מרגיש לי לבד
אדל? זה השם שנבחר לה? זו אינה מניפולציה? לפי הגוגל זו אדל עגיב. נדמה לי שלקחו סיכון לא קטן, אבל לפי הבאז, כנראה שהוא מחושב. בעידן שלנו שם כמו "אדל" יכול לסייע לקידום מכירות? אין לי תשובה. מכל מקום, מי
אדל? זה השם שנבחר לה? זו אינה מניפולציה? לפי הגוגל זו אדל עגיב. נדמה לי שלקחו סיכון לא קטן, אבל לפי הבאז, כנראה שהוא מחושב. בעידן שלנו שם כמו "אדל" יכול לסייע לקידום מכירות? אין לי תשובה. מכל מקום, מי
כבר ב"תאמרו לו", הבעתי חשש כי נסרין קדרי עומדת לאבד את הייחוד והאמינות שלה כזמרת, קורצת לקהל בגדול בהצטרפות לזרם המרכזי השקוף. מאבדת הייחוד כזמרת מזרחית עממית אותנטית. והנה התחזית ממש מתממשת: עוד מתכון שתפרו לה בתפרים גסים לשמחות. עוד שיר שמעיד
"בייבי"? אני שומע נכון? אייל גולן פונה לאהובה "בייבי"? מה פתאום "בייבי?" באיזה גיל היא כבר "מאמי"? השימוש הזה הכי צרם לי בשיר. שייך לאולדיז. כל השאר – אין חדש תחת השמש הים-תיכונית של גולן. הישן והנדוש מנצח. הוא כותב את שמה
משה פרץ רוצה שמח, עושה שמח. יש לו שמח. מה מעבר? – נו, באמת. זה כמו עוד סוכר בקפה. גם השיר הזה. יותר סוכר. הרבה סוכר. מה הולך? לטיני מוקפץ? יאללה תביא לנו עוד מזה. התארגן צוות הפקה ענק. הביאו
הקול שלה חסר, שכח איך לחיות. כל יום מרגיש שבוע. הנה עוד שיר לאוהבים המאוכזבים. לועסים את הנושא הכי שכיח בז'אנר עד דוק: געגועי המיוסרים. איך? למה נפרדו? לא חשוב. העיניים יבשות מדמעות, מחייכת כשעצוב לה, כמהה לרקוד איתו, אבל
עדן בן זקן שרה מפיו של גבר – המציע לנערה הפרובינציאלית להירגע ממי שנשארה בדד ושבורת לב לאחר שאהובה עזב אותה – לצאת איתו לבלות בתל אביב ולשחרר מועקה. שתסמוך עליו. הוא יעשה לה גוד טיים. מה אומרים על טקסט
געגועים לאהבה של פעם שלא התפוגגה ואפילו התחזקה. הוא גילה לה סודות הלב. היא הזמינה לה עוד כוס קפה ולחשה לו להתקרב. אהבו "כמו בספרים ההם נסיכה ואביר בלי שריון", יענו כמו אביר אצולה סטייל ימה"ב רכוב על סוס אבל
כמה שאהבנו קצת אחרת, מקונן הראל סקעת בשיר המצרף אותו לליגת הזמרים שבורי הלב הבוכים על מי שכבר אינה איתם. ענוגה שירת שברון הלב והגעגועים של הראל סקעת. תפור עליו הנושא הזה החוזר עד לעייפה במוסיקה המקומית של השנים האחרונות.
התחלתי מהקליפ המושקע. עשו כאן עבודה גדולה על שיר קטן. אנשים רוקדים, שמחים בין סמטאות ובניינים גבוהים. מה זה שייך לשיר? – אין לי מושג. אולי לבחור שעונה לשם מוטי טקה יש הסברים. לא הגיע שום דף שיסביר טקה Who?
אל תגידי שהכל נגמר, מקונן ליאור נרקיס. מה קרה? למה שתעזוב? החורז, אבי אוחיון, המתמחה גם בשירי דיכאון בשיטת הקונפקציה, אינו מספק תשובות. די בכך שהיא "לא מספרת" עיקרו של השיר – הגבר המתבכיין, זה שנשבר מול חוסר הודאות. הנרטיב
גברים בוכים בלילה? יש שינוי: לפי שיר מספר 15 "כמו פעם" – "הגברים תמיד בוכים בסתר". איך לא חשבנו על ההברקה? בוכים בסתר – זה גם ביום. תיקון מתבקש. שמעתי 15 שירים + בונוס. בז'אנר הזה, הזמרים משתדלים לתת תמורה
קוסמוי וקופנגן החליפו את איביזה? אבי אוחיון ומתן דרור לוקחים את שיר זוארץ לאיים התאילנדים האהובים על הישראלים. המוסיקה – צלילי אווירה נינוחים מתקתקים, מים פושרים ונעימים. מילים – שמיים, זריחה, שקיעה, ירח. נשמע כמו שהתאילנדים מוכרים את האיים לישראלים
הוא מחפש רק "פינה" בחדר ליבה, לא את "הסלון", יענו מסתפק במועט. אבי אוחיון כנראה משועמם, שהוא מפעיל בנונשלנטיות מטפורות מתחום הנדל"ן לצורך סלסולי האהבה של פאר טסי. הלב בשירים עמוס עבודה. הוא גם משמש ל"חריטת שמה". הוא "מרכיב עתיד"
זה כנראה יכול להתרחש רק בז'אנר הים תיכוני: רוקדים שברון לב במקצב סלסה. איך? תשאלו את אבי אוחיון. תשאלו גם את נסרין קדרי, האם אינה חושבת שיש כאן דיסוננס. לפי הטקסט היא שבורת לב, אבל מבקשת מכולם (תגידו, תספרו) לשקר
אפשר ליצור ז'אנר משנה של שירי בריחת אוהבים בתוך הז'אנר הים תיכוני. איך הכותבים אינם משתעממים למחזר? הוא מציע לה לברוח עם אהבתם. כמה מקורי. למעשה, למה הוא מציע לה לברוח? מי רודף אחריהם? מי מאיים עליהם? למה לא להמשיך
אבי אוחיון הוא יצרן הקונפקציה העכשווי בז'אנר הפופ הים תיכוני העכשווי. הגבר המסכן לא יכול לישון, לא נרדם (לא אותו דבר?), וכל מה שהוא מבקש – "תבואי היום" כלומר מיד ועכשיו. דחוף. קלישאות לא חסר – "בואי תראי כל הקלפים
מה היו יוצרי המוסיקה עושים ללא שיר השירים? הנה דוגמא לשיר על בסיס הטקסט התנכ"י (שיר השירם ג') בשיבוץ של שורות שלמות – "על משכבי בלילות ביקשתי את שאהבה נפשי". משה פרץ ואבי אוחיון לקחו הטקסט התנכ"י, וניסו להפוך אותו
אין כמו הדאנס הזה לסיים את המופע החגיגי של הראל סקעת המיועד למאי בהאנגר 11 ת"א. הקהל ינהר לבמה תוך כדי פיזוז. מצב רוח גבוה. סיעור מוחות משולש חבר לדבר טקסט סתמי שטוח ומתקתק על אהבה – "שערים נפתחים בשמיים",
אחרי ארבעה שירים של לב שבור ודואב, הגיע אחד משועשע לריקודי מעגל – "שדות של תירוצים". 17 השירים באלבומו החדש של עומר אדם אינם ערוכים באיזון הקלאסי טיפוסי לז'אנר הפופ הים-תיכוני של אחד עצוב שני שמח. עומר אדם יותר מתייפח
תנו לרגש לרוץ לפניכם, גם כאשר המילים נשמעות ניסיון סתמי לייצר שיר על יחסים. מהי בדיוק "מלחמה של בדידות מפויסת"? לא בטוח שכותב המילים ירד לסוף דעתו. אבל אבי אוחיון ניסה לייפות את שיר הרגש הזה גם בדימויים מנופחים המקצינים
לא האמנתי שגם הראל סקעת יגיע למסקנה, שהוא חייב איזה אינסטנט ים תיכוני לרגליים, לכפיים ולקצות הציפורניים. האם גם הוא הרים ידיים? – תרתי משמע. if you can't beat them join them. לך על זה. אולי יהיה לך אחד במצעד
אבי אוחיון תפר סיפור אהבה-געגוע לשני זמרים, ששרים מכתב (כמו פעם) בגוף ראשון לאהובה נחשקת "מעבר לים". כל קלישאה אפשרית. "כתבנו את שמנו בדם". "חץ בלב פוגע". "הלב נשרף" וואה. מילא הקלישאות והמטפורות הגרועות ("את האש אני המים ציפור ללא
"עשינו היסטוריה"? דולב רם ופן חזות התכוונו הִיסְטֶרְיָה. לא היסטוריה. שיר על עם שממשיך לחגוג נונסטופ. מדינה בטירוף. ליאור נרקיס שר: "תראה לאן הגענו בית משוגעים אנשים עפים עד למעלה / לך תבין את זה הם בכלל לא טייסים". שלום חנוך
מה הקשר בין "מה קשור" לאייל גולן? התשובה אינה מורכבת: קשר פופוליסטי, מקדם ממכירות. הוא מכוון בעיקר ל"היכל מנורה מבטחים" בסוף החודש. עוד קומבינה שאמורה לחייך לקופות, והקופות אליה. כל קשר מוסיקלי – מקרי בהחלט. הומור, צחוקים? לא ממש, אלא
הבנאדם מבולבל. אינו יודע איך להתנהל איתה. החיים בשקרים כולאים, מעייפים. מכניסים למסלול של חוסר יציבות. נדמה לו שכל הטוב שהיה ביניהם נשאר אצלה. היא מאושרת, מחייכת. לו לא נשאר דבר. אולי כדאי לחזור לנקודת ההתחלה ולהתחיל לדבר. סיפור נדוש
16 שירים חדשים באלבום אחד? האם הגיעו לאייל גולן כל כך הרבה שירים טובים שהוא ניפח? עשרה, שנים עשר לא הספיקו? מה קרה? אזעקת הרגעה: לא מצאתי כאן את 16 השירים של חייו. אפילו לא חמישה. האם כמות שירים לפי
משה פרץ עולה על טיסה שמתחילה מ"דרך השלום" של פאר טסי. ומגיעה עד נמל התעופה בן גוריון. זיהיתם את הדמיון? האמת: מותר לאבי אוחיון להעתיק מעצמו, ואחרי "טרמינל 3" של דודו אהרון, עם ישראל הנוהר לשדה התעופה בתקופת החגים, ישמח
את הקיטורים על העולם בו אנו חיים הוא חולק עם אהובה. "אני שואל אותך לאן הגענו?" הכותב מנסה לייצר טקסט דרמטי. אבל לא נוצרת שום דרמה. "מזמן נגמרו לי הדמעות", שר אייל גולן. דמעות? על מה? הא, המלחמה שתחזור בסוף
לא בטוח שאת כותב השיר, אבי אוחיון עניינה העובדה, שעומר אדם הוא בחור בן 23 בלבד, כשהוא כתב לו טקסט שמסכם פרק של שנים רבות בחייהם של גבר ואישה. אחרי כל השנים, אומר הגבר, "הפכת אותי לאדם טוב יותר" ו"ממך למדתי
מסכן דודו, חזר גמור מהעבודה, תכנן ללכת לישון מוקדם, אבל אז הגיע טלפון ששינה תכניות. הוא יגיע לשם. היא תהיה במסיבה. יבלו עד שש בבוקר על חוף הים (עברו מן הירקון לים?) אווירה שיגעון. הלילה, יש מצב, שלא יישן לבד.