אנחנו טופחים לעצמנו על השכם הישראלית שלנו, כאשר נודע כל כישרון ישראלי שמצליח מעבר לים, כאילו יש לנו חזקה עליו. שמה Dida, מראה כי למען ההצלחה שלה, מוטב שלא יזהו אותה כזמרת ישראלית. כששומעים את הקול והצלילים, מבינים כי דידה
מי ניצח, מי הפסיד, מי נשרף בדרך? את מי זה מעניין? המצוקה הורגת את המחאה. אדם גורליצקי משדר רעדי הלוואי שאחרי המחאה החברתית. הוא בחר לשיר אותם בדואט עם דני בסן (הזמר המעולה שהבטיח ולא קיים, פרט להבלחים עם "תיסלם")
גניחות הסבל של הפתיחה בגין שנאתו, שאינה שנאה רגילה של "בן אדם", הופכות בהמשך לגעש מלודרמטי. מה קרה? היא עברה אצלו כמו סופת חול והשאירה רחוב חשוך ומלוכלך. ההייתה או חלם חלום רע? הוא מת לסלוח לה, ולא זוכר על
מה שנשאר מאבא. רק תקליטים ישנים. בשביל עזרה נפשית, הוא נאלץ לחזור אל אהבה ישנה "בצפון הישן" (האהבה כל כך ישנה שגם הצפון הזדקן?) דור דניאל מדופרס. בשביל למצוא "דקת ביטחון" מול "מיליון התקפי חרדה" הוא "אורז את הפחדים" ונוסע
מה בראש שלו? הכל קיים בו, לא בטוח שהוא מסוגל להכיל/ לדעת. "בראשי אני מה שהייתי אמור להיות", שר יותם בן חורין בקול מאונפף. "אנחנו חיים את היום שטרם החל/ הלילה הכול היה בטוח עד שהיא באה". גם אם היא
יש מצבים של "נגיעה באושר" – כל אחד מנקודת תחושתו-מגעו. נדב ויקינסקי נזכר בסיטואציה, שמחזירה אל חדר קטן בקיבוץ. גב חשוף. מדים. חיוך שבור. רגש אשמה ושמחה. הטון והמוסיקה הם שיקוף נוגה של כמיהה לרגע הזה, שלא רצית שיגמר. "נסיעה"
מתחיל להיות מאוד צפוף בריאליטי, באודישנים. או שאתה (הכישרון הדפוק) בוכה או צוחק. איטן סלומון בחרה באפשרות השנייה. הסינגל מגיע מלווה בקליפ צבעוני רב-אקשן. איטן (בתם של השחקנית ניצה שאול והמנצח דורון סלומון) מצחקקת על תוכניות הריאליטי עם צילומי הרבה
אחמדניג'ד מככב בשירים. למה חייבים להזכיר את האיום הקיומי בשמו? הנסתר לפעמים חזק מהגלוי. רפאל עמנואל רן לא התאפק. אקטואליזציה היא חלק משיר המחאה. במחאה אתה חייב להיות פסימי כדי להגיע לאופטימי. העולם נשאב לחור שחור, יש התלקחות במזרח התיכון,
אימא של דודו זכתה ל-8 מיליון צפיות. אבא של דודו, לפי השיר הזה – יעבור אותה. שיר? כשאתה מתבכיין ככה – צריך שיר? תן לרגש לרוץ לפניך. תן לטנור להסתלסל. זה מספיק. ודודו אהרון מה-זה-לוחץ על דוושת הרגש. סוחט אותה.
לגור מול הים, לזיין את אשתו של השכן, ללגום קפה בנחת, להרגיש קצת אשם כשהיא מתקשרת בשתיים להודיע שזה נגמר, להציץ מהחלון בחיפוש אחר סדינים שקופים. יש יצור כזה? גם אילן דביר יסכים שבאמנות כמו באמנות, לא ממש חייבים לחפש
קודם כל הראש. תביטו בראש. שינוי – לא? חיצוני בלבד? חיצוני בלבד. כי בפנים (הראש) זהו אותו ראש-נתן-גושן שאומר – טקסט לא חייב להיות חכם או מתוחכם. חשוב יותר שנשמע אותך דרמטי-נוגה-סובל. אדם בתוך עצמו הוא דר. כמה "אני" יש
אש בעצמותיו של שרון מולדאבי. ליבו המתרגש. המתלהט. המוסיקה זרקה גלגל הצלה לטקסט ה"ים תיכוני" הזה. קאבר ללהיט ענק של משה פרץ. בהופעות שלו – זהו שיר מרים קהל לכפיים ולרגלים. מולדאבי לקח אותו לחלקה שלו, ללהט ולנשמה שלו. קליט
היא על האש, לוהטת יותר מהחלום הכי רטוב, כשהיא חולפת – כולם עומדים, רואים לה את האש בעיניים, אבל אף לא אחד יודע, שהיא מה-זה בודדת בעולם כל כך בודד. ניגוד? ואללה. חם-קר. מי כתב לאלישה קיז את השטויה. מה
ג'ורג' מייקל חי. אחרי המחלה הקשה שכמעט הפכה אותו לז"ל, הוא עוסק בהיבטים של כמעט מותו מדלקת ריאות. לפי מה שמתארים אלה שהיו במצב של מוות קליני, ראו "אור לבן". ג'ורג' מייקל, לפי השיר, לא ראה אור לבן. השיר החדש חוגג 30
נו, מה תגידו. איזה שיקום עושה לעצמה מרגול, זה כאילו שמישהו ירק, והיא אמרה גשם. מרגול תראה להם מה זה להתרומם מחדש. לכולם. ושכולם יבינו, כי היא לא פריירית של אף אחד. יוצאת לכבוש מחדש. היום רוקדים לשכוח, בכל הטירוף והכוח,
מה רוצה אלישע להגיד? שרע בחיים. שהלילה השתלט לו על החיים. שלא הבין את חוקי המשחק של החיים. שהוא מת מפחד, שהרע מכל לא יפול עליו ("כל בועה בסוף צריכה להתפוצץ") , רע לו שהוא קנאי כמו כולם. שהוא גם שקרן. שהוא
בואו למסיבה. מה שהחבר'ה של מילק&שוגר עושים ללהיט הותיק של מרים מקבה. למעשה למה לא? יש קצב טוב, יש אפריקאיות מאירת פנים. מי זו מרים מקבה? תתביישו. למעשה, למה שתתביישו. מי סיפר לכם עליה? קראו לה "מאמה אפריקה", ילידת 1932,
מה לי ולהללו יה? אבל האוזן החילונית לא תתנגד לשיר משבח השם כשהוא מעוטר בצלילים יפים. דיאלקט, מאהוול, שירה תימנית. סגיב כהן יספיקו. כהן מוריד לעצמו אפליקציה למורשתו. הוא נמצא כאן, אבל שורשיו נטועים בחצר בית אבותיו. קולו משתוקק. טנור
בטעות הוא פוליקר. יותר מתאים לי איזה חריסטוס. הוא כאן – ליבו שם. ופועם בתוכו "לב יווני" גדול. מילים עברית, מוסיקה – יוונית. הוא בפינת לוינסקי, ליד השוק, אבל רוחו יותר באיזה שוק מונאסטיראקי באתונה. מה הסיפור? פולקלור של פית'גורס,
מה באמת עושים כאן דובים? גם כותב השיר, דניאל קורן תמה – "מה קשור דובים/ לא יכולת למצוא דימוי אחר" נו, טוב דימיונו הקודח ראה דובים בסיטואציה של יחסים אטומים. הוא רוצה לעוף. היא מתלבטת שעתיים. בעיני רוחו הוא מציע
מחפשים את העתיד של הפופ הישראלי האלטרנטיבי? הוא נובט פה ושם. האם תחנות הרדיו מזהות-מעודדות? אני מטיל ספק. אולי זה טבעי במדינת הרייטינג, שמוסיקה אלטרנטיבית זוחלת מחדרי אולפנים אל מרתפי האנדגראונד. משם הסיכוי שלה להתפזר הוא אולי דרך מרחבי ה-Cyber.
