מותה ביולי 2011 מחזיר לחומרים ישנים. כמה טוב להתפעם מחדש מאיימי ויינהאוס, ותודה לבי.בי.סי על הדיסק הזה, שהוא חלק מקופסה שכוללת שלושה תקליטורי די.וו.די. אני קיבלתי את הדי.ווי.די, שלוקח את איימי ואותנו לפסטיבל כפרי קטן ומופלא שנערך בכנסיה בדינגל, עיירה
בסיום הסרט – Final Stages יש לאסף אבידן כמה דקות פריטה על אקוסטית, – ללא הרכב. כמעט אנטיתזה לחמישים הדקות שחלפו. סוף דרך. שלום למוג'וז. המשך לא יבוא. אנחנו אחרי 51 דקות שצמצמו יותר מ-300 הופעות ב-15 ארצות לסרט דוקומנטרי
בא לכם לצאת למסע של שעתיים וחצי עם בארבי בלונדינית כחולת עין שהיא סינגרסונגרייטר מגאסטרית בארה"ב יותר ממדונה וגאגא ביחד? לפני הכל – הנני לפרסם אזהרת מסע. שלא תבואו בתלונות. טיילור סוויט היא המאמי של האמריקנים. ילדות סוגדות לה, היא
מישהו מהמעריצים יתן פחות מחמישה כוכבים? אפילו טיילור סוויפט עצמה נראתה כלא מאמינה שהיא ניצבת מול גוש קהל זה באילינוי שיקגו שאינו מפסיק לצווח. 5 מיליון עותקים שנמכרו מ – Speak Now שלחו אותה עם מופע ראווה ל-17 מדינות בשלוש
המיתולוגיה היוונית, ימי רומא העתיקה? לאן קיילי מינוג בדיוק רוצה לחזור בספקטקל הזה? אנחנו ב -02 ארנה לונדון אפריל 2011. ברודוויי הייתה קונה את הפרודוקציה הזו לעונה שלמה. אתם יכולים לקבל את הראווה גם ב-DVD גם בבלו ריי גם ב-CD. גם
זונה מעורטלת ברחוב ניו-יורקי נכנסת לפיצוציה, מזמינה קפה, מקלפת נייר ממסטיק. נכנסת למכונית ונוסעת למדיסון סקוור גרדן. צילום בשחור-לבן. בפנים ממתין לה ההמון. לפני כמה שנים היא גרה כמה בלוקים מהמקום. בקטע הבא היא מול המראה בחדר ההלבשה. באמצע האיפור
חצי גמר ראשון. חצי גמר שני. גמר. לאוהבי אירוויזיון: דיסלדורף ב – DVD מציעה סחורה טובה יותר מאשר אוסלו 2010. נו, מה – הגרמנים. ממש לא צחקתי. הם פשוט לא יכולים להוציא מתחת לידיהם מוצרים בינוניים. רזולוציות טובות. חדות תמונה.
רגע, אלטון ג'ון מילא את רמת-גן. למה לא בילי ג'ואל? לא פחות סינגר-סונגרייטר-פיאנו-מן, לא פחות טוב מאלטון, ואישית, אהוב עלי אפילו יותר. אני אומר את הדברים אחרי שעתיים ושלושים וחמש דקות באצטדיון Shea בניו-יורק, זווית טובה מאוד מהכורסה, מאה אלף איש,
לא זוכר מתי הייתי לאחרונה בהופעה של מירי מסיקה. אז הנה נשבע שממש הייתי: דיווח מהכורסה – הייתי ממש עכשיו. לא צחוק: אחרי שרואים ושומעים את הקולות שהוקלטו בזאפה בדי.וו.די הזה, זה בדיוק זה.שיקולי כדאיות: בחוץ קר, ההוצאה לזוג לא
הארכיון של הערוץ הראשון כרגיל מנצח, וכשמדובר בלהקות הצבאיות לדורותיהן – טריו הדי.וו.די הזה הוא אולטימטיבי ולא מפני שנעשתה כאן עבודת עריכה מיוחדת. להיפך: העריכה מיושנת, סתמית וחסרת השראה. אבל מה לעשות: החומרים המצולמים, רובם בשחור-לבן – הם עצמם המנצחים,
יותר ממיליון כרטיסים לאיחוד מחדש של טייק דאת' עם רובין ויליאמס בבריטניה נמכרו תוך 8 שעות. המכירה המהירה בהיסטוריה. לפני שקונים, אולי כדאי להציץ לסרט הדוקומנטרי הזה – סיפור מדהים של מגה-סטאר שפוגש את חבריו לשעבר בפעם הראשונה אחרי 15 שנה לצורך
ברצלונה 20-21.11.09. הטור אופ דה יוניברס מגיע לעיר הקטלנית. זוכרים את אצטדיון רמת-גן? לא יודע מדוע הייתה לי תחושה שבברצלונה זה נראה ונשמע יותר טוב. נכון, מעומק הכורסה, מול 7 רמקולים שמקיפים את האוזניים, הכל נראה ונשמע טוב יותר. מצד
במודעות היו כותבים: "מרהיב", "גדול מן החיים", Great Concert. לא רחוק מהמציאות. שרית חדד ראתה את זה? מוטב שלא תראה. יאכל לה את הלב. אין דבר כזה, ולא יהיה דבר כזה בארצנו, ואפשר להגיד "קטנטונת". כש – DVD ממופע רוק מרהיב
485 דקות של אירוויזיון (3 דיסקים – חצאי הגמר + הגמר) לא מוגזם?! לאוהבים ולמעריצים – כמה שיותר. אבל הבעיה אינה באורך אלא באיכות המוצר. אחרי שקיבלנו את האירוויזיון באיכות HD, רף הדרישות באפן טבעי – עלה. מי שהקליט באיכות HD,
U2 על גשרים ומסלולים. מופע של פסגות וריגושים. של הרבה Highlights. של שיאי הרגש. כמה טוב שאנחנו בעידן ה-DVD. סיימתי לצפות במופע מהסוג שרק אחרי שצפית, אתה אומר לעצמך – מה היית מפסיד אלמלא התיעוד. אני מפעיל שלט מהכורסה שמעביר
טו מאץ' פט שופ בויז? ב-2006 ראיתי את Fundamental tour. ביולי 2009 היינו איתם בגני התערוכה, כעבור כחצי שנה, הגיעו הפ.ש.ב ל – 02 ארנה בלונדון, וזהו פחות או יותר הדיסק הזה. לא נראה שיש לי הרבה מה להוסיף על
"יש פה טורקים?" מאתגר שלומי את הקהל. לצורך החאפלה – כולם בקיסריה טורקים. שלומי שבת יהפוך אותם לטורקים. אין בעיה. משבר עם טורקיה? תשלחו לטורקים את הדיסק שלומי שבת בקיסריה – ההופעה. ייגמר בטוב. ישוקמו היחסים. מאה חמישים דקות עם
העיניים ממאנות להאמין. 80,000 איש באיצטדין וומבלי, וזה אינו גמר הגביע האנגלי, אלא ארבעה חבר'ה שמגיעים לאצטדיון חמושים ב"הקרקס" תרתי משמע, תצוגה צבעונית של קרקס + פופ בדיסק הראשון ועוד דיסק – הסאשנים של הלהקה באולפני אבי רוד בלונדון, דיסק
עד 1978 היחסים בין יפן לשוודיה לא היו משהו. ואז נחתה בטוקיו להקת אבבא. המטרה: צילומים לטלוויזיה היפנית (ספיישל טלוויזיוני) כדי לנסות לכבוש את יפן. אחרי שכבשו את אמריקה, אירופה ואוסטרליה, מה היא יפן בשבילם. ואכן: מה שהאמריקנים לא עשו
בלתי נלאה, סיר פול מקרטני. ניו-יורק על המפה. אנחנו בסיטי פילד. 17-21 ביולי 2009. כשהביטלס הופיעו במקום ב-1965 – קראו למקום Shea Stadium. ערב טוב ניו יורק, מקרטני חוזר לזירה. הערב – חוגגים את פתיחת האצטדיון החדש. בשלושת הערבים יגיעו
לא די ממדונה. רשמו בסוף המשפט סימן שאלה או קריאה. למי שלא די: פנה כורסה וזמן ל-47 קליפים בשני דיסקים. אוסף ראשון בסוגו. אוסף שמלווה את תולדות ה – MTV. כל הישנים מ – Burning Up ועד Celebration. אלה שאפשר ללחוץ
תביאו את טינה טרנר לארץ. מיד. עכשיו. האישה בת שבעים. פצצת אטום של אנרגיה, מכנסיים שחורים צמודים. מלכת הסול. ברעמת שיער. ישבן שכל בת שלושים תאחל לעצמה, יורדת בשיר השביעי בשמלת מיני . בת שבעים בשמלת מיני. אתם קולטים? נעה כמו
הייתי באייל גולן בהיכל התרבות. ראיתי אותו בקיסריה בדי.ווי.די. חסכתי פקקים. גם שירה בציבור שאיננה בדיוק הפעילות החביבה עלי. בלי פקקים ושירה בציבור – הדי.ווי.די הזה בדולבי עושה את העבודה. רצוי מסך רחב, סט רמקולים טובים, לכו על זה. אין
Disc 1. Semi Final 1 & National Performances Top 1-5 Disc 2. Semi Final 2 & National Performances Top 6-10 & Interview with winner Disc 3. Grand Final. כ -485 דקות צפייה. Dolby 5.1 and Dolby Stereo אני בטוח שיש
אלבום אחד בלבד, וכבר הופעה ל-55,000 איש בפריז?! אין ספק: שיחק אותה מיקה. בגדול. אני אומר את זה בכפל משמעות – כי מיקה הביא לצרפתים מופע מושקע כפי שהם לא קיבלו הרבה שנים. עיצב ארץ חלומות של קרקס וליצנים (מליצנים
תופים: רן שמעוני, בס: עדי הר צבי, גיטרות: עמית יצחק. קלידים: אלון פרימן. פסנתר ועיבודים באחדים מהשירים – יוני רכטר, כלי נשיפה: יאיר סלוצקי, עופר פלד, ספי ציזלינג. אורחים: יוני רכטר, דני ליטני, רע מוכיח. הפקת המופע: כספית, במאי ועורך
מישהו באמאזון כתב: אישית, אני לא סובל את הזמר. הזה. אבל אשתי מתה עליו, ואני אוהב את אשתי, אז קניתי לה את הדיסק. ואני הייתי שואל אותו: לא בדקת את הטעמים המוסיקליים שלה לפני שנשבעת לה אמונים? מצד שני מישהי
ביליתי אחר צהריים שלם של כורסה על הדי.ווי.די הזה, עוד גרסה לסרט שתיעד את ההופעות ההן של אלביס בלאס וגאס 1970. למעשה, גרסה משופרת על חזרתו של המלך לאור הזרקורים שהחלה עוד ב-1968 בהופעה הטלוויזיונית ההיסטורית. 6 ההופעות בוגאס היוו
הרכב: שאנן סטריט, גיא מר, שלומי אלון, דודוש קלמס, יאיא כהן-אהרונוב, "אטרף" משה אסרף. נגנים נוספים: ייאיר סלוצקי, ניר גבע. שירים: לוטוס, קליפורניה, לזוז, מספרים, חליפות (עם ליאורה יצחק), סטטיסטיקה, הכאפה המצלצלת, אף אחד, מה שבא בא, לא פריירים, איזה
למה זה מתחיל כסרט גנגסטרים בסטייל שנות השלושים? אנחנו בתוך סרט שלא ברור מאיפה הוא נחת. פתאום רואים את רוברט פלנט הצעיר וזאטוטיו בטבע הפסטוראלי. וכל הפתיח המוזר הזה שנראה כמו תחילתו של סרט מתח – מוביל לבסוף למכתבים שמקבלים
