משינה , מפלצות התהילה (אן.אם.סי, 1992)

השם "מפלצות התהילה" אינו מתקשר לתכנים של האלבום שנחשב לאחד היותר נועזים של משינה לזמנו, אוריינטציה של רוק אמריקני סיאטלי גאראג'י. סיינס פיקשן, עולם אגדות ביזארי והזוי, יוצא מהמציאות המאכזבת. אלבום של תהיות והזיות. שירים על מצוקות ויאוש, ניסיון להגיע למקום אחר ביקום. לא הכי ממוקד. קריין אומר: "בתוך חלל […]
קרא כתבה >>

ג'אז ישראלי דניאל זמיר , נחמה ועידוד (היי פידליטי, מרץ 2012)

דניאל זמיר, נשפן ג'אז ורסטילי-פלורליסטי, איש דת ואמונה, יוצא מעמדה של איך פונים לקהל הרחב של שוחרי ג'אז, פופ, אתני כאחד. איך עוברים מחתונה אחת לחתונה שניה בעת ובעונה אחת ורוקדים על שתיהן. אני לא ממציא דבר: בפתח החוברת כותב דניאל זמיר משהו על חלוקת הדיסק שתקל על "המסע המוסיקלי […]
קרא כתבה >>

אייל גולן, מכאן ועד הנצח (אפריל 2020)

אלבום חדש של אייל גולן הוא עניין כמעט מחזורי, כמו עונות השנה. שנה עברה מאז "הפוך מהיקום", היקום התהפך, העולם שבת מול המגפה, ואצל גולן – עסקים כרגיל. לפי הקומוניקט הוא "החליט להעניק מתנה" לעם ישראל "כדי לשמח, לעודד ולחזק". אתם  יכולים להיות ציניים. גולן יודע בדיוק למי הוא עמל. […]
קרא כתבה >>

שלמה יידוב, מתוך השקט (היי פידליטי, פברואר 2010)

יש משהו ראשוני וטהור בצליליה של גיטרה אקוסטית, כשהיא מנוגנת ברמה גבוהה ובמוסיקה שמגיעה מיצירה בלתי תלויה בתכתיבים של סגנון, אופנה, או כל משהו אחר. והנה הדיסק הזה, שצליליו אכן יוצאים מתוך השקט של המלחין, כשהוא מנותק ממילים, ממוקד בנגינה ובאלתור – בין הקלאסי הלירי המורכב ובין הלטיני הריקודי הנוסטלגי. […]
קרא כתבה >>

שלומי שבן והפסנתר, מגדל הפזמון (היי פידליטי, נובמבר 2009)

שלומי שבן הוא שחקן ראשי במחזה מוסיקלי של עשר מערכות, "שירים של אחרים", גם מביים את עצמו, כשמולו הפרטנר הבלתי נפרד, שחקן המשנה האולטימטיבי – הפסנתר.אחרי ההופעה במשכן לאומנויות הבמה, אנחנו מתפנים למשמע אוזניים נטו, גם כאן נפתחת ההצגה בציניות של רנדי ניומן ב"החיים הטובים שלי". שבן עושה מזה מונודרמה. […]
קרא כתבה >>

אריק איינשטיין, יוני רכטר , האהבה פנים רבות לה. (1976 הדיסק – 1995., פונוקול)

אני מקשיב לאלבום הזה ממרחק של כ-31 שנה. בטח הפרספקטיבה שונה. כללית, התחושה שהאלבום הזה אפיין תקופה מאוד תמימה אצל איינשטיין ורכטר – שני שירים יפים כשלעצמם של לאה גולדברג – "מה עושות האיילות" ו"דג הזהב", שניהם לטעמי משירי הילדים היפים שנכתבו בעברית, שכדאי להעביר אותם גם לילדים של ימינו […]
קרא כתבה >>

תמוז, סוף עונת התפוזים (אן.אם.סי, כפול, דיסק בונוס)

"סוף עונת התפוזים עם ניצה/ דבש ניגר מריח הדרים/ ניצה מחלון חדרי הציצה/ את חושי הקיצה.. / ופתאום זרועות וצווארים" על הטקסט חתום מאיר אריאל. לחן: שלום חנוך ואריאל זילבר, השניים שהובילו הרכב, שהביא רוקנ'רול טרי, רענן, אנרגתי ולמלהיב לתרבות המקומית. בסוף עונת התפוזים "אני וניצה אחוזים". זה נשמע כגעגועים לימי […]
קרא כתבה >>

דיקלה, חופשייה (הליקון, פברואר 2020)

הגברת השבורה מאהבה נכזבת מבקשת מהנהג במונית שישים לה "מזרחית" כי זה טוב "לדמעות". בשיר "לרקוד" (מס. 9 באלבום) – אחרי החלק המדוכדך מגיעה ההשלמה החפלאית. אני מבין את הראש של אבי אוחיון שכתב את השיר יחד עם דיקלה. ה"תשים מזרחית" הוא נגיעה פופוליסטית שמחרבת את אמינות השיר. מה חבל: […]
קרא כתבה >>

יוסי אזולאי , תפילות (תטה, אוקטובר 2008)

טסטים באמצעות חברות הסלולר הובילו את יוסי אזולאי וחברת המוסיקה שלו תטה למסקנה –  לעשות אלבום פיוטים ותפילות. סלולר היום זה כבר לא תחום מוקצה. כשהישועה אינה מגיעה מגלי האתר, מחנויות המוסיקה – מחפשים אותה בסלולר. דפי יחסי הציבור גם מפארים את שמו של אזולאי כמי שבתקופה קצרה הפך להיות […]
קרא כתבה >>

עומר אדם, OMER (ינואר 2020)

מספרים שנגמר עידן האלבומים. אז מספרים. עומר אדם מוציא אלבום עם לא פחות מ-22 שירים. יכול להיות שזו נקמה מתוקה במי שכותב ביקורות. השאלה איך אתה מקשיב לאלבום כזה – עוצר אחרי כל שיר,  הכל במכה אחת? המעריצים יגידו: עזוב אותך. אתה  יכול לכתוב עוד שנתיים, במילא  זהו הזמר, אלה […]
קרא כתבה >>

אסף אמדורסקי , "מנועים שקטים" מהמערה החשמלית ת"א מרץ 2000 להיכל התרבות ת"א 2019 (מרץ 2019)

חגיגות של "אלבומי מופת" הפכו מקדמי מכירות יעילים במוסיקת הפופ המקומית. אין צורך במאמץ יחצני. הסולד אאוט יירשם תוך שעות ספורות.  כשאין חדש אטרקטיבי להציע – חוגגים על הישן. אסף אמדורסקי חוגג 20 ל"מנועים שקטים", אלבומו השלישי, שיצא ב-1999.  דווקא על רקע הגעתו של האלבום לאולם הקונצרטים של הפילהרמונית (28 במרץ), […]
קרא כתבה >>

אריק איינשטיין, לאן פרחו הפרפרים (אן.אם.סי, 1997)

לאן פרחו הפרפרים? מי מכיר את האלבום הזה של אריק איינשטיין? זהו שיתוף הפעולה השישי של איינשטיין עם שם טוב לוי, שהלחין כמחצית מהם ועיבד והפיק מוזיקלית את כולם (פרט ל"האור בקצה" שעיבד יחד עם יהודה פוליקר ו"שלום חבר" שעיבד שלום חנוך). פשטותו של הקול החם שמצליח להעביר רגשות. אריק תמיד הצליח בזה, גם כשהטקסטים […]
קרא כתבה >>

דניאל רובין , הסיפור בגדול (הפקה עצמאית, אוקטובר 2019)

הפסנתר, הקול מספרים סיפור אישי שנפתח ברחמים עצמיים בשיר "הסיפור בגדול". הסיפור הוא יותר הכישלון שלה עם עצמה מאשר עם בן זוגה. בטון התוגה של דניאל רובין יש הלקאה עצמית, דכדוך ושקיעה. המסיבה שתתקיים בלעדיה, ו"שוב לא נשאר אף אחד שישמור עלי". השירים הם מעין ספת פסיכולוג המאפיינת יוצרים צעירים. לא […]
קרא כתבה >>

אלון גילרון, מוכן להיות אני (הפקה עצמאית, אוקטובר 2019)

שיר מס. 8, "שיקרת זונה", חריג באלבום, הוא שיר הרוק הישראלי הטוב ביותר ששמעתי בחודשים האחרונים. הקול הסרקסטי, צליל הגיטרות המסיבי, עוצמת ההבעה. השיר הוא גזר דין נחרץ של נבגד, שהולך על התנתקות ממי ששיקרה לו. האם כל האלבום טעון בעוצמות "בועטות" כאלה שמגיעות מבטן מלאה ובוערת?  – ממש לא. שבעת […]
קרא כתבה >>

"יציאה" , פסטיבל הפסנתר של שלום חנוך ומשה לוי (אן.אם.סי, 2004)

"יש בשקט יתרון, גם אם אין לי הסבר זה מתאים לי יותר, וזה מרגיש לי נכון" המילים מתוך "השיר האחרון" הנכלל בכפול שהוקלט לייב. בלוז קברטי. הדיסק (2004) מתמצת את השורה הזו. בגרסת האנפלאגד האקוסטית (שלום חנוך – גיטרה אקוסטית, משה לוי – פסנתר) יש יתרון, לא רק לשלום. גם לנו, […]
קרא כתבה >>

מוניקה סקס , לילה חדש (יוני 2019)

כמה הורידו את האלבום הזה? אין בו להיטי ענק כמו "השמלה ממדריד", אבל זה אלבום שאתה מאזין פעם שניה כדי לגלות את המיוחד שבו, בין אם בשירים שכתב יהלי סובול ובין אם שחר אבן צור. זה אלבום למיטיבי לכת ברוק הישראלי. לא אכנס להגדרות מוסיקולוגיות. אומר בפשטות: מוניקה סקס היא […]
קרא כתבה >>

לאה שבת , "חמניות מול השמש" (הד-ארצי, 2002)

יש לה שירים שמצמררים משמיעה ראשונה. אני מקשיב לשיר האחרון בדיסק, "מי מכסה את הכוכבים" למילים של איתן נחמיאס גלס. מנגינה מהסוג שתיכנס לקלאסיקה, ולאה שרה אותו כמו שאף אחד לא יכול. רגש אמיתי, בלי טיפת מניירה, בלי להתחנחן. זוהי לאה. (דגימת סאונד למטה) היא עשתה אלבום מרגש, אצלה מותר […]
קרא כתבה >>

עמיר בניון , עומד בשער (נבל עשור, אוקטובר 2008)

סתם לדבר על החיים, סתם לשקר… ומן הסתם לכתוב שירים. זה ההבדל בין הלא ברור והלא מוגדר לקרוב לודאי. "סתם להיות או לא להיות זה סתם שטויות" טון נוגה מקונן על מצב האי-ודאות בחיינו. אחרי הכל העולם הזה פרוזדור בפני העולם הבא. לא לטפח ציפיות גבוהות מדי גם כתיבת שירים […]
קרא כתבה >>

אריאל הורוביץ , כשבאנו הביתה (התו השמיני, אפריל 2019)

לך תדע מאיפה להתחיל,  שואל אריאל הורוביץ. ב"כשבאנו הביתה" – גרסתו לאנו באנו ארצה בגוף ראשון רבים, מנסה לספר את סיפורי העולים והישוב – מהלוחמים על גבעות לטרון ועד אלה שתלו תמונות של רבנים על קיר הפחון. המוסיקה – פשטות שוות נפש, צליל קאנטרי דרומי, מנגינה כזו "פול סיימונית" שעומדת בפני […]
קרא כתבה >>

אדם, גאולה (הפקה עצמאית, אפריל 2019)

אדם בחר לסיים בשיר ציני על מותו. האנשים שיבואו עם "חיבוק פולני", הרכילות "שתשטוף את הבור הטרי". הוא עצמו יזמין אותם לפיקניק קטן "בירקון המצויר". יואב גינאי כתב את התסריט הסרקסטי.  במנגינה, בקצב הואלס, בנגינת הפסנתר של יהונתן פרלמן שהלחין, יצא שנסון ענוג, מושר בקול מתכוון. ה"אחרי מותי" נכתב ככל הנראה […]
קרא כתבה >>