ביקורת שירים ישראלים

מבחינתה – "איכשהו" הוא עוד אוהב. אהבה בע"מ. אריאל סגל כתבה מכתב לאהוב בלשון פשוטה –  יותר פרוזאית מאשר לירית, פרט לכמה הברקות כמו "המילים שלך תולות לי את השמש", אבל ככלל השימושים ב"שמש" ו"גשם" שבלוניים, אינם מעידים על יצירתיות

כאב החסר והאובדן של אדם יקר – אין להם ברוב המקרים מילים שיכולות להכיל. תחושת צער היא ענין פיזי הנובע מכאב עמוק, זורמת בורידים, כואבת בחזה, מצמררת בעור. עד שאתה לא חווה אותה – אינך מבין. שחר אבן צור מנסה

דניאל ג'מל הוא שבור הלב הטרי בז'אנר הים-תיכוני, חדש בליגת הגברים הבוכים בלילה. מניסיון קודם, השירים האלה אינם גורמים לי להשתתף בצערם, גם אלה שמתמחים בסלסול רגש מהלב. הרוב נותנים לרגש לרוץ לפניהם גם אם מספרים לנו סיפורים שקריים. אצל

מארינה מקסימיליאן שרה משבר יחסים. עולמות שהפכו מנוגדים. גם חופשה, שכביכול מסמנת בריחה למקום רחוק, לא תצמצם מרחקים שנפערו ביניהם. מארינה נוגה, קודרת, משדרת דכדוך וזעקה במנגינה המכילה את התחושה. השיר מוליך במסלול ישיר אל הסיפור שלה. אין כאן תיחכום

שפת הלבבות השבורים מתעדכנת בעגת הרחוב העכשווית. "עשית לי וואחד בלאגן", "עשית אותי כבר סטוקר". סְטוֹקֶר? – יענו, עוקב, מטרידן. עשתה בלב שלו "שכונה" ו"הפגנה" שגם זה בלאגן? שם אותה על הכוונת גם כשהיא משתזפת בבולגריה. מתאר אותה בחורה של

קרן פלס מספרת על פגישה מפתיעה עם אישה באווירה חורפית קודרת של שעת דמדומים, שהגיעה אחרי מסע חיים . עד אותה פגישה – חיה את החיים שלה ללא הרהורים עמוקים על מהותם ("ללא חרטות")  את השינוי מתארת כמשהו גורלי שנוגע

הוא יהיה התרופה שלה, היא תהיה הצרה שלו, הוא יזרום לה בורידים, בעורקים, יהיה הצבא שלה, החייל שלה, היא תהיה השתיקה שלו, התפילה שלו. שנרגיע? אני רגוע. הבחור בוכה ומתרפס, לפי השיר – יזחל על ארבע. והיא? לא יכולה שלא

בקליפ זהו חצי פרצוף שמקונן סיפור אישי. אברהם טל חצוי, שר כאב וגם עושה חשבון נפש. אין שלם מלב שבור, אמר הרבי מנחם מנדל מקוצק, ואני מוצא את השבור והשלם אצל  טל בניסיון לשזור את החלקים בסיפור שלו לשלם חדש.

איזה הבדל בין גרסתה של יפעת בר סלע ל"זה הגשם" של יונה וולך ובין הלחן של רן עפרון והביצוע המוכרים של נורית גלרון! יונה וולך עוסקת בפער בינה ובינו מנקודת מבטה של אישה, שחשה שהשניים מתעלמים מהרגע, שזה קורה. שניהם

הסיטואציה שבשיר הקצר נשמעת כמו תיאור חלום בלהות. ההתרחשות – עדר של שוורים רץ למטה – קיימת על רקע קשר רופף בינו ובינה. מדובר באירוע מאיים. הוא פונה אליה כדי שתבוא לראות עדר שוורים הדוהר, אבל היא אדישה מתעסקת בקטנות

“צליל מיתר”, מלהיטיו הגדולים של אייל גולן, זוכה לקאבר מיוחד בעברית  ובערבית במסגרת "זה אני", המחזמר של מאור זגורי בתיאטרון הקאמרי המורכב משיריו של אייל גולן. את הקאבר האחרון לשיר שמעתי מאביב גפן, שנולד במסגרת הריאליטי המוזיקלי "אביב או אייל". אייל

רועי נויפלד פותח את השיר בקול מעורפל, מלווה בהרמוניה שמימית, עובר למגרש האלקטרוני כדי לשיר סערת רגשות. השיר הקצר אינו שומר על אחידות טקסטואלית. "אין לי אף מילה לעטוף איתה חיים שלמים" הוא משפט מרופרף מול משפט חזק שמתמקד בתאור  מהפך –

ניכנס לזרם התודעה של שי נחייסי. הוא לא יחזור עוד למוסיקה ישנה מרוחקת מהלב. הארה פנימית מובילה אותו עכשיו לכיוונים מנוגדים. מילים קדושות ממלאות את כל מה שחסר בו, ועדין חצוי בין קודש לחול, "שחקן בודד בין מגרשים".  כיצד מודדים או מגדירים

נזכרתי בגרסה של יוסי בנאי לשירו של יהודה עמיחי. ההשוואה כמובן מתבקשת: איזה לחן ואיזה ביצוע קרובים יותר לעומק המשמעות של השיר ולרוחו? השיר נפתח במטפורה הלקוחה מהנוף: רכבת ובצידה הר שרואים בו שכבות, זו על זו. מכאן – מעבר ליחסים

אסף  אמדורסקי בחר לעשות קאבר לאחד השירים האלמותיים של שלום חנוך לקראת חגיגות 20 שנה לאלבום "מנועים שקטים" בהיכל התרבות ת"א, בו יתארח חנוך. גרסת כיסוי היא אתגר במיוחד מול הביצועים המקוריים הזכורים לטוב מיהודית רביץ ושלום חנוך עצמו. שיר נפלא

ניב דמירל מפעיל מנעד קולי שמגיע עד פלצט כדי לשדר רגש שנוגע ברגשנות שיא. מה הבעיה איתה? יכול להיות שהיא מתנשאת עליו ("הולכת ללמוד רפואה"), לא בראש אחד איתו, לא מתמסרת לשיריו ("המילים שלי לא לך"), אבל בכל זאת מבלה

מירי מסיקה מתכווננת לאמירה המקננת בה, גם מתכוונת לה מתוך אמונה. נשמעת כמי שדחוף לה לומר/ לשיר אותה. נדמה לי שזה שינוי משמעותי בדרכה האומנותית – להתקרב אל עצמה, לא רק להיות "השחקנית-זמרת" בשירים של אחרים. כאן היא קוראת לכל

אמילי קופר, צעירה בת 17, בונה על קרייירה באמצעות תחרויות בחו"ל. היא שלחה ד"ש חם מתוכנית דה-וויס ברוסיה, ולפי הדף לעיתונות – יש לה 36 גביעים על המדף, כולם מחו"ל. על מה בדיוק? היא גם ספורטאית? מכל מקום, עכשיו מגיעה

המוסיקה, הקצב – ממש לא שיר דכאוני. המילים נטו – זעקה  לקבל עזרה. כמו שיוון היא מקום חופשה שנועד לשחרר מלחצים, גם במוסיקה מבקש עמוס בן דוד להשתחרר.  הקצב הריקודי הוא סוג של אירוניה. הוא הרי אינו מצליח לשמוח באמת, מבקש

היא מדגדגת לו לא רק בקצות האצבעות – גם בבטן, בראש ובלב. זה גורם לו לרצות לנגן. איציק פצצתי לא הלך רחוק יותר. הוא גם לא הלך רחוק בכל הקשור לטקסט חכם, שלא לדבר על מתוחכם. תתעורר במצב רוח טוב,

זיו שליט הוא נציג דור המנותקים-מנוכרים.  לא רק שאין לו ענין בסביבה שלו, הוא גם אינו מה היא רוצה ממנו, גם מה הוא רוצה מעצמו. אין לו ראש לכלום. לא יודע מה לומר, איך מגשרים על שתיקות בינו ובינה. מצד

הקול המלחש, האינטימיות המאופקת, הטון הרך המתכוון, המלודיה שמכילה את התחושה. אדם בן אמיתי שר את מילותיה של איה כורם. היא שגרמה לו לדרוך מיתר ולהגיע לתחושת אהבה עמוקה. כל געגוע שמצמיח את דפיקות הלב המואצות. העיבוד האקוסטי, גיטרה וכל

אני לא יודע מה הולך לעשות צביקה פיק בפסטיגל בחנוכה. מיהרו ללהק אותו ברשימת המשתתפים במהלך שיקומו משבץ מוחי. אחרי הראיון איתו בטלווויזיה אפשר לאחל לו, שהוא לא יהיה רק קישוט וגימיק ציני כדי למשוך קהל, ומפעלו המוזיקלי יזכה להצדעה

שרון טובה לוי לא תשוב לשומקום,  מטפורית היא "שיירת פליטים עם בוץ על המצח". לא מתחברת לדבר. אפילו לא מצאה דבר טוב להטמין כדי לשוב אליו. לפי הקולות בגרמנית בתחילת ובאמצע השיר, אפשר בכ"ז למקם אותה ולהאזין לנפשה.  ממה היא

אופיר כהן שיגר למושיקו מור מיקבץ דימויים חדש לאהבה נכזבת, והפעם: מהעולם הכלכלי.   המבואס ממנה נשאר "תפרן מרגשות", "מעקלים" לו את הלב, ברומן שלו איתה היתה "פשיטת רגל" והיחסים איתה זה כמו "להסתבך עם שוק אפור". התוצאה: ישחרר אותה "קומפלט" יענו

הכותבים שלחו את אגם בוחבוט להזיל דמעות. ההבעה והסלסול – אגם של דמעות. זה הולך טוב עם חורף – "סופות", "גשמים". גם "דממה". ההתבכיינות מגיעה עד "לב שנסחף כמו ים". האפוקליפסה הזו היא תרגיל לכותבים מתחילים, וגם – סוג של מניפולציה לירית. התיפיפות

את הדואט שמעתי לראשונה בביצוע איה כורם  וגידי גוב  באלבומה (של איה) – "הלב הזה המשומש". מה לה ולו? מה לברכת "הלילה טוב" הזה ולשיר המאוד לא אופטימי שאומר: "רוב הזמן כבר לא נשאר לי שום דבר לומר/ ואם נשאר אז זה

יופיה נוגע ומשגע, אבל פנימה – אין לדעת, סודה לא ידוע, שמור מכל משמר. 2 הקצוות – יופי חיצוני מרתק, שורף שדות "על ידי מבט", מולו הפנים הנסתר שלה. לא אכפת לה כלום, אבל אוהב חממה אינו כועס. הוא בעיקר

באחד הארגזים שעברו איתי דירה, מצאתי סינגל סגור בניילון: לא האמנתי למראה עיני: מוקי וברי סחרוף בדואט של "מחכים למשיח" האלמותי של שלום חנוך – אחד הסינגלים הנדירים לאספני מוסיקה ישראלית. הסרתי את הניילון בהתרגשות. היא (ההתרגשות) גברה אחרי האזנה  לדואט.