'האם נדבר?' נפתח באפקטים רועשים (distorted) של גיטרה לפני שסם פנדר מתנפל על הטקסט שאומר שהם "הלכו רחוק מדי." הבחור טרם הוציא את אלבום הבכורה ( ‘Hypersonic Missiles’ – בחודש הבא) וכבר בפרס המבקרים בבריטניה – Critics Choice Award בטקס ה- Brit האחרון. השיר מתמקד
הבשורה: הכיסאות במשכן לאומנויות הבמה בת"א, הלא הוא בית האופרה – נשארו שלמים. הסיבה: חלק ממעריצי אורייה היפ חצו את השישים וחמש. לידי צרח איש שנראה כמו אחד שקיבל כמה שעות חופשה ממוסד לחולי נפש. איש כבן שישים צורח כמו מעריץ בן 17?
שיר שנישא ברוח מ-1969 והגיע לרדיו של זמננו. השיר השני באלבום "בחצרו של המלך קרימסון" (In the Court of the Crimson King) של להקת הרוק המתקדם הבריטית (British progressive rock) קינג קרימסון.קטע האווירה הוא ניגוד לקטע הפתיחה הקקפוני 21st Century Schizoid
"אנחנו חייבים להכיר זה את זה. זוהי כל מהות האנתרופולגיה". חברי מינימל קומפקט עושים את זה מדי כמה שנים, כשהאמרגן מצליח לאסוף את כוללם בתזמון נוח. המותג נדמה לי חזק מכל חלקיו, למרות שהחלקים חזקים מאוד כל אחד בפני עצמו.
שיר 12 הנקרא "אמא", מראה עד איפה יכולה זמרת הרוק-בלוז הזו להגיע. רגשנית וקורעת כג'ניס ג'ופלין, מחטטת בנשמה. בת' הארט, זמרת סול, לא מחקה את ג'ופלין אבל האיכויות מזכירות את זמרת הבלוז הלבנה הגדולה. לא כל הדיסק זה בלוז. "אל
האור שהדליקה אמא יצר התניה, שצריך להיגמל ממנה (כמו במקרה של כלבי פבלוב) אבל אולי אצל אמא לא היו סדקים שהוא חווה עכשיו. מה הסיפור של בני הדור הזה? אין מה לבשר בראש חוצות. "סוגדי הדמעות שעשויות שעווה", "מעצבי מציאות
"אתה יודע שתמיד אהבתי עיר בודדה. אלה רחובות ריקים, אף אחד מסביב. אתה מתאהב בבדידות, אתה מסיים באותה דרך/ שמש האם תשארי?" "שלום שמש", שיר מס. 12 באלבום האולפן ה-19 של ברוס ספרינגסטין, משורר הדרכים בארה"ב. "כפי שסיזיפוס יכול היה לסמוך על
"כאשר מוזיקה היא נשק". תביטו בוידאו (בהמשך) ותבינו: כל הגדרה ממדהים עד מפחיד, ויתקבל גם מטריף ומזוויע. Disturbed היא להקת רוק משיקאגו, אילינוי, ילידת 1996, מחומשת היטב ברוקרים שאינם לוקחים שבויים. ההרכב נשמע ונראה כמו מטאור שנחת על כדור הארץ – מחולל
פסהקול "רוקטמן" כאלבום בפני עצמו (לפני שצפיתי בסרט) גרם לי בתחילת ההאזנה רצון עז לחזור למקור של אלטון ג'ון. בהאזנה שניה – האוזן והנפש התאזנו במידה מסוימת על האסופה החדשה. השירים בביצוע הזמר הראשי טארון אגרטון (Taron Egerton) נועדו לספר
לברוס ספרינגסטין יש חולשה לרכבות. הרכבת תמיד שימשה אצלו מטאפורה המדגישה את ייחסו לעבודה, לאוהבים, לחוויה האמריקנית. מרגש שהוא עוד כאן, כותב בסגנונו הוא, לא נופל לשום רשת, תרתי משמע. לא בטוח שהעולם הצעיר יתחבר אליו. הוא לחלוטין לא בסטייל
יש מי שאינם מוכנים לשמוע מלהקות מחווה המנסות לחקות להקות אגדתיות, עד לרגע שהם שמעו את גרסאות המחווה. קחו את קרידנס קלירווטר ריבייבל, הלהקה שקמה ב-1968 וסיימה את חייה כעבור 4 שנים. אלך על הקלישאה: גדלתי עליה. אצלי התנגן ב-1969
אל תספרו כמה אוספים יצאו לרולינג סטונס. נלך גם על האחרון. ללהקה של חמישים שנה שעוד מתרוצצת בדרכים – מגיע להוציא עוד אוסף. רולינג סטונס מבחינתי – לנצח. אני אשים את 46 השירים במכונית, ואפתח חלונות. עדיין בנזין מעלה לנשמה. 36 שירים ביניהם
השיר מבטא אדם מדופרס, שרוצה שהכל יהפוך שחור, כדי להביע את מצב רוחו. מיק ג'אגר מעולם לא גילה האם הייתה סיבה מסוימת לכתיבת השיר. מוות? "לא. זו אינה מחשבה כה מקורית. זוהי תחושה שמחלחלת לעיתים". ג'אגר ציין גם שזו הייתה
מאיה איזקוביץ הגיעה לראיון חמושה בגיטרה אקוסטית. היא שרה שני שירים: Sparkle מהאלבום החדש ו – Safe & Sound מהאלבום הראשון. עד שלא מאזינים, לא מבינים כמה היא זמרת-יוצרת ליגת על. אחרי שהיא שרה – נשארתי ללא אומר ודברים. כל
גילוי נאות: אני עדיין נרגש מכל חדש של ברוס ספרינגסטין בטרם צאתו. Hello Sunshine יהיה השיר ה-12 באלבומו ה-19 Western Stars שיצא ביוני . זה שיר על בדידותו של היחיד שמחפש את השמש, שתכניס מעט אור לחייו. "אתה יודע שתמיד אהבתי
כשמדברים על אגדות גיטרה, פוסחים בדרך כלל על תוצרת הארץ. ישנה רשימה קבועה מההסטוריה של הרוק שנעה בין "אלהי" ל"אגדות" הגיטרה: ג'ימי הנדריקס, אריק קלפטון, ג'ימי פייג' (לד זפלין), דיויד גילמור (פינק פלויד), מארק קנופלר (דייר סטרייטס), ריצ'י בלקמור (סגול כהה), אדי ואן הלן (ואן הלן), בריאן מיי (קווין), קרלוס סנטנה, גרי מור. ופתאום, נזכרים שיש
בריאן אדמס ממשיך להיות המיינסטרים של הרוק, והאלבום הזה מרגיש כאילו הוא מוציא את אותו דבר ישן. Driving Under The Influence Of Love הוא רוקנ'רול הכי ישיר. All Or Nothing הוא קלישאה על המוסיקה שהוא עשה כל הקריירה שלו. כלומר: אדמס יחזיר אותנו תמיד ל-1991
Foster the People היא להקת אינדי פופ אמריקנית שהוקמה בלוס אנג'לס, קליפורניה, ב -2009. מארק פוסטר הוא הזמר, הגיטריסט המוביל הוא שון צ'ימינו, הקלידן – איסום אינסיס והמתופף – מארק פונטיוס. Style הוא הסינגל השני אחרי Worst Nites, שניהם נכללים באלבומה הרביעי של הלהקה.
הרולינג סטונס ארחו את פלורנס וולש לדואט עם מיק ג'אגר לביצוע השיר "Wild Horses" במהלך קונצרט הלהקה בלונדון בשנה שעברה. זה היה דואט, שהעיד על הקשר המצוין ביניהם. זה ניכר במבטים ההדדיים, בהחזקת ידיים כאילו הם בעיצומה של שיחה מוסיקלית. השיר נכתב להולדת מרלון, בנו של קית'
איפה הראש של הישראלי? בחירות, ביבי, גנץ, יועץ משפטי, טילים לת"א, אירוויזיון? הצחקתם. תנו לו רד הוט צ'ילי פפרס במתחם הפירמידות שבעיר גיזה מדרום לקהיר. הכותרות מספרות שמאות ישראלים הגיעו להופעה. למה לעשות מאמץ להגיע דווקא לשם כדי לראות את הלהקה
נשוויל על הקו. הגיטריסט דן אוירבך והמתופף פטריק קארני שרים בגיבוי זמרות סול – "אף אחד לא אוהב אותך / אף אחד לא אכפת/ אם אין לך אף אחד לחבק אותך / אף אחד לא עונה על התפילה שלך". המסר המבאס
למה מיהרו לעשות גרסת כיסוי לשיר מתוך מתוך הסרט A Star Is Born בדואט המופתי של בראדלי קופר וליידי גאגא? להכות בברזל בעודו חם? למה לא לתת ללהיט למצות הצלחתו לפני שעושים לו קאבר. היזם הוא אלעד קירסון, איש אבטחת מידע, אשר מנסה
השיר הוא על הכרה בתוצאה וחרטה. הוא שולח מסר חזק, שכולנו צריכים להמשיך בחיינו בתבונה, כי אין דבר גרוע יותר מאשר להיות תקועים עם כאב, מחלה או מוות. חייבים לשנות את הבחירות שעשינו. טרנט רנזור שכתב את השיר אמר "אני
נכוון את הווייז של מנהרת הזמן כחמישים שנה לאחור. צפו בוידיאו למטה. 4 בדצמבר 1969. הייתם מאמינים: טום ג'ונס (שיגיע להופעה בישראל בקרוב) בדואט עם ג'ניס ג'ופלין האגדית על במה אחת – כשנה לפני מותה בתוכנית טלוויזיה. ג'ופלין (1943-1970) זמרת בלוז רוק אחת
השיר של הרכב הרוק מקנטקי Cage The Elephant השיר מבוסס על טיול שעשו מאט שולץ, הזמר המבויל ואשתו, בפומפיי. במהלך הנסיעה, הם הבינו שהם צריכים להתגרש. ריקוד איטי (סלואו) הוא אקט רומנטי מאוד אבל כאן הוא קופא, מה שמסמל את מצב האהבה. אש האהבה
הנה הצדעה לרוק מלהקה צעירה שעושה U Turn לרוק הישן ב-10 שירים מקוריים. רביעיית גרטה ואן פליט ממישיגן לא המציאה שומדבר חדש. יש תחושה שבעשור האחרון, מוסיקת הרוק נדחקת מעט החוצה לשוליים. גרטה ואן פליט מנסה לחזור למרכז. שיר כמו Brave
בראדלי קופר מראה שיכולותיו כזמר אינן נופלות מכישוריו כבמאי(הסרט) אבל מי שמשדרגת באופן משמעותי את פסקול "כוכב נולד" היא ליידי גאגא, זמרת גדולה באמת. לשניהם יש כריזמה בכמויות, אבל כשמדובר במוסיקה – אתה צריך גם שירים. דרמה רצינית על התמכרות, שבה
ב-2004, האלבום הזה החזיר את מוריסי לעניינים בגדול. מוריסי איז בק, כתבו בביקורות. לא סתם בק, אלא קאמבק של ממש. שתק 7 שנים, כדי לצאת עם אחת מיצירותיו הטובות ביותר מאז הסמיתס. האלבום פותח במתקפה סרקסטית אמיצה של זמר הפופ
50 שנה אחרי יציאת Cheap Thrills של Big Brother & The Holding Company עם ג'ניס ג'ופלין, מצדיעים להרכב המיתולוגי באסופה של 30 ביצועים מתוך סשן ההקלטות, 25 מהם נחשפים לראשונה ביניהם גרסאות ל – Summertime, ושירים כמו Piece Of My Heart ו –
סלייד (1966-1992) להקת גלאם-הרד רוק בריטית מ – Wolverhampton, Staffordshire, נהגה לסיים את ההופעה החיה שלהם עם שלהם עם"Get Down And Get With It" משך כמעט שנתיים; באוטוביוגרפיה שלו, חבר הלהקה נודי הולדר סיפר שזה היה כיסוי לתבנית 12 הבארים של ריצ'רד
