עופר מאירי

אומרים שהזמן אכזר. במקרה של "עד הקצה" מועדון רידינג 3 נובמבר 2010, דווקא חייך אל דנה ברגר. הסקירה הזו על "עד הקצה" נכתבה בעשור לאלבום.  אנחנו כבר 2025, ודנה תחזור לבארבי ביוני שוני ביוני לחגוג 25 שנה לאלבום. דנה כנראה

האלבום של "מטרופולין" מתפתח מאוברטורה קולית, דרך תזמורים עשירים, פעלולי תופים, הרבה סינתיסייזרים. גם בחירת הזמרים אינה שגרתית. לפי עופר מאירי, המוסיקאי שמאחורו הפרוייקט, הביצוע הקולי הוא חלק מתפיסת סאונד כוללת. אין אצלו כוכבי זמר. ההרכב מטרופולין יצא לראשונה בשנת

קורין אלאל את משה ולדמן אתגרו עצמם בשיר שלא נכתב להלחנה, שעיקרו פניה לאל לגלות פניו. הדוברת מעמידה את התהום (היא הארץ) מול השמיים ששייכים לבורא. השימוש במטפורות מתחום היקום מדגיש את אי היכולת להכיל או לדמיין את האל. הבקשה

הקליק כל האמת (איגואינטריגו) עדכון סהרורי ללהקה שעשתה שינוי של ממש בפופ הישראלי. קשה מאוד לעשות קאבר משיר כזה שתמיד נשמע עדכני, משהו עדכני יותר. והנה, מטרופולין של עופר מאירי, עשתה את זה ובלי לפגוע ברוח השמונים של הקליק. את הקליק שמעתי לראשונה בקולנוע פריז בחצות. אחר-כך. בתיאטרון

אם חשבתם שפרויקט "מטרופולין" הותיק של עופר מאירי שבק חיים, מגיע סינגל חדש עם נפשות מוכרות מגרסאותיו הקודמות – אפרת גוש ודנה עדיני בתוספת קולו של הראפר, מיכאל סוויסה. מה יום מיומיים? – חידוש מהפכני? לא ממש, אבל ה"טוב" של

ניסיתי לנתח תחבירית. המבנה מעניין: החלק הראשון כאילו חסר נשוא, אבל כל החלק השני של השיר (מ"אתה כמו סופה") משלים את החסר. זהו ניסיון של עומר קורן וטל גורדון להלחין רעיון. האם כל "מניפולציה בין גבר לאישה" היא בעלת אופי

רוני אלטר שרה על מי שמשדרת נתק וניכור מנקודת מבטו של הדובר בשיר. ניסיונו לתקשר איתה אינו מסתייע, האנרגיות האדירות שלה – "היו בה נמרים, אבל היא רק נסעה על הכביש המהיר" – אינן מופנות כנראה כלפיו, למעשה אינן מוצאות

כששומעים "איילת אהבים" – האסוסיאציה הראשונה היא – "ספרי איילת אהבים / על מה כיסית ראשך צעיף סגול / על מה ריסייך עצובים / וצווארך שחוח כגבעול". כך תרגמה נעמי שמר את שירו של מנוס חג'ידקיס. המקור הוא בספר משלי

השיר הוא  תעודת הכשר לגבר להשתחרר מהזוגיות. מבחינתי, היא אומרת לו – אין שום בעיה. סע! במילים "אל תדאג לי אולי יבוא אחר", איילה אינגדשט ככל הנראה לא התכוונה לכך, שמישהו אחר יתפוס את מקומו, אבל הניסוח משבש את הכוונה.

טקסטואלית, זהו אחד השירים היותר סתמיים שאביב גפן כתב. שיר עידוד למישהי, כשהמשפט "את לא לבד"  חוזר לַעֲיֵפָה. גם משפט כמו "העולם עוד ינגן את השיר שלך" נזרק לחלל האוויר ללא מיקוד ותכלית. "We Are the World", "אנחנו העולם" של מייקל ג'קסון

האלבום נפתח כסרט מתח. המוסיקה של "צב" מכניסה מיד למסלול  קודר, אפלולי, שירה מדוכדכת של טון נמוך. הוא שר אליה – "ואני הולך לאט כמו צב עם בית על הגב/אני הולך איתך בונה לך בית על אגם". היא לעולם לא

ערן צור שר על ריגושי התאהבות. אי שפיות זמנית, כפי שהגדיר פרויד. השיר נפתח בתיאורי ריגושים חולפים בתנועה, אהבות הרפתקניות ללא בית – בכל מקום, בכל מצב, משהו שנותן תחושת ארעיות מסחררת, כאילו אתה מתבונן באהבה כבפוסטר. מהבית השלישי הריגוש

חמי רודנר כתב על ניסיונו של האוהב לחדור אל תאי מוחה, לקרוא את מחשבותיה-חולשותיה-מניעיה-ריגושיה, לקבל תשובות, שיאפשרו לדלג על פני מכשולים בדרך אליה – "המתח הזה כמו תהום שחותך/ הררים של שתיקה". והנה אחרי התשאול הנוקב הזה, מגיע בית שהוא

ערן צור מלחש סיפור דרמטי בעולם כאוטי  של פשע, חדרי חקירות, משטרה, בתי משפט, שבו שולט הכסף שלטון ללא מצרים. בעולם הקר, מנוכר והמאיים הזה מתרחשת מערכת יחסים בין פרקליטה מבריקה לבין עבריין, אותו היא מייצגת. למרבית ההפתעה, למרות הפערים

בואו נפגוש את שלומי ברכה בכתובת אחרת, בנקודת זמן לא מוגדרת, בסיטואציה מעט ביזארית, בנרטיב ובצליל של סרט מתח. יש משהו חדש באוויר העירוני של מי שמרגיש זאב, אבל לא מלך החיות. הקול – קול של מי שאינו מנסה להיות "זמר",

זה יכול היה להיות שיר הישרדות קונבנציונאלי, אלא שמהלכו נכנסים פרטים שממקמים את הדוברת על אי בשעת לילה של "שקט אלוהי". גם "געגועים לבית" ו"האם אתה חושב עלי עכשיו" – משפטי מידע אישיים שאינם שייכים לתובנת הישרדות,  שאינה תלויה בזמן ובמקום.

הדרך אל אלבום חדש היא סוג של תכנון החלום הבא של האמן, כשהוא מתגשם, מתחיל תכנון חדש. "יקיצה" (שיר על תכנון החלום) הוא עוד התגשמות של החלום העכשווי של נורית גלרון, שירים אחדים שייכנסו לרפרטואר הראשי שלה.  החלום הוא שאיפה למה

נורית גלרון משתפת את המאזין בצערה על אוהב אלכוהוליסט, שחזרתו אליה היא חזרה לאותו מקום חסר סיכוי. גם המוסיקה המלנכולית מובילה לכיוון אחד, כמו צעידה לקראת סוף ידוע מראש. טון צערה המלנכולי המוכר אינו משדר דרמה אלא יותר חמלה, הכרה

נורית גלרון רוצה לתכנן את חלומותיה כדי שתוכל להירדם בשלווה ולהתעורר בקלות. בשפה פשוטה – לנהל את חלומותיה, לשלוט בהם, להפקיע אותם מתחום ההזיה הבלתי נשלטת מהתת מודע. ההגות הזו מועברת בפשטות נאיבית, מן משאלה ילדותית משהו לקיום עולם טוב יותר. לא

נפתלי קון מחפש עצמו במסלול אפוף  דכדוך, בצלילים מלודיים נוגים שעברו דרך הפילטרים של עופר מאירי בהפקה אחידה, שתרמה לאלבום קוהרנטי. לא כל כך ברור מה מקור  כאביו הנפשיים של קון. מהי אותה דרך מן הכפור. מה השאיר מאחור? יש