מישהו גדול
סעורת רגשות, לוקחת נינט את השיר הזה (ביצוע מקורי:שי גבסו) למקומות של כוונה עצומה. בקמפיין למען "בית השנטי" – בית חם לנוער במצוקה. למעשה – ממשיכה כאן נינט את האוריינטציה שאפיינה את "קומוניקטיבי" – עוצמות פנימיות שזוכות למימד רוקיסטי שחובר
סעורת רגשות, לוקחת נינט את השיר הזה (ביצוע מקורי:שי גבסו) למקומות של כוונה עצומה. בקמפיין למען "בית השנטי" – בית חם לנוער במצוקה. למעשה – ממשיכה כאן נינט את האוריינטציה שאפיינה את "קומוניקטיבי" – עוצמות פנימיות שזוכות למימד רוקיסטי שחובר
יש שירים, נעים וחובה להגיד, שפשוט אסור שייוולדו. עומר אדם, כוכב שנולד, איש שמסלסל נפלא, לקח אוסף הקלישאות הגדול של השבוע, מה שבוע – החודש, והוא יתחרה על השיר הכי קלישאתי של השנה. אני מבחין בהתערותה של אחת עינת הולנדר בשוק
"אנחנו רק תמימים עדיין וצעירים/ דורשים מומחיויות מסוימות/ מצב הרוח משתנה כמו הרוח/ קשה לשלוט כאשר זה מתחיל המתוק-מריר בין השיניים שלי/ מנסה למצוא דרך ביניים/ מתאהב לבסוף כן כן כן כן// לא יכול לעזור לעצמי אבל סופר את הפגמים/
לא תמיד חייבים לבדוק אם מיתרי הגרון עברו טיפול אצל מורה לפיתוח קול. המאמץ הקולי של עדי הראל לשיר נותן מקום לשער שהוא לא עבר את השלב הזה. שר, כמו שאומרים, "ברגש". ואכן, משהו זורם מנימי הלב אל המיתרים כשהוא
מייקל ג'קסון מת? מה פתאום. חי. אם לא הוא – אז רוחו. אם לא רוחו – אז צליליו, שיריו. הנה אחד: Hold My Hand שיצא באלבומו החדש שלו ב-13 בדצמבר. Hold My Hand הוקלט ע"י ג'קסון ואייקון לפני כשלוש שנים.
הלילה אנחנו נשחק אותה חם חם חם כסופרסטארים כי אנחנו מה שאנחנו שרה Ke$ha. היא שרה את השיר בטקס פרסי MTV, שהכתירוה ,"האמן החדש הטוב ביותר" והיא תשלב אותו באלבומה החדש .Cannibal Ke$ha מספרת כי כתבה השיר כתגובה להתאבדויות של
כל מה שהוא רצה היא אהבה. אחר-כך באה אכזבה. נו, מה. אל דאגה – הוא התגבר. חן אהרוני נזכר ומתגבר. לפי הטון – לא כל כך. מקונן את המילים. מעניק להם תוגת צערו עד כאב, למרות ש…התגבר. מבטים מתחלפים, זיכרונות.
למאיה אברהם יש כבר טון מזוהה – מלנכולי-נוגה אבל נגוע במשהו מתקתק וריחופי, סלסול נאה, ספירה משלה, לא דרמטית מדי, מעודנת בדרכה. שיר על יחסים שתוכנו לא הכי ברור האם היא מוכנה להמשיך איתו למרות שהפך למשהו אחר אליה ("מנסה
ליידי גאגא שמעה את מורן? ללא ספק אחד השירים היפים של ליידי גאגא, אולי ההישג האומנותי הבולט שלה, מנגינה, אקורדים חמים, רגש של אמת. דומה שגאגא שילמה כאן "מס אומנותי" כדי לזכות בהערכה אחרי כל פיצוצי הדאנס שלה. השיר עוסק
יש הבדל בין פשוט ויפה לפשטני-נדוש. לא תמיד זמרים מבחינים בשוני. אורי פיינמן הלך על שיר אהבה עם כל קלישאה שאפילו כמיחזור כבר אינה עובדת. "זה שיר מן הלב" (נו, באמת), "האושר יכול לשכון בשנייה אחת של נשיקה" (ואללה), "מתבונן
נשמע כמו פרסומת למשקיעים בבורסה. בנוסח השיר אציע להשיבולים: עזבו אתכם מכתיבה כל כך פשטנית. רוצים לעשות להקה – חפשו איכות. חפשו טקסטים טובים. תביאו זמר טוב. יש כאן גיטרות. חבל לבזבז. כי השירה אינה רוק. (פער קשה בין הגיטרות
ישי לוי שר את גרסתו לשיר של החברים של נטאשה במסגרת פרויקט 'שני צדדים למטבע' אשר מצהיר על מפגש בין האומנים הבולטים בז'אנר הרוק ובין אלה בז'אנר הים תיכוני. היוזמה היא המפיק המוסיקלי נדב ביטון וחברת המוסיקה אן-אם-סי הד ארצי.
כבר כתבתי בביקורת על הדיסק שיש משהו מאוד דרמטי, רגשני ולחוץ בשירה של אמיר דדון שמגיע עד זעקה מלודרמטית בטון דואב, שמטפס גבוה בסולם האוקטבות והרגש, כאילו קיבל מינוי על הצער בעולם הזה. ב"חצי" יש ניסיון למדוד תחושות במידתיות כאילו
לא כל מה שמובן מאליו – מובן מאליו. למשל: איך איש ואישה כורכים יום אחד אתת חייהם, ומאותה נקודה מתנהלים כגוף שאחד תלוי ברעהו. מרב סימן טוב נמצאת בנקודת תמיהה: לפתע גבר תופס חלק דומיננטי בחייה – בכל מובן מהיקיצה
להיט הפסגות האחרון של אלביס ב – 1969. עכשיו הוא מוגש בהפקה חדשה של "סירק דה סולי", קרקס השמש, המקדיש מופע לאלביס. השיר נכתב ע"י זמר ממפיס – מאר ג'יימס – אבל בגרסתו לא חולל דבר. מפיק הסול, צ'יפס מומן הביא
איזו חוכמת חריזה: "להיות איתך תהיי יותר קלה … אני חתן תהיי יותר כלה". ואללה, Henree. האם אני ציני? לא. ממש לא. אבל הקלות הלא נסבלת של החריזה. קלה-כלה. קצת כבוד עצמי. מצד שני: בטח תטען שזה סוג של הומור.
אהבה בדרכים על פי ברוס ספרינגסטין, היא אהבה של נשמה מזמרת, של רוקנ'רוליסט שגרגרי אבק הדרכים האמריקאיות דבקו בקולו. "שומר את אהבתי" מגיע מהשבעים, הקלטות שיוצאות מהאולפן דאז (* הסברים למטה) – משהו באוויר מזכיר, קול שמגיע, תפילה, רק שתמשיך
גדי אלטמן שר על ניסיון לשקם יחסים, מייחל לשובה של הרוח הטובה – ומציב תסריט תנאי ("אם אצליח") שאם יתממש – אולי המצב ישתפר: להוריד מסכה, להתפלל לאלהים, גם לחייך. מייחל להיות קשור אליה "מגולגל בין לחישות שפתיה" ואז –
השאלות – שאלות מיליון הדולר, שהתשובות עליהן – מהות מזוקקת של סוד החיים. חוכמת הפשטות שיש בה משהו כל כך מדויק שקשה להתווכח איתו. מתכונת על זמנית באוריינטציה של טקסט עממי (פולקלוריסטי) שמתורגם ע"י ההרכב הישראלי הנקרא Pure Imbalance. המוסיקה –
הו סנטה מאריה. מרי כריסמס, מריה קארי. העולם מתכונן לחג המולד, ואת לא מתכוונת לפספס. תבואי לישראל. יש פה המון מקומות קדושים לנצרות. הגיע הזמן. תביאי אתך כל ההיטס הגדולים שלך. לא שאיכפת לי לשמוע שירי סנטה מריה, ואני לא
מתפתח סוג חדש, אפילו טרנד חדש של מיינסטרים פופ ים-תיכוני מחניף, מלודיות עגולות, סימטריות, מקצבים ידידותיים לכל נפש שמתכתב יפה עם נכסי הצאן של הזמר העברי. קחו את עילי בוטנר כדוגמא ראשית. עכשיו זה עידו רצון. ואכן – גם השיר
בשיר – הלב כואב, במוסיקה – צוהל. מה יום מיומיים? כלום. נאדה. משה פרץ אינו פורץ. הוא מאמין שנוסחת הצלחה יש למחזר. כבר מזמן שאין לנו עניין עם אמנות, ופרץ, נדמה לי, גם אינו מתיימר. אבל גם אם מדובר בבידור, העסק
מה קורה לאהבות חיינו שהן הופכות זיכרון מעורר תוגה, נישאות על גלי הזיכרון. דניאל סלומון, רומנטיקן ללא לאות, פסנתרן שמוליך רגשות העבר מהלב אל הקלידים כדי לתאר תחושת אהבת עבר שהייתה במצב של גאות. הזיכרון לוקח אל זוג ענפים בתוך
תן לרגש ללכת לפניך, כי אולי מילים אינן הצד החזק שלך, ואתה מסתכן בחצייה לאזורי הקיטש. למרות זאת רובי קסוס לא גולש לשם על הגלים שליד הים. מצד שני – לא נולדה יצירת פאר במוסיקה המקומית, כשמדובר במילים. מה כבר
ניקול שרזינגר? אז בואו נשלוף מידע קצר, תודה לבבילון: ניקול פרסקוביה אליקולני וולינטה שרזינגר (ידועה גם כניקול קאה) נולדה ב-29 ביוני 1978. היא זמרת אמריקאית, רקדנית, כותבת שירים, מפיקה מוזיקלית ושחקנית. ניקול גם הזמרת המובילה בלהקת הפוסיקאט דולז והמוכרת ביותר מבין חברותיה. מה מכאן? מכאן הדיווה החליטה
האם זה זה קאבר ל"שיר ספטמבר" של קורט וייל? לפי הצלילים – לא יכולה להיות טעות. זה בדיוק זה עם שינויים. לפי הקרדיטים הלחן והמילים שייכים למיקי גבריאלוב, שמשתף בדואט צרפתית-עברית את אן מארי דויד זוכת אירוויזיון של שנת 1973
בוי ג'ורג' אצל מייק רונסון. שילוב של קול הסול (פול) מהשמונים, והיום גם די.ג'יי שדפק לא מזמן הופעה בארצנו. שיר מלודי בעיבוד לרחבות, במגע של תופים מהתחום האפרו קריבי וצליל סינתיסייזרים מה-80. השילוב של בוי ג'ורג, קלטשר קלאב בעבר ואוטו-טו
אש ותמרון עשן יוצאים מהטקסט. אש במשמעות של כוויות התאהבות, אש המבטאת סכנה של במשמעות "לשחק באש", אש במשמעות המטפורית של אחת שפגיעתה קשה – גם מחשמלת, גם שורפת. מצד אחד פנטזיה, מצד אחרי ירידה לקרקע המציאות (בית ב') –
קול יפה לזמר בלדות עברי. כלומר: אם אני חושב על זמר פופ בלועזית – יש כאן טון ודיקציה וחספוס-לייט, וגם דיוק בשירה. מה השיר? לאב סטורי מדוכדך, שמיים אפורים, תריס סגור, מיטה לבד, ולמרות הדיכי – הוא לא חוזר לסיפור איתה.
לא יודע עם מה מזהים את הזמרת דפנה דקל. תוכניות ילדים בטלוויזיה. אירוויזיון של פעם. לכל המשפחה. דימויים מוליכים שולל. לעולם אל תיכנע לסטריאוטיפ, משנן לעצמו המבקר הנאור, שכמובן נתקל בגבה מורמת. בחייך, מי הוא המושלם שמתייחס למבוקר שלו –