מוסיקה ברזילאית

לשיר בלדה רומנטית באוריינטציה של הסווינג הישן. להתרפק בדואט. למזי כהן זה מתאים. היא זמרת לסווינג מלודי. יש לה את זה. ג'אז ווקאלי הוא יותר מטכניקה. ה"פרייזיג", הפיסוק, הסווינג, זה משהו שאין לכול זמרת פופ, ומזי כהן היא סווינגרית. גם

שירו של בוב דילן נקרא במקור Mama, you been on my mind. שיר על אהבה גדולה שאינה זוכה לגמול, וניסיון להראות השתחררות ממושא התשוקה. מצד אחד – היא אצלו בראש. מצד שני: לא איכפת לו עם מי היא ישנה הלילה.

מה שערן צור אמר לנו כמה דקות  לפני שוא עלה לבמת מוזיאון ת"א להופעת השקת הדיסק "כל מה שאנושי" קרא עוד

רותם כהן מתבכיין על יחסים עם מישהי ש"כמעט" פצעו אותו. מתחמק מלחשוב עליה, לא לחלום עליה, לא מבין מה חטא ומנסה למצוא "מושג לאהבה" (פשר? הגדרה?) וגם מגיע לתובנה עצמית – אל תיתן "לכלום לרסק אותך" "גם לא לאהבה נכזבת"

הפנים החדשות של 2010. גם אנחנו מצטרפים לבחירת המבקרים הבריטים וה – BBC. צלילי אלקטרו פופ דאנס. קול גבוה תשוקתי נלהב. 23, היא מגיעה מהירדפושיר. מה שעושה הפקת האלקטרו פופ של Starsmith לקול היפה של  הזמרת הזו.  תתחילו עם Starry Eyed ("עיניים

שיר געגועים לאימא. אורית אזרחי מגייסת מילות צער נרגשות להתקרב ליקרה לה מכל שהלכה מעולמה לעולמה. מנסה לתהות אחרי עקבותיה אי-שם בעולמות עליונים. שרה על אישה מופלאה, שחילקה אהבה גם על ערש דווי. מבקשת ממלאכי השרת שיחבקו אותה. תתנחם במפגש איתה

אנג'י סטון אולי כבר אינה חביבת הפלייליסטים אבל את Maybe הייתי מכניס בלי בעיה. מלכת סול בלי כתר. קרא עוד

ונפתח בשאלה: האם גבע אלון ממשיך לרוץ איתו? סביר להניח שלא. מדוע דחוף לי לשאול? מהסיבה הפשוטה שנוכחותו של גבע שדרגה לצור את הערב. גבע היה על הבמה של ערן צור עשרה שירים, ואף הצטרף להדרן ("בעין הסערה"). בלעדיו הערב הזה היה נשמע אחרת.

דוד ד'אור מצייר את עולמו בצבעי פסטל רכים ומלודיים, בסולם נמוך או גבוה, עולם לא מושלם אבל שיש בו ערגה לטוב, למצב של לא פחד ("את תגדלי לעולם קצת אחר העולם שאני מצייר"), לאהבה תמה, וגם כשהוא מתאר סיטואציה של

יש העולם שהוא מצייר בדיסק, ויש העולם שהוא רושם בצבעיו הקוליים בלייב. הגעתי היישר  מהאזנה לדיסק להופעה ברידינג, כמה דקות לפני שהוא עלה לבמה כדי לשמוע משהו על שניהם קרא עוד

נער רוק בן 63 מזמין את "היהודים",לביצוע חיים של "ילדים של החיים" כדי להבהיר שהוא ילד רוק לנצח. קרא עוד

עזבו אלטון ורוד. תביאו את בי.בי לארץ. 88 ימלאו לנער בספטמבר. זו הזדמנות. שמעתי שהוא עוד מופיע. בינתיים – אוסף תזכורת מתבקש, למרות שהקטלוג שלו מוצף באוספים. לפי ספריית הדיסקים הלא צנועה שלי יצאו יותר משלושה אוספים. קינג מגיע בשניים:

הוא מרגיע אותה. שתסיר דאגה מליבה. מבטיח לה אושר. אהבה. במקרה הגרוע אפשר לברוח, להפליג בדמיון. גם היא הרי מצטיינת בזה בבריחה שכולה חלום. המוסיקה פולק רוק לירי, מזכיר להקות פרוגרסיב מהשבעים – קאמל, אלן פרסונס פרוג'קט, ימי "קצת אחרת",

פיטר רוט הולך על אלבום שלם של שמוליק צ'יזיק המנוח, שבעבר תפס ראש טוב עם אריאל זילבר. רוט משחזר את הקומבינה בשיר על המסכן הדפוק שאוכל אותה מכל הכיוונים והחורים. זורקים אותו מכל מקום, זורקים עליו – "אז מה הפלא

יש העולם שהוא מצייר בדיסק, ויש העולם שהוא רושם בצבעיו הקוליים בלייב והוא מרהיב

נדמה לי שגם אלן פרסונס הופתע מהקהל. התלהבות נרגשת פרצה אחרי ענק להיטיו Eye in The Sky, שסיים את הערב. קרא עוד

בדף הקרדיטים, בחוברת המצורפת, יפת-האיורים (של רות בן-ישראל), מופיע השם "יעקב אוז" כמי שכתב מילים לחנים ואשר על ההפקה המוסיקלית. למה "יעקב" ולא "קובי"? אחרי ששמעתי את האלבום, אני משער שהבנתי: קובי אוז אינו חוזר בתשובה. הוא גם לא המיר

דני גריסט (Danny Grissett) מניו-יורק מגיע לסדרת ג'אז חם להצדיע להרבי הנקוק. לפי הביקורת שהגיעו , הוא מהפסנתרנים היותר מוערכים בסצנת הג'אז העכשווית, מבטיח שגם מקיים. הוא יליד לוס אנג'לס, מנגן פסנתר מגיל 5. אחרי שסיים תואר אקדמי בהוראת המוסיקה, התמקד בנגינת

יש העולם שהוא מצייר בדיסק, ויש העולם שהוא רושם בצבעיו הקוליים בלייב.  הגעתי היישר מהדיסק החדש  להופעה ברידינג: אם יש זמר מיינסטרים אקלקטי מליגת על – אני לא מהסס לשנייה. לדבר עוד פעם על יכולותיו הווקאליות – תהיה טחינה. אבל

בהפסנתר מארח חווינו שדרוג של ממש שהגיע מהאנשים שאיתו על הבמה. אוהד בן ארי – פסנתרן בעל אוריינטציה קלאסית (שטופטפה פה ושם) שהזרים באצבעותיו המנגנות עוצמות שערן צור התענג עליהן. ואולי יותר גבע אלון – יוצר ואמן רוק ייחודי שהפליא

"ארט ברוט" על שם הגדרתו של ז'אן דבופה, הצייר הצרפתי לאמנות אאוטסיידרית שנעשית ע"י אסירים, זאבים מתבודדים, משוגעים ואחרים שבשוליים. דרום לונדונית, מנגנת ארט-פאנק או "ארט ווייב" כפי שהגדיר עיתון רוק. Eddie Argos נמצא בפרונט – גם בטקסטים המיוחדים. שירים

פגישה אחת עם זמר הקאונטרי טאונס ואן זאנט לפני 16 שנה הניבה אלבום חדש של דיוויד ברוזה. אי אפשר לכתוב על האלבום המאוד "אמריקני" הזה ללא הסיפור  שמאחוריו: זה הסיפור מאחורי שירים שהשאיר אחריו טאונס ואן זאנט (Townes Van Zandt)

לאביבה אבידן אין כנראה בעיה לקחת כל טקסט חתונות שמספקים לה. יש רף שלא חובה לעבור אותו, כי יש קהל שקונה מה שמספקים לו – גם מילות אהבה אין-קץ פשטניות של חרזני חרוזים מפלסטיק. רמי לב ספר עבורה "אחד ממאה". למה

החיים ביפו כפי שמצטיירים אצל דרור שוסטק הם משל לחיים של שני עמים. יחסים של קבלה-דחייה, על רקע רצון לחיות בשלום. יפו בת דודתו מתנהלת כמעט כמו היחסים בין היהודים ובני דודיהם. ריח כבש על האש, ריח טוב של ים

זמרים מבקשים לרגש במילות אהבה שמנסות לנסוק לפסגות הקיטש הנוגה המיופיף: הוא: "כל רגע שעובר איתך/ רגש מתגבר שלך/ לא לא נלחם יותר איתך/ כבר נוגע כבר יודע אותך" היא: "כל המילים רק לא סליחה/ עוד שבילים ושביל בריחה/ אם אלך בהם

החיבור המחודש עם נתן זך (הראשון – "שירים באמצע הלילה") מילא אותה אנרגיות מחודשות, זמרת של משוררים שבוחרת טקסים, כי היא חייבת לשיר אותם.  קרא עוד

נדמה לי שגם אלן פרסונס הופתע מהקהל. התלהבות נרגשת פרצהאחרי ענק להיטיו Eye in The Sky, שסיים את הערב.

יוני יעיש צובע את געגועיו בתחושות שמגיעות מאמת. הסלסול האותנטי בעיבוד אקוסטי למהדרין מבטא יחסים של משיכה דחייה. געגוע שהיה בו פיגוע. העלומה שבשיר מעוררת זיכרונות עגומים ("את משחיתה הכל") ועדיין אין בהם כדי להשכיח את חיוכה הלא מבין של

חלק ממגירת השירים של אהוד מנור נכנסה תמיד למגירת השירים של מתי כספי. "נפש תאומה", כינה מנור את את הברית האומנותית עם כספי, והם אמנם חלקו תחושות משותפות, כמו בנושא האהבה, ומתי הלחין בסולמות שונים, במנגינות מופתיות, בעיבודים מגוונים. לביצוע