ב-2025 ימלאו 65 שנה לשדוז (The Shadows) – להקת הרוק האינסטרומנטלית הבריטית המצליחה בכל הזמנים. רשימת הקטעים שרשומים על שמם מלהיבה. מ – FBI דרך Apache ועד Midnight ו – Atlantis. השדוז הם ללא ספק חלק חשוב בהסטוריה של הפופ הבריטי.
האלבום והווידאו One Night Only – Live in Las Vegas (1997) של הבי ג'יז Bee Gees נחשבים לאחד מהרגעים המשמעותיים והנוסטלגיים ביותר בקריירת השיא של האחים גב. סרט הוידיאו מציג את הלהקה בהופעה חד פעמית בשנת 1997 ב-MGM גרנד בלאס
"כל הדמעות שזלגו – חלק מהמשחק, המשחק הנפלא המוכר כאהבה". הלחן של השיר, ששהה שישה שבועות רצופים במקום הראשון במצעד האמריקאי, נכתב ב-1911 ע"י Charles Gates Dawes, אז בנקאי ולימים סגן נשיא ארה"ב בימיו של קלווין קולידג', הנשיא ה-30 ש
אהבת הגעגועים הנפלאה. תוגת ערגת האהבה. הוא מבקש לשתף אותה בזיכרונות. אפשר לאסוף אותם כמו עלי שלכת, שהרוח הצפונית לוקחת אל הלילה הקר של השכחה. "עלי שלכת", Autumn Leaves ובצרפתית – Les feuilles mortes, (מילולית: "העלים המתים") הוא שיר של
אחת המתנות הפופולריות ביותר בחג המולד 1964 הייתה האלבום "Concert Beach Boys" של חברת התקליטים Capitol Records. זה היה אלבום ההופעה החיה הראשון שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד, מקום בו החזיק במשך חודש. באותה תקופה, הביץ' בויז היו כוכבי-על. ללהקה
בחוברת המצורפת לדיסק הכפול מציין עורך התוכנית, גדי לבנה, כי האוסף היה יכול לצאת כבר מזמן, אלמלא התעקש לכלול בו מספר שירים. לבנה אינו מבהיר את הסיבה לעיכוב. (השגת זכויות על השירים?) הוא גם אינו מציין מה הם השירים עליהם
שיר הנושא של "ארוחת בוקר בטיפני" (1961) בכיכובה של אודרי הפבורן. גרסת הסרט הייתה אינסטרומנטאלית בביצוע הנרי מנציני ותזמורתו. הגרסה הקולית הראשונה של השיר הייתה של ג'רי בטלר (מקום 11 בארה"ב בסף 1961) גרסתה של הפבורן עצמה לא יצאה בתקליט
U2 היו בעיצומן של הקלטות The Joshua Tree (אלבום האולפן החמישי של הלהקה האירית שיצא ב-1987), כאשר אמנסטי הבינלאומי פנה אליהם בבקשה לארגן סיבוב הופעות לרגל 25 שנה לארגון. הגיטריסט דה אדג' (הקצה) מספר, כי לא יכול היה להיות זמן
אריק קלפטון סיים את דרכו בלהקת Cream ב-1968 לאחר שנתיים בלבד, כשהוא שחוק, עייף ומבואס מהניסיון לשמור על שלום בין חברי הלהקה ג'ינג'ר בייקר וג'ק ברוס. אבל אפילו על רקע הפירוק הצפוי Cream המשיכו כפורצי דרך ברוק. "זה לא היה
ליל סתיו 1987, אולם ה"קוקנאט גרוב" במלון "אמבסדור" בלוס-אנג’לס (המלון שבו נורה ונרצח רוברט קנדי) שורה של נפילי רוק הגיעו למקום כדי להצדיע לאחד הרוקיסטים האגדיים, רוי אורביסון המכונה Big O. היו שם טונות של כישרון וסופרסטארים – בוב דילן,
השיר "Great Balls of Fire" של ג'רי לי לואיס (Jerry Lee Lewis) מ-1957 הוא אחד מהשירים האייקוניים של תקופת הרוקנרול המוקדמת, והוא הפך לסמל של הסגנון האנרגטי והבלתי מרוסן של אותה תקופה. השיר יצא זמן קצר לאחר הצלחת הסינגל הראשון
מתי היו נעוריכם היפים? למי שנעוריו התרחשו בשמונים, זהו משב רומנטי נוסטלגי אוסטרלי. השיר Especially For You מ-1988 מחזיר לאופרת הסבון "שכנים" Neighbours. ג'ייסון דונובן שיחק את סקוט, קייילי מינוג הייתה שרלין. שניהם "יצאו" על אמת בתקופה שבה השיר הוקלט.
הלילה ההוא, שכיוון את התנועה בשלל גחליליות, סיפר מעשיות, כאשר בביתני התינוקות יללו בלי הפסקות. "לילה" מחזיר לשלום חנוך, ילד קיבוץ (משמרות), עם ערימה של תלתלים, חלום וגיטרה שנשלפת עם כל החבר'ה על הדשא של קיבוץ משמרות, בהבלחה של הלבנה.
טפסו לבוידעם. התעלמו מריח העובש. בטח תמצאו משהו מזה. וינילים מתפוררים. אבל הצלילים לא בהכרח תמיד עבשים. "בסמה מוצ'ו" של לוס פאראגוואיוס – עדיין עובד? תלוי את מי שואלים. מה זה? תמהיל לא הכי ברור של להיטים בספרדית (ועוד) שאת
אנחנו בפינת הנוסטלגיה. פינה חמה. אוסף נעימות שרבות מהן נושאות מזכרת שיצא ב-1995. התוכנית – "הליכה בחלום" של רשת ג'. האוסף המשולש התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין רשת ג' לבין ארבע חברות תקליטים. עפרה הלפמן – ערכה. המפיק מטעם חברת
אנחנו אוהבים להשתמש בצירוף "פס קול חיינו" – גם בלי שהקולות באמת ליוו את חיינו. כשמדובר בנעימות שפותחות תוכניות יומיומיות/שבועיות ברדיו – הקולות, הצלילים, המנגינות מצטרפים יחד למשהו שאפשר לכנותו – פס קול חיים. אין כמו צלילים לעורר את בלוטות
דף היח"צ שהגיע עם הדיסק מדבר על "מוסיקה נוסטלגית ומתוקה לסבא וסבתא, לאבא ולאמא, לדור המבוגר, לגיל הזהב, שירי נערותם ואהבותיהם הראשונות… אי שם בחמישים. רק שכחו לציין שמותר להביא את זה גם לבני 30 ומעלה/מטה, שאמנם לא היו בתכנון
רוי אורביסון כטרגיקן הגדול של הרוק: שלוש דקות מדהימות, של צער על אובדן אהבה. אורביסון נשמע בשיר כאילו סבל הוא סוג של קתרזיס. משירי הרגש המיוחדים של שנות השישים, ולא מעט בזכות הזמר רוי אורביסון, שהצליח כמעט בכל שיר ששר
משירי האהבה לנצח. הארי נילסון, יוצר זמר אמריקני, יליד ברוקלין שהקליט אותו ב-1972, בחר באופן יוצא מהכלל שיר שלא הוא כתב. זו הייתה בלדה שנכתבה והוקלטה במקור ע"י להקת הרוק הבריטית בדפינגר (Badfinger) ב -1970 (הופיע באלבומם השני The Dice). גורלם
"מישל יפתי, אלה מילים שמתחרזות", שר פול מקרטני בחצי צרפתית, חצי אנגלית, והשיר הפך לאחד משירי האהבה המרטיטים בתולדות הפופ. מה למקרטני ולצרפתית? ג'ון לנון הזמין את פול מקרטני למסיבות של תלמידי מגמת אמנות בה למד, כשעוד למדו בתיכון. באותה
כמה גרסאות יש ללהיט הגדול של אדית פיאף? אין ספור. קחו את זו של לואיס ארמסטרונג, "סצ'מו", נגן החצוצרה והזמר בגרסת כיסוי בלתי נשכחת. המוסיקה היא של לואיס גוגליאמי המילים של אדית פיאף עצמה. השיר נכתב ב-1945 ויצא כסינגל ב-1947.
פינת הנוסטלגיה היא פינת שיר האהבה האופטימאלי, ואין כמו שני הרומנטיקנים הגדולים שארל אזנבור וחוליו איגלסיאס לשיר – כמה עצובה ונציה אחרי אובדן האהבה. מי שהתאהב בונציה כבחלום שנמוג – יותר מאשר יבין. מי שהתאהב, ואהבתו נסתקלה לה – יבין
פיליפ בפטיסט, שמו המקורי, נולד בלייק צ'ארלס לואיזיאנה ב-1926. ב-1958 הוא עובד שם כנער שליח. מתאהב בנערה, ורדי מיי תומאס שמה, ומנסה להרשימה באמצעות שיר. "הייתה לי גיטרה, והמילים שצצו מיידית היו 'ים האהבה'. היא לא ממש האמינה לי, אבל
נתפוס את רכבת הזמן בנסיעה לאחור. השנה 1972. אני שולף ממדף התקליטורים את "הטוב הרע והנערה", אלבום (מופע) המחווה של ג'וזי כץ, ישראל גוריון ובני אמדורסקי ללהיטים האמריקאים של עידן המחזמר הקלאסי בתרגום אהוד מנור. 49 שנה אחרי זה נשמע
"גוד איבנינג, זהו ויליס קונובר מוושינגטון די.סי, עם מוסיקה מיו.אס. איי, דה וויס אוף אמריקה מציג את הביג באנדס". הבריטון עמוק, פריך, עשיר. הצלילים נשמעים עמומים, קצת מרוחקים, לעיתים מתפוגגים. הג'אז הראשון בחיי בקע מרדיו מנורות "פילקו" בבית הורי. הוא
יבוא ויעלה הנציג האנגלי של הרוקנ’רול, שמזוהה יותר עם פופ. כן, קליף, קליף ריצ’ארד שפעם אהבנו אותו יותר מאלביס. כילד תמיד הערצתי את הרומנטיות שלו על פני הקשיחות הבריטונית הרוקנרולית של אלביס. הרכות הנסבלת של "חופשת קיץ" היא משב נוסטלגי
אז מה כול כך מושך בלהיטי הסיקסטיז? למה הם שווים עוד אוסף? לא רק כי הקשישים מתרפקים עליהם. את מה שעושה פופ נאיבי, מתוק ורגשני קשה להסביר באופן רציונאלי. אבל יד על הלב, ויש לי לב ענק לשירים האלה: היה
Singin' In The Rain ("שיר אשיר בגשם") הפך לשם נרדף למחזמר הקולנוע הקלאסי משנת 1952 שמציג את ההופעה הצוהלת של ג'ין קלי בזמן גשם שוטף. למעשה, הוא נכתב למעלה משני עשורים קודם לכן. ארתור פריד קיבל במקור השראה לכתוב את
אנחנו בפינת הנוסטלגיה. והפעם – פינה חמה. אוסף נעימות שיצא ב-1995, שרבות מהן נושאות מזכרת. התוכנית היא "הליכה בחלום" של רשת ג'. האוסף המשולש התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין רשת ג' לבין ארבע חברות תקליטים. עפרה הלפמן – ערכה. המפיק מטעם חברת התקליטים
שנות ה-60 היו עדים לפרץ מוזיקלי שאין שני לו של יצירתיות מוזיקלית. אוסף השישים השני בסדרה נקרא ע"ש Nights in white satin, הלהיט הגדול של המודי בלוז, אחד הסלואיים הגדולים של כל הזמנים. Nights In White Satin יצא לראשונה בנובמבר
