השירים האלה הציפו את רשימות השידור בתחנות הרדיו. לא בטוח שהם מאפיינים איזשהו ז'אנר ששלט דווקא בשבעים. The Boxer של סימון וגרפונקל יכול להשתייך לשנות השישים. גם Take Me Home, Country Roads של ג'ון דנבר ו – It Never Rains
זהו אחד מאותם מקרי נדירים, שיוצר וזמר השיר המקורי נחשף בעקבות קאבר. השיר נכתב ובוצע ע"י קריס קריסטופרסון, שחקן (קולנוע) זמר-יוצר, אבל גרסתה של ג'ניס ג'ופלין היא שחשפה אותו בגדול. קריסטופרסון הודה: "בוב מקגי בביצוע ג'ופלין היה השיר ששינה עבורי
השיר נכתב והוקלט במקור ע"י ג'ים ווזרלי Jim Weatherly, מי שמוכר מהשיר "The Need To Be" משנת 1974. הוא סיפר כי כתב את השיר בעקבות שיחת טלפון עם השחקנית/ כוכבת הקולנוע פארה פוסט, שסיפרה לו כי אורזת כדי לחזור מלוס
ליידי שרה מקורקוודייל ביקשה מאלטון ג'ון לשיר בהלוויית אחותה, הנסיכה דיאנה, שנספתה בתאונת דרכים בסוף אוגוסט 1997, והיא בת 36. הציעו תחילה לבצע את השיר Your Song, אבל אלטון החליט לכתוב שיר חדש. בגלל אי הבנה, ברני טופין, כותב שיריו
המנגינה, הקולות הגבוהים השזורים בהרמוניה מופתית, הקצב הנפלא, שיר שמעורר תמיד מחדש את התקופה בה הדיסקו שלט במוסיקת הפופ. רוברט סטיגווד, מנהלה של להקת הבי ג'יז The Bee Gees הפיק ב-1977 סרט שעסק בסצנת מועדוני הדיסקו בניו-יורק. לפרויקט הסרט בעת
זהו הסיפור של "שרונה שלי", הסינגל הנמכר ביותר בארה"ב של 1979 מתבסס על סיפור אמיתי: דאג פייגר, Doug Fieger סולן The Knack נכנס יום אחד לחנות בגדים ופגש בנערה, תלמידת תיכון, שרונה הלפרין שמה, שעברה במקום כמוכרת. העובדה שהוא היה
סיפור אמיתי, כפי שסיפר רוד סטיוארט בראיון למגזין Q ב-2007: "הייתי בן 16, ומגי הייתה האישה הראשונה שקיימתי עימה יחסי מין. זה קרה בפסטיבל ג'אז באנגליה. אז גם איבדתי את בתוליי" השם "מגי מיי" לא שייך לסיפור הזה. סטיוארט לקח
הלילה שייך לאוהבים, שרה פטי סמית' באחד השירים שנכנס לפנתיאון של הרוק, ב-1977. כעבור 30 שנה, ב-2007, היא עצמה הוכנסה להיכל התהילה של הרוקנרול. גם השיר הזה הביא אותה לשם, למעשה הלהיט היחיד שלה "יש לי ספק כשאני לבד/ אהבה
הסינגל הראשון שאירוסמית' הוציאה. סטיבן טיילור, הסולן, עבד על השיר כשש שנים, כתב אותו ב"חתיכות". בסופו של תהליך, השלים את השיר עם עזרה מחברי הלהקה. השיר הוא סיכום חיים ומסקנה לעתיד – "המשך לחלום/ חלום עד שכל חלומותיך יתגשמו" טיילר
"לא צריכים שום חינוך/ אנחנו לא צריכים שום שליטה במחשבה/ לא לעג מבאס בכיתה/ מורים, עזבו את הילדים לבד/ היי, מורים, תשאירו את הילדים האלה לבד" רוג'ר ווטרס, שכתב את השיר לאלבום "החומה", תוקף את החינוך בבריטניה על בסיס חוויותיו מהתקופה בה למד בבית
השיר בסיום הסרט גריז. ג'ו טרבולטה כדני ואוליביה ניוטון ג'ון כסנדי מתגברים על מעצורים חברתיים בבית הספר ומצהירים כי הם נועדו. לא מדובר בגריז, המחזמר הבימתי, אלא בגרסה הקולנועית. השיר הגיע ב-1978 למקום הראשון בארה"ב ובבריטניה וקידם בצורה משמעותית את
מהשירים המסעירים של קייט בוש בראשית דרכה. שמו של השיר "אנקת גבהים" – כשם ספרה של אמילי ברונטה, ומספר את תמצית הסיפור של הרומן. בולטת בו השורה "Heathcliff, it's me—Cathy/ Come home. I'm so cold" שקיימת בסיפור וגם בשיר, המושר
רנדי ניומן שכתב את השיר לאלבום הסוו של אריק ברדון והחיות משנת 1966. גם ניומן הקליט אותו ב-1970, אבל מי שעשה את הכסף הגדול הייתה החבורה שקראה לעצמה "ליל שלושת הכלבים", שהגיעה עם הקאבר שלה מקום ראשון בארה"ב ביולי 1970.
המילים נכתבו ע"י ברני טופין, שותפו הקבוע של אלטון ג'ון לכתיבת להיטיו הגדולים. טופין סיפר כי כתב את השיר בעקבות כתבה בטיים מגזין על חיילים פשוטים שחזרו משדה הקרב מווייטנאם, וכל מה שהם רצו לשוב הביתה לחיים נורמליים, אבל מצאו
הכביש שפול מקרטני כתב עליו נמצא בחוף המזרחי שבקינטייר שבסקוטלנד ומוביל לבית חווה, שם כתב את השיר. "התיישבתי ליד פסנתר וניסיתי לדמיין את ריי צ'ארלס מבצע את השיר. תמיד מצאתי השראה בנופים השקטים של סקוטלנד" הביטלס הקליטו את השיר בינואר
"סטטוס קוו" בסוף 1974, תחילת 1975 הם הגיטריסט והזמר פרנסיס רוסי, יליד 1949, הגיטריסט והזמר ריק פרפיט, יליד 1948, נגן הבס אלן לנקסטר, יליד 1949 והמתופף ג'ון קלוגלן, יליד 1946. במהדורה הראשונה שלה, "סטטוס קוו" הייתה להקת בוגי רוק רוק
שפשפתי את עיני. בהדרן שלף סטיב פינל, המתופף העליז של סמוקי את דגל ישראל, הניף אותו מול קהל מתלהב והניח אותו על סט התופים. הקהל יותר מאשר אהב את החנופה, כמוה לא נראתה בכל תולדות מופעי הרוק מאז קום המדינה.
באחד הלילות המטורפים האלה, אנחנו נמצא, מאמא היפה, מה הדליק את אורותיך. ירח מלא קורא, ההתרגשות גדולה והרוחות המכושפות מלחשות ומקוננות. זה הרקע לחיפושים ההזויים של הדובר – "חיפשתי את בתו של השטן בעצמו, מלאך בלבן, המתנתי לאישה שהיא מעט
השיר הושפע מהסרט "מחפשת את מר גודבר" עם דיאן קיטון. אחד מכותבי השיר Allee Willis סיפר: "כשראיתי את הסרט, נדלקתי על אותם אנשים שנהגו לבלות כל ערב במועדונים, שחייהם הם השתחררות מוחלטת, שחיים בשביל חיי הלילה. השיר, למרות שנשמע שמח, הוא
מה טוב במלחמות? שואל אדווין סטאר בקול צעקה גדולה. תשובה: ממש שום דבר. להיפך: מלחמה אומרת הרס של חיים תמימים, דמעות של אלפי אמהות, של אובדן חיים. נורמן ויטפילד ובארט סטרונג, להיטני חברת מוטאון בדטרויט, חברת המוסיקה שייצגה את סגנון הסול,
פופ בריטי תואם אירוויזיונים, ששהה חמישה שבועות בראש המצעד הבריטי החל מ-31 בינואר 1970. השיר נכתב ע"י צמד מפיקים, טוני מקאוליי וברי מייסון, שעשו שימוש בזמרי הקלטות Session Musicians כדי להקליטו. בהרכב המקורי של "מגדלור אדיסון" היו זמר ההקלטות טוני
הסינגל הראשון של ג'קסון בראון אינו מאפיין את מכלול יצירתו, שהיא אישית ואינדיווידואליסטית. השיר נכתב תחילה על בחור נואש שזקוק לעזרה, אבל קריאתו מאוחרת מדי והוא מת. בחברת התקליטים של ג'קסון בראון חשבו שהשיר דכאוני מדי, ובראון שינה הסיפור – על
את השיר כתב הגיטריסט המוביל של הדובי ברדרז, טום ג'ונסטון. הם ניגנו אותו שלוש שנים בהופעות לפני שהוקלט. ב-1973. לדבריו גם שם השיר וגם המילים שונו במהלך השנים האלו. בסופו של דבר, מספר ג'ונסון, המילים נכתבו בשירותים של אולפני "אמיגו"
צללים נעים מול עיני, ולאורך הדף, לפתע היום הופך לילה, רחוק מהעיר, אל תהסס, כי אהבתך לא תחכה, הו בייבי, אוהב את דרכך כל יום"… פיטר פרמפטון – באחת הבלדות הרומנטיות היפות של אמצע שנות השבעים. השיר השתלב באלבום הלייב
רבים מזהים את השיר מגרסת הכיסוי של ג'ורג' מייקל. סטיבי וונדר שר את השיר באזכרה למייקל ג'קסון ב-2009. הוא נכלל באלבום Fulfillingness' First Finale שיצא ב-1974. מהשירים הדרמטים מרטיטים של וונדר. יש שהגדירו אותו "funeral march", צעידת הלוויה. יש שיחסו
אמריקה אהבה את השיר הזה של "אמריקה", שהגיע למקום הראשון ביוני -1975. השיר שנכלל באלבומה Hearts נכתב ע"י הגיטריסט גרי בקלי, שהושפע לדבריו בכתיבה מג'קסון בראון. המילים – דברים שגבר אומר לאהובה, כדי להתחמק מהתחייבות לטווח ארוך. הבחור (עיתונאי דלפון)
משהו בפנים מת, ואי אפשר להסתיר עוד ולהעמיד פנים, וזה מאוחר מדי לחזור למה שהיה, למרות שניסו. שרה קרול קינג לאיש שאתה, במה שנחשב המנון הגירושים של תחילת השבעים. קינג כתבה את השיר עם טוני שטרן, משורר וצייר מלוס אנג'לס.
הסינגל הראשון של נטלי קול, שיר פאנקי פופ, שבאמצעותו הצהירה/ הבהירה, שהיא אינה מתעתדת להיות זמרת בלדות כמו אביה נט קינג קול, שמת כשהיא הייתה בת 15 (נטלי היא ילידת 1950) היא עבדה קשה מאוד כדי לא לעמוד בצילו הענק
כל מה שהוא זקוק לו הוא אוויר לנשימה ולאהבתה. לא מעבר. שיר ה"הסתפקות" הזה היה הלהיט האחרון של להקת ההוליס הבריטית ב-1974, אותה הובילו גראהם נאש ואלן קלארק. לא השניים הנ"ל הם שכתבו את השיר הזה. הצמד מאחורי הסלואו
במקור – Le Moribond, "האדם הגוסס" – מאת ובביצוע ז'ק ברל, המשורר והמלחין הבלגי, שנת 1961. המשורר האמריקני רוד מקוון Rod McKuen תרגם לאנגלית. ב-1964 הוציאה שלישיית קינגסטון The Kingston Trio גרסה ראשונה באנגלית של השיר, זו הגרסה שטרי ג'קס
