ההופעה
"יש פה טורקים?" מאתגר שלומי את הקהל. לצורך החאפלה – כולם בקיסריה טורקים. שלומי שבת יהפוך אותם לטורקים. אין בעיה. משבר עם טורקיה? תשלחו לטורקים את הדיסק שלומי שבת בקיסריה – ההופעה. ייגמר בטוב. ישוקמו היחסים. מאה חמישים דקות עם
"יש פה טורקים?" מאתגר שלומי את הקהל. לצורך החאפלה – כולם בקיסריה טורקים. שלומי שבת יהפוך אותם לטורקים. אין בעיה. משבר עם טורקיה? תשלחו לטורקים את הדיסק שלומי שבת בקיסריה – ההופעה. ייגמר בטוב. ישוקמו היחסים. מאה חמישים דקות עם
צלילי הפרלוד מס. 1 מאת י.ס באך פותחים האסופה. כמה פעמים ניגן שלמה גרוניך את השיר הזה ("אל נא תלך") במהלך כארבעים שנה? אם הלכנו אחורה, אז – זיכרון קטן. תחילת השבעים, אני מתגורר בבית הורי בתל-אביב. צביקה כגן, מפיק
אייל קומפן כתב לגוף ראשון של אוהבת משתוקקת. היא מביעה כניעה כפייתית – יעשה בי כרצונו, יסמם-יימכר ("להחדיר מחטים") אפילו ישנה אותה ("להיות המכחול שצובע אותי מחדש"), תלך לאן שירצה למרות "המציאות המזוייפת שלו" – רק שיגיע. שתשמע נשימתו. בינתיים –
עוד פעם אינטנרנשיונל? אבל הפעם בקונטקסט אחר: קובי סאבלימינל מנסה להסביר לנו מי הוא. מנין בא. מה רצה. מה השיג. אם עדיין אינכם יודעים אז – להלן רשימה חלקית שנגועה במחלה הנקראת מגלומניה: מנין בא? "נולדתי לוחם משורר", "שובר ת'קרח
ונסה רובין ממשיכה מסורת של זמרות ג'אז גדולות. תנו לה ארבעה נגנים ישראלים טובים, והיא מרימה כנפיים. צוחקת, מפלרטטת, באה ליהנות. ממשיכה מסורת – כי יש לה משהו ממה ששמעתם אצל הגדולות. אין כמו ונסה רובין להמשיך אותן. המיומנות הזו עוברת
איך להתמודד עם החארה-מצב? להשלים איתו. אצל הדג נחש זה מוגש מפולפל-ציני. "דוברי העם" מציגים מצב אדמה רועדת, אבל אנשים ממשיכים לטחון פקה-פקה-פקה על המצב, אבל במקום לחטוף דיכאון מתנחמים על סיר חמין או על גריל פחמים. למה להתעצבן כשאפשר להתפנן
איחוד הכוחות בז'אנר המכונה "ים-תיכוני" ממשיך לייצר גטאות במוסיקה המקומית. באוספים הישראלים אין בדרך כלל חלוקה לסוגים של מוסיקה. אני מעריך שמדובר כבר בניתוב שמקורו "הסטורי" – במוסיקת הקסטות, החתונות, וה"מזרחי" הזה – תערובות שעטנז ממוסחרות של כל מה שמתבשל ומתערבב
היא מאיימת עליה – "אתחיל לצאת עם בחורים רובם קופים". חולת אהבה בסיטואציית פרידה של שתי נשים, מנסה להתמודד עם הכאב בשני אופנים – ההחנפה – "אין לך מחליפה, אין לך שום תרופה", ובאזהרות "אתחיל לצאת עם בחורים". שירן פרסקו
כריס מונטז (יליד לוס אנג'לס, 1943) היה אחד הזמרים הבולטים בקהיליה האיספנית של לוס אנג'לס בשישים, בנישה המוכרת כ MOR מידל אופ דה רוד קרא עוד
כריס מונטז (יליד לוס אנג'לס, 1943) היה אחד הזמרים הבולטים בקהיליה האיספנית של לוס אנג'לס בשישים, בנישה המוכרת כ MOR מידל אופ דה רוד. זכה לחסותו של המוסיקאי והחצוצרן הרב אלפרט. להיטו הראשון שיצא ב-1962 נקרא Monogram דווקא היה באוריינטציה
פתאום נהיה לי בלקאאוט למרות הפרסומת בטלוויזיה. אני לא זוכר אם דיסקונט עומד מאחורי אלטון ג'ון או מאחורי רוד סטיוארט לקראת ההופעות באצטדיון רמת-גן. הריגוש כל כך קטן (משניהם) שזכרוני בגד. בוב דילן? – אין לו בנק? לאומי והפועלים: נראה
הדואט הוא חידוש נוגה לשיר שנעלם לי במשך השנים. שני הזמרים שרים את הסיטואציה הסוריאליסטית של שלמה ארצי בטון צנוע נוגעים ומגיעים בעדינות בעיבוד אווירה יפה – מופע "פעמון" של עדי רנרט קרא עוד סיטואציה – הסינגל
ערגה לבית הישן, המקום שלא יהיה עוד כמו שהיה, הופכת אצל קובי אוז לרגש של מצוקה טבול בנימה צינית
צליל החליל המדברי של אמיר שהסר כבר מייפה כל הפקה מוסיקלית שלישית ורביעית של שירי פופ מיינסטרימי דביקים. רק שלא יכנס לטריאומווירט של פדי-יפרח-סינגולדה, הגם שאני יכול להבין את מצוקת הכיס. לשימי הוא עושה רק טוב. אבי התבורי'ס שר שיר
לשמוע את הסיפורים שעמיר לב מספר בקולו המחוספס, יהלום גולמי. דמיינו בר אפלולי במקום זאפה. זרם מחשבותיו. זרמת מילותיו. אקוסטית בודדת. השיר נקרא "קנטינה". סיפור שמתרחש במועדון ב"ערב סגור", פגישה עם אחד שמוכר "שיניים לבנות" היא "רגליים מוגבהות עם פס
נדמה לי שבעוד הופעה או שתיים, והם יכולים לבדוק את מפת פסטיבלי הג'אז בעולם. הנקודה היא שאחרי שני מפגשים תישאר מזה לכל היותר ידידות יפה. זה היה מפגש ג'אז של נגנים שיותר מאשר מבינים את השפה, מנסים לא ליפול לשגרת
הלב לא רק מרגיש אותה. הוא גם "טועם" אותה, יען כי טעמה כדובדבן – מתוקה וחמוצה. יוסי גיספן מנסה עוד וריאציה חושית על תשוקה. יש חמישה חושים. למה לא לנצל. הוא רוצה אותה "בכל טעימה" של הלב, ואני לתומי חשבתי
זמרת בריטית, סינגר סונגרייטרית, היום בת 29, מועמדת גראמי, רקע של מקהלת גוספלס. אבל היא אינה זמרת סול, הגם שיש בה גם מזה. "הים" הוא אלבום תחושתי אינטימי מאוד, עוסק בחלקו במות בעלה (ב-2008), ממזג ג'אז ורוק. היא מתחילה רך
מבדידות האנשים הופכים קשים", קובע המשורר המתאר סיטואציה של מתבודד ליד מימי הנחל. אז מיהו הדובר בשיר? – אחד מאותם שיוצאים "נשכרים" מהבדידות, לא מאלה שהיא הופכת אותם "קשים" קרא עוד
להתחיל באלבומה השני. יותר בשלה, יותר אישית. הראשון יצא ב-2006. נקרא פשוט Corinne Bailey Rae. מסוג הקולות שאומרים – היא להישאר כאן להרבה שנים, וכבר אמרו עליה בהגזמה – "בילי הולידיי העכשווית". זמרת בריטית, סינגר סונגרייטרית, היום בת 29, מועמדת
"מאמי אל תלכי לי עכשיו/ כשאני מאוהב זה כל כך יכאב/ אל תוותרי עלינו/ מה עשיתי לך תגידי מה/ על מה המהומה…" נו באמת, רז חדד, על מה המהומה? מה עשית לה שהיא ככה מוותרת עליך?.המאמי שלך צודקת: כנראה שלא
טקסט שנשמע שגרת פרידות בינו ובינה: היא כאילו יוזמת שיחת פרידה על מנת לשחרר את בן-זוגה לנסיעה רחוקה, שולחת אותו לחוות נופים ואנשים, נוטעת בו ביטחון שתהיה כאן לחכות לו כשישוב, מרגיעה אותו מפחדיו, מעניקה לו חופש וביטחון לצאת לדרך.
שיתוף פעולה בין VH1 וווסט בקונצרט מיוחד (ששודר בערוץ ב-28 בפברואר שנה שעברה) במסגרת הסדרה Storytellers. מבחר להיטיו האחרונים (ראו רשימה למטה) וגם ראיון מיוחד קרא עוד
קניה ווסט, ז'קט ספורטיבי, חולצה אדומה מתחת, נעלי התעמלות, משקפי שמש, אולפן VH1, במה קטנה ואפקטיבית, קהל קטן ונלהב, תאורה משדרגת. תשעה קטעים, וידויים בין השירים. איש מורכב רגיש, רגשני, עצוב, אנושי, גם יומרני, משחיל את הקישורים להיפ ולהופ, לריתם
ערגה לבית הישן, המקום שלא יהיה עוד כמו שהיה, הופכת אצל קובי אוז לרגש של מצוקה טבול בנימה צינית: "געגועיי לגעגועים הופכים ימי לחזיון תעתועים". התחושה הנובעת מהריחוק הפיסי מהסביבה שמעוררת הנוסטלגיה. קרא עוד
ערגה לבית הישן, המקום שלא יהיה עוד כמו שהיה, הופכת אצל קובי אוז לרגש של מצוקה טבול בנימה צינית: "געגועיי לגעגועים הופכים ימי לחזיון תעתועים". התחושה הנובעת מהריחוק הפיסי מהסביבה, מעוררת הנוסטלגיה. זה טבעי – ההשתוקקות הזו לחזור למחוזות העבר הנראים באור זוהר,
כל שהוא מבקש – only wanna be your one life stand Tell me where you've been to Nowhere that you shouldn't do tell me what you're good for I can tell you something too Where have you been staying tell
שמעתי את קהיל אל-זבאר לפני שנתיים בפסטיבל הזה של תל-אביב. מבחינתי אין בעיה שישריינו אותו גם לעוד שנתיים. הכינו כרטיסים מראש קרא עוד
היא ניסתה לעוזבו כדי למלט עצמה אל מצב מורכב של "תמימות", "חולשה" ו"חטאים". הגיעו ליחסים של קיצוניות – תאוות בשרים ("כמה את יפה כשאת מתפשטת") מול חרדות ופחדים, נפילה מפסגות התשוקה לתחתיות הפאניקה, לשתיקות ולטירוף, לכאוס. וגם תחושת הפאטאליות, שבסופו
הדואט הוא חידוש נוגה לשיר שנעלם לי במשך השנים. שני הזמרים שרים את הסיטואציה הסוריאליסטית של שלמה ארצי בטון צנוע נוגעים ומגיעים בעדינות בעיבוד אווירה יפה – מופע "פעמון" של עדי רנרט