הגברת השבורה מאהבה נכזבת מבקשת מהנהג במונית שישים לה "מזרחית" כי זה טוב "לדמעות". בשיר "לרקוד" (מס. 9 באלבום) – אחרי החלק המדוכדך מגיעה ההשלמה החפלאית. אני מבין את הראש של אבי אוחיון שכתב את השיר יחד עם דיקלה. ה"תשים
טסטים באמצעות חברות הסלולר הובילו את יוסי אזולאי וחברת המוסיקה שלו תטה למסקנה – לעשות אלבום פיוטים ותפילות. סלולר היום זה כבר לא תחום מוקצה. כשהישועה אינה מגיעה מגלי האתר, מחנויות המוסיקה – מחפשים אותה בסלולר. דפי יחסי הציבור גם
מספרים שנגמר עידן האלבומים. אז מספרים. עומר אדם מוציא אלבום עם לא פחות מ-22 שירים. יכול להיות שזו נקמה מתוקה במי שכותב ביקורות. השאלה איך אתה מקשיב לאלבום כזה – עוצר אחרי כל שיר, הכל במכה אחת? המעריצים יגידו: עזוב
חגיגות של "אלבומי מופת" הפכו מקדמי מכירות יעילים במוסיקת הפופ המקומית. אין צורך במאמץ יחצני. הסולד אאוט יירשם תוך שעות ספורות. כשאין חדש אטרקטיבי להציע – חוגגים על הישן. אסף אמדורסקי חוגג 20 ל"מנועים שקטים", אלבומו השלישי, שיצא ב-1999. דווקא על
לאן פרחו הפרפרים? מי מכיר את האלבום הזה של אריק איינשטיין? זהו שיתוף הפעולה השישי של איינשטיין עם שם טוב לוי, שהלחין כמחצית מהם ועיבד והפיק מוזיקלית את כולם (פרט ל"האור בקצה" שעיבד יחד עם יהודה פוליקר ו"שלום חבר" שעיבד שלום חנוך). פשטותו של
הפסנתר, הקול מספרים סיפור אישי שנפתח ברחמים עצמיים בשיר "הסיפור בגדול". הסיפור הוא יותר הכישלון שלה עם עצמה מאשר עם בן זוגה. בטון התוגה של דניאל רובין יש הלקאה עצמית, דכדוך ושקיעה. המסיבה שתתקיים בלעדיה, ו"שוב לא נשאר אף אחד שישמור
שיר מס. 8, "שיקרת זונה", חריג באלבום, הוא שיר הרוק הישראלי הטוב ביותר ששמעתי בחודשים האחרונים. הקול הסרקסטי, צליל הגיטרות המסיבי, עוצמת ההבעה. השיר הוא גזר דין נחרץ של נבגד, שהולך על התנתקות ממי ששיקרה לו. האם כל האלבום טעון בעוצמות
"יש בשקט יתרון, גם אם אין לי הסבר זה מתאים לי יותר, וזה מרגיש לי נכון" המילים מתוך "השיר האחרון" הנכלל בכפול שהוקלט לייב. בלוז קברטי. הדיסק (2004) מתמצת את השורה הזו. בגרסת האנפלאגד האקוסטית (שלום חנוך – גיטרה אקוסטית, משה
כמה הורידו את האלבום הזה? אין בו להיטי ענק כמו "השמלה ממדריד", אבל זה אלבום שאתה מאזין פעם שניה כדי לגלות את המיוחד שבו, בין אם בשירים שכתב יהלי סובול ובין אם שחר אבן צור. זה אלבום למיטיבי לכת ברוק
יש לה שירים שמצמררים משמיעה ראשונה. אני מקשיב לשיר האחרון בדיסק, "מי מכסה את הכוכבים" למילים של איתן נחמיאס גלס. מנגינה מהסוג שתיכנס לקלאסיקה, ולאה שרה אותו כמו שאף אחד לא יכול. רגש אמיתי, בלי טיפת מניירה, בלי להתחנחן. זוהי
סתם לדבר על החיים, סתם לשקר… ומן הסתם לכתוב שירים. זה ההבדל בין הלא ברור והלא מוגדר לקרוב לודאי. "סתם להיות או לא להיות זה סתם שטויות" טון נוגה מקונן על מצב האי-ודאות בחיינו. אחרי הכל העולם הזה פרוזדור בפני
לך תדע מאיפה להתחיל, שואל אריאל הורוביץ. ב"כשבאנו הביתה" – גרסתו לאנו באנו ארצה בגוף ראשון רבים, מנסה לספר את סיפורי העולים והישוב – מהלוחמים על גבעות לטרון ועד אלה שתלו תמונות של רבנים על קיר הפחון. המוסיקה – פשטות שוות
אדם בחר לסיים בשיר ציני על מותו. האנשים שיבואו עם "חיבוק פולני", הרכילות "שתשטוף את הבור הטרי". הוא עצמו יזמין אותם לפיקניק קטן "בירקון המצויר". יואב גינאי כתב את התסריט הסרקסטי. במנגינה, בקצב הואלס, בנגינת הפסנתר של יהונתן פרלמן שהלחין, יצא
"התבהרות חלקית" (רחל שפירא, שלום חנוך) הוא סוג של אור בקצה המנהרה. אם "צמח בר" היה תקליט ריאקציה על מלחמת יום הכיפורים, "התבהרות חלקית" הוא ניסיון לשקם דברים בקונטקס של – בכול זאת ישנה התבהרות חלקית. "סינדרלה מקומית" הפותח (רחל שפירא, מיקי
אחרי האזנה ל-12 שירים יש תחושה של עירוב שמיים וארץ. מצד אחד: הרבה מעוף, ניסיון לגעת בספירות עליונות מ"עודני חולם" "עפיפונים", דרך "שירת הזמיר" ועד "אל תפחד לעוף", שירה של התרגשות והתרוממות רוח. המוסיקה לעיתים פופ אלקטרוני ריחופי כייפי בעיבוד
יש כמה שירים באלבום החדש של אורן ברזילי, שאני לוקח בכיף לאוטוסטרדה באוריינטציה של מוסיקת Radio Friendly. קחו את מס. 8 "לעולם". יגרום לי לתופף על ההגה. משהו קרה בעולם. הטכנולוגיה לוקחת אותנו יותר לשירים ומרחיקה מאלבומים. אני חושב: אם
זהו עידן רייכל של תמהיל צפוי – שירים מלודיים בעברית מעורבבים בצבעים אתניים. הפשטות המלודית קיימת בשיר כ"את לא נשארת לבד" – זו הרכות המלו-מלנכולית, פופ שכמו כותב את עצמו, נמס במתיקותו. זהו עידן רייכל שכבר לא מחפשים חריגים סגנוניים אצלו, ממשיך לזרום
דויד ברוזה אינו הסינגר סונגרייטר השלם, זה שכותב מילים ולחן. הוא עדיין נזקק למי שישלים אותו מאגף המילים והסיפורים. צרויה להב שכתבה את כל המילים באלבום, הצליחה בחלק מן השירים באלבום להשלים אותו ולאפשר לו להישמע – כאילו הוא הסינגר
משהו אחר הולך לקרות הלילה, אחרי שהוא התעורר ליד מישהו. אור מסנוור שהודף אותו להיאחז בקיר. "מתוך החשיכה מצאת פתח יציאה". השיר מונע בלחן ובקצב של גיא מנטש ובעיבוד והפקה מוסיקלית של גיא ויהל. הוא מסתיים בדימוי של התאבדות נפשית –
מסע על פני שירי שלום חנוך הוא מבחינתי האישית – מסע אישי בזמן מהול כבר בקורטוב נוסטלגיה שמתחיל ב"למה לי לקחת ללב" עם אריק איינשטיין, 1970. "יש לי הרבה דימיון לאהוב מראש" ו"יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח". שיר כאב עם נחמה קטנה. שלום את אריק כתבו פשוט ונכון. וזה
זה אחד מתקליטי האי הבודד שלי. גידי גוב שר אירווינג ברלין, גרשווין, לנון ומקרתני, סנדרסון, אולארצ’יק רכטר וגפן. אל תחפשו קו. אלה האהבות שלו. גידי גוב. גם שלי. זמר ג’אז? אין לי בעיה עם ההגדרה הזו. הקול הצרדרד והחם, הטאץ’
האב הבן ורוח הדודאים ממשיכים לנשוב בגבם של ישראל גוריון ואסף אמדורסקי. סדרה בהמשכים. אני יושב ממש בעת הקלדת שורות אלו מול מארז מפואר של הדודאים הישנים, ובא לי לחזור אליו. עם כל התחיה המחודשת של השירים – עדיין קיימים הדודאים
אם מחלקים את המוסיקה לשירי קיץ ולשירי חורף, האלבום של עידן רפאל חביב אינו יוצא בעונה הנכונה. הוא מתחיל במשפט – "השגרה רובצת עלי כמו עופרת" בשיר המתאר את קולות הנושמים במרתפים. הם רוצים לאהוב, אבל לומדים להרפות. השיר רווי דימויים על
דורין דנאי שרה שרה עדין, מהורהר, מלנכולי לייט אבל היא יכולה גם אחרת. מה שמסתמן אצל דנאי הוא חיבור אותנטי בין היוצרת והזמרת. נועדו זו לזו. שישה שירים, כלומר EP, שנפתח איטי, מצב עדין, אווירה עשנה. שיר על הפער בין "המראה
האלבום נקרא בפשטות "גרייניק". ניסיון להכיל את אבי גרייניק במעין מסע אל עצמו – מילדות ועד בגרות. בדרך עוברים חוויות מגוונות של ילד-נער-בוגר מפרספקטיווה עכשווית – המורה שהוציאה לו רוח מהמפרשים, אמא של חבר שחירמנה אותו. יחסים שבינו ובינה. הסיפורים אגב, מוכרים לכל
מאיה בלזיצמן היא מסוג המלחינות-מעבדות-מבצעות שמציבה לעצמה מטרה ליצור את הפריה הדדית בין שירה למוסיקה. עניין הפרשנות הוא כמובן סובייקטיבי. למשל: היתה לי הסתייגות מהפרשנות של בלזיצמן ל"תל אביב בלילה" של רוני סומק. כתבתי בביקורת על השיר,שבלזיצמן בראה, למעשה, יצירה משל
"ודע לך שהזמן והאויבים, הרוח והמים/ לא ימחקו אותך/ אתה תמשך, עשוי מאותיות/ זה לא מעט/ משהו, בכל זאת, ישאר ממך". (חיים גורי) לא רק המילים. עכשיו אלה גם הצלילים שחברו למילים בספר-דיסק מפואר. גם הם (הצלילים) ימשיכו את חיים
המלאכים שהולכים איתו שנים, הסוסים שדוהרים ונופלים לתהום, והוא מחפש לעצמו כיוון. שיר פתיחה: "משהו משתנה ביקום". הטקסט מיוחד. צליל הפולק המלודיים הטון הרך המתכוון, מוליכים למקום שצוק בן עיון מתכוון, כשהוא מדבר עליו, כשהוא מחפש יעד ביקום. מוסיקה מכוונת
לפאר טסי יש טנור נדיר, שהוא עושה בו שימוש לאורך, לרוחב, לגובה – פחות לעומק. 16 השירים באלבום (12 יספיקו) מגלים מעט מאוד חדש על טסי מהבחינה הזו (עומק). הוא שבוי במתכונים של טקסטים, לחנים, עיבודים ועריכה שממחזרים את מה
המפגש בין היוצר עובדיה חממה והזמר יהורם גאון נשען על צירוף של תום אופורי, שלמות ללא גבול, אמונה טוטאלית בטוב והזדהות עם טקסטים מבוססי מסורת ואמונה יהודית באשר היא, גם כשהיא נוגעת באידיאל של ארץ ישראל. בשיר "ארץ חיל" שר
