להתרפק על השירים ששר אריק איינשטיין בתקליטי "ארץ ישראל הישנה והטובה", שם שהפך למטבע לשון. זה קול הבריטון הבלעדי ששר על אור חיוכה ב"פרח הלילך", זה הגעגוע לדודו, לרותי, לתכול המטפחת, לעין גדי ולאור שדולק בחלונה ול"לילה" הנפלא של שלום
"במצב רוח" הוא השיר הפופולארי ביותר בתולדות מוסיקה הלהקות הגדולות (Big Band) בג'אז. גלן מילר, הטרומבוניסט ומנהיג הלהקות, הקליט אותו ב-1939. הוא הפך להיט רדיו ענק ב-1940, עוד לפני שמגזין הבילבורד החל לפרסם את מצעדי ההשמעות והמכירות שלו. זו הסיבה
אלה החיים. רצית לנשק בחורה. אכלת אותה. נשארת עם התוצאות לכל חייך, עד גיל סבאות, עם המון ילדים, יען כי נשיקות מתוקות מיין. להיט פיפטיז. נכתב ע"י הרכב הפולק The Weavers (האורגים) ב-1950. ג'ימי רודג'רס (יליד 1933, וושינגטון) הגיע איתו
"עזה כמוות השתיה. עזה כמוות האהבה. הו, ירח הראה לי את הדרך לבר הויסקי הקרוב/ הו, אל תשאל מדוע/ אל תשאל מדוע … אם לא נמצא את בר הויסקי הבא, אנחנו חייבים למות"… ברטולד ברכט וקורט ווייל כתבו את השיר
מה קרה לצמד ההולנדי Ten Sharp ? לא שמענו עליו דבר מאז הלהיט You שהרעיד לבבות באירופה ב-1991. הזמר הוא Marcel Kapteijn. המלחין ומי שעל הקלידים הוא Niels Hermes. "טן שארפ" הוקמה על בסיס להקת Streets בהולנד ב-1982. הסינגל הראשון
"חתום בנשיקה", שיר אהבה של גיל ההתבגרות, נכתב ב-1960 ע"י הצמד גרי גלד (gary Geld) ופיטר אודל (Peter Udel) ללהקת "ארבעת הקולות" דמויית רביעייה פופולארית אחרת של אותם זמנים – "ארבעת האחים", אבל השיר התרומם לפסגות רק אחרי שבראיין היילנד
בתמונת העטיפה נראה דמיס רוסוס צעיר במלמעלה מארבעים שנה. השנים שחלפו לא החלידו את רוב שיריו. לא עבר זמנו. הוא אפילו ביטל לפני שנה וחצי שתי הופעות בישראל. לרוכשי כרטיסים לא הוחזר הכסף עד היום. לא ברור במי האשם –
מאור מ"זקני צפת" היותר מפורסמים לא ממש פרשן את הטקסט של "שישי שבת". לדבריו, רצה באלבום שיר בגוון מזרחי, לאחר שצפה בזמר מיכאל פטישי שר בתוכנית טלוויזיה את השיר "מאמי", הוא ניסה לעקוב אחר האקורדים שניגן פטישי ולנגן בסגנון זה.
זה הדואט היחיד של האב פרנקי ובתו, ננסי שהגיע אי פעם לראש מצעד ה – 100 בארה"ב. כנ"ל – בבריטניה. מקום ראשון ב-1967. השיר נכתב על ידי הפזמונאי קרסון פארקס, אשר הוציא את השיר יחד עם השותפה המוזיקלית שלו גייל
למנהרות הזמן של המוסיקה יש פתח כניסה, לא יציאה. הן מתארכות בלי סוף. אין בעיה לייצר רשימה אטרקטיבית שאין לה כתובת מדויקת. נכנסים וזהו. שבעים? שמונים? תשעים? תחילת המילניום. המיקום היותר ממוקד שניתן לתת לאוסף הזה – תוכנת הרדיו הוותיקה
ג'ון לנון ופול מקרטני כתבו את השיר עבור רינגו, אלא שפני הדברים השתנו אחרי שפגשו את במנהל הסטונס אנדרו אולדהם, שעבד בעבר אצל מנהל הביטלס בריאן אפשטיין. אולדהם הזמין את לנון ומקרטני לחלל החזרות של הסטונס בלונדון. וכשהם הגיעו לשם,
מה עושה היום ליסה סטנספילד? אני נזכר בלהיט הדאנס של הזמרת הבריטית Change שנכלל באלבומה Real Love מ-1991, וזכה בזמנו לביקורת מצוינות. "שינוי" הוקלט על ידי ליסה סטנספילד לאלבומה "אהבה אמיתית" משנת 1991. הוא נכתב על ידי סטנספילד, איאן דבני
אנחנו בפינת הנוסטלגיה. פינה חמה. אוסף נעימות שרבות מהן נושאות מזכרת. התוכנית – "הליכה בחלום הנעימות הבלתי נשכחות" של רשת ג'. האוסף המשולש שיצא ב-1995, התאפשר בזכות שיתוף פעולה בין רשת ג' לבין ארבע חברות תקליטים. עפרה הלפמן – ערכה. המפיק
מה למלחין פולני ולזמרת תימניה? את השאלה הזו שמע משה וילנסקי, שלחניו מפארים את הרפרטואר של שושנה דמארי, עשרות פעמים. ("תקשיבו ל"מרים בת ניסים". נו, באמת, איך מלחין יליד ורשא כותב לחן כול כך לא פולני?) התשובה שלו הייתה משהו
נוסטלגיקן חסר תקנה כמוני מתגעגע לקולנוע דן כמו גם לפינגווין של שנות השמונים. מינימל קומפקט דואגת לפעמים להjזיר לשם בהופעות קאמבאק. אני אפילו מוכן גם להתאהב מחדש ב"סיאם" עם הדר גולדמן בשולץ האיום של כרומוזום ו"היחידה לטיפול נמרץ" לעשות צדק
"Telstar" הוא קטע אינסטרומנטלי משנת 1962 שכתב והפיק ג'ו מיק עבור הלהקה האנגלית "טורנדוס". השיר הגיע למקום הראשון ב- Billboard Hot 100 בארה"ב בדצמבר 1962 (ההקלטה הבריטית השנייה שהגיעה למקום הראשון במצעד באותה שנה אחרי "Stranger on the Shore"), והיה
בואו ניזכר. נובמבר 2005. לפני 16 שנים. פיל קולינס עדיין בשיאו. הערב התחיל כצפוי במפגן תיפוף. קולינס לא שכח כלום מהמקצוע הקודם שלו (כמתופף "ג’נסיס") יחד עם צ’סטר תומפסון ואיש ההקשה לואיס קונטה הוא פתח עם הצגה עד הסוף. איחוד
אילו לא הייתה הגבעטרון, היו חייבים להמציא אותה. חבורת זמר היא מוסד בהוויה הישראלית. בטח הגבעטרון. כששומעים "שיר העמק", "שיר העבודה" "ספינה נוגה" נדמה לך כאילו היוצרים כתבו בשביל הקולות האלה. אני מקשיב לשני האלבומים: מבחינתי – שירים "מלפני קום
סיפור האהבה הנלהבת הוקלט במקור על ידי זמר בשם לילי ווילי ג'ון (שם מקורי: William Edgar John). הוא היה אחד מזמרי ה- R&B הראשונים, פופולרי למדי בסוף שנות ה -50 ותחילת שנות ה -60. למרות שהיה בעל השפעה רבה על
זה אחד משירי האי הבודד שלי. הלחן – של מישל לגראן הצרפתי. את המילים באנגלית כתבו אלן ומרילין ברגמן כשיר הנושא לסרט The Thomas Crown Affair – "השוד המושלם" משנת 1968 בכיכובו של סטיב מקווין בבמויו של נורמן ג'ואיסון. במרכז
האוהב הופתע קשות. אף אחד לא סיפר לו עליה, הגם שכולם ידעו על אופייה. זה סיפור להיטה הגדול ביותר של להקת הזומביז, שהוקמה ב-1963 ע"י הקלידן רוד ארג'נט, הסולן קולין בלנסטון, נגן הבס כריס וייט, הגיטריסט פול אטקינסון והמתופף יו
פינת הנוסטלגיה בסימן שעת דמדומים. ניקח רכבת במנהרת הזמן לבין הערביים של אחד מימי שנת 1958. הפלטרס (The Platters), ההרכב שהוקם בשנת 1953 על ידי המפיק באק ראם והטנור טוני ויליאמס – מתפייט על "צללי לילה שמימיים בשעת בין ערביים,
אני שומע הרבה את השיר הזה בגרסת Faith No More, משהו לא אופייני ללהקת רוק אמריקנית שתאמץ שיר פופ סיקסטיז ותעשה לו קאבר. הטקסט די מסתורי. אחת ההשערות היא שהשיר עוסק במישהו שבטעות אמר משהו נורא ("סיפרתי בדיחה שגרמה לכל העולם
נתרפק על אהבה שנות החמישים. אהבה היא הרבה דברים נפלאים – שרים ארבעת האסים (The Four Aces). אהבה היא ורד שגדל רק בתחילת האביב, אהבה היא הדרך של הטבע לתת סיבה לחיות, כתר הזהב שהופך אדם למלך. ארבעת האסים היו
היא מטורפת על הנער, לילות שאינה עוצמת עין, מודעת לחולשתה, מרגישה יוצאת מדעתה, אבל גם צעירה מחדש. שירו של נואל קווארד Noël Coward נחשב אחד הסטנדרטים הגדולים בפופ ובג'אז, בעל מבנה מלודי מיוחד. השיר התפרסם לראשונה עוד ב-1932 ברביו שנקרא
נחטט יחד עם ג'יימס טיילור באוסף התקליטים המשפחתי, שירים שהוא גדל עליהם בילדותו ובנעוריו. מבחינתו – זוהי רשימת הסטנדרטס של ספר השירים האמריקני הגדול, מותאם לסגנון שירתו הסופט-רוקית. עבור אמני פופ מדור מסוים, חזרה לספר השירים האמריקני הגדול הפכה כמעט
האלבום האחרון שג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו הקליטו ביחד היה ‘Abbey Road’ של 1969, למעשה אלבום שירת הברבור של הלהקה. 'Let It Be', הוקלט שנה לפני ‘Abbey Road’, אבל הוצאתו נדחתה ל-1970. תאריך יציאה: 8 במאי 1970, זמן קצר אחרי שהחבורה
באנציקלופדיות הוא מופיע לעיתים תחת המשבצת של Rock. ברור שמדובר באבחנה כללית. יש טענה שאומרת שאם טום ג'ונס היה מקליט שירים יותר אפטמפו רוקנרוליים – הוא היה הופך מתחרה רציני מאוד לאלביס. בפועל הוא התחרה על הקהל של אנגלברט הומפרדינק,
וילי נלסון, הטרובדור האגדי, התפרנס בראשית דרכו כיוצר-זמר מכתיבת שירים לזמרים שונים. נלסון כתב את בלדת הפופ קאונטרי הזו לפני כמעט חמישים שנה לזמר הקאונטרי בילי ווקר, אבל ווקר דחה ההצעה. הוא לבטח לא היה מאמין שהשיר הזה יהפוך ללהיט נצח בביצוע
רוחות הנוסטלגיה העונתיות מחזירות את הבלדה הדרמטית הנוגה הזו, טונים של זמר נואש שמקונן על צערו וצער העולם. הבלדה הדרמטית הזו מוצאת את הזמר מתאר תמונה עגומה מאוד של החיים והזמנים. השיר היה מעין גרסת היפית של הבלוז. המרמלדה" הייתה
