחריים משלה. חג המולד בפתח, (ולכבודו יש שיר חדש), ועדיין חידה בעיני –
אחרי ארתה פרנקלין, מגיע גם אלבום הקאברים של אנני לנוקס. האם זהו סוג של תהליך אבולוציוני שעוברים הזמרים הגדולים (ראו רוד סטיוארט). לנקוס הייתה פעם ממובילות גל חדש בבריטניה עם להקת "יוריתמיקס". כאן היא נשמעת זמרת Soul. היא צודקת: יש
מה מביא את אריתה פרנקלין, מלכת הסול, להוציא בגיל 72 אלבום קאברים? מדוע היא זקוקה ללהיט ענק שפרסם את אדל בשלב הזה של הקריירה שלה? לא בטוח שהתשובה נמצאת במוסיקה עצמה. I Will Survive, שמו של השיר המוכר מגלוריה גיינור,
ה"ארט" של פרינס חסר זמן. האלבום נשמע היצירתי ביותר מאז Purple Rain. זהו פרינס הישן והטוב שמנצל כל שבב בטכנולוגיה החדשה כדי להעשיר את ההיי אנרג'י שלו (Art Official Cage) בפאנקי של The Gold Standart, בלדת סלואו טמפו כמו Breakdown
הפסנתר והטון מזכירים בפתיחה את אלטון ג'ון. שיר חזק של תוגה עמוקה ותפילה. Take Me To Church מוביל למשורר הפופ אנדרו הוזייר ביירן. Andrew Hozier-Byrne או בקיצור – הוזייר. השיר נשמע יוצא מעצמותיו בקול מלא נשמה: My lover's got humor/
הצחוקים שפותחים את Problem אינם מעידים על צרה גדולה. זה שיר נורא שמח מלא לחישות סקסיות, פופ והיפ הופ קופצני. לא מת עליו, אבל מי אני שאתעמת עם 435 אלף הורדות. גם Break Free בשיתוף עם זד נשמע מוכרים בלבד.
האם אנחנו זקוקים למנת פאנקי בימים טרופים אלה? פאנקנשטיין חושבים שכן שולחים , אי.פי חדש (5 שירים), תוך כדי תנועת הצבא בעזה, ששואל ישירות “Where you gonna go?” -. מי שמבקש לחפש קשר למצב – לשווא יחפש, אבל גם אם
הבנאדם לא יכול בלעדיה. על הפתיחה רובין ת'יק מקונן: I'll never make it without your love Can't enough of you baby I'll never make it without your love השיר עטוף במלנכוליות דקה, ליווי גיטרה ספרדית משדרג. תחזיקו מעמד 6 דקות. אולי
לפי הפתיחה, Hit Me, ה"לולאות המלוכלכות" נשמעות לחלוטין סטיוויי וונדר מודרני. במיוחד הקול שמזנק לגבהים. הקול הזה שולט גם בקצב המהיר של Sexy Girls, דאנס רוק מלא דרייב. הלהקה השוודית מסטוקהולם עושה ריתם נ'בלוז פלוס פלוס בכישרון גדול. נפשות פועלות:
לא רק השם איטלקי. לפאולו נוטיני יש חזות של כוכב כדורגל איטלקי יפה תואר, אבל בתעודת הזהות הוא סקוטי למהדרין – ממחוז פייזלי, המוסיקה? מכוונת לאזורי דטרויט ארה"ב. הטון בוגר, (יחסית לגילו) תשוקתי, מגיע עמוק מבפנים, קול נשמה גבוה, מכוונן
מלך הפופ מת, יחי המלך, מכריזה תעשיית המוסיקה שמשוועת לבסט סלר חדש ממנו. מבחינתה: מייקל ג'קסון שלאחר מותו חי וקיים. עברו חמש שנים מאז, ואנחנו מקבלים אלבום של 17 שירים, ביניהם 8 שירים בגרסתם המקורית. לא לוקחים סיכונים מגייסים את
זמרות עשרה (teen-pop singer ) מבשילות מוקדם מהמצופה. הן נעזרות במפיקים מקצוענים, שיודעים לקחת אותן רחוק. זנדאיה קולמן היא חלק מתעשיית דיסני. סלינה גומז, מיילי סיירוס, דמי לובאטו באו משם. גם הן בוגרות דיסני. ניצלו עד הסוף את תאגיד הבידור
הבחור מרגיש כמו תנור חם, והוא רוצה דחוף sexual healing. הריפוי הסקסולוגי הזה זיכה את זמר הסול המנוח, מרווין גיי בפרס הגראמי ב-1982 על ביצוע הריתם נ' בלוז הטוב ביותר. מבחינת מכירות הוא הגיע לפלטינה משולשלת. סקס כרגיל מוכר. ההצלחה
בשביל להיות "הפי" לא צריכים אוצר מילים מפותח. מה הוא שר? "אני כדור פורח, יכול להגיע לחלל, ולא אכפת לי בייבי הדרך, מפי שאני מאושר, מחאו כפיים אם אתם מרגישים חדר ללא גג, כי אני מאושר"… בואו נאמין לו (שהוא