keren-peles2012-b.jpg

לייק וואנקה

קרן פלס

מילים ולחן: קרן פלס עיבוד: קרן פלס דני "פילוני" קרק
4/5

אתם שואלים מה פתאום אגם וואנקה שבניו-זילנד בשיר חדש של קרן פלס? גם אני שאלתי. ואז צדו את עיני דברי הסבר שהיא עצמה שלחה לתקשורת: לדברי פלס, על שפת האגם הקסום הזה כתבה שיר ראשון אחרי שנים על רקע אהבה נכזבת. "בלייק וואנקה איבדתי אהבה בלתי אפשרית, אבל כשחזרתי, מצאתי את שחיפשתי כל חיי"
אם הכול טוב – אז למה היא ממשיכה להתגעגע לאהבה ההיא? לא הייתי מעיר ההערה הזו, אלמלא הסיפור של קרן פלס. נדמה לי, שהיה זה שלום חנוך שאמר בזמנו, כששאלו אותו על האותנטיות הביוגרפית של שיריו – הכל כתוב בשירים. כלומר – אין צורך לתרום מידע שמעבר לטקסט השירי – תן לשיר לדבר. אבל קרן פלס בכל זאת בחרה לספר-לחשוף אהבה שאבדה לה שם באגם הקסום.
לעצם העניין: שיר געגועים עז חובק חיים עד הרזולוציות הנמוכות ביותר כמו טביעת נעליים רטובות, נהמות שינה קצובות, ושטיפת כלים. מהאהבה ההיא נותרה הבטחה – "כשתגדל ניסע שוב לשחק בלייק וואנקה", כלומר – היא מצפה לשובה של האהבה ההיא שאבדה באגם. אם לחבר לאינפורמציה החוץ-טקסטואלית – "מצאתי את שחיפשתי כל חיי". יש כאן בעיה לא קטנה… (למי שמצאה – ניגוד אינטרסים… האהבה המיתולוגית מול זו שבמציאות).
פופ נעים מנגינה. טון נמוך שמביע את הערגה בעצבות, מעבר דרמטי יפה. זוהי קרן פלס במוטיבים מזוהים היטב, כלומר – הישנה והטובה. השיר הוא מסוג השירים שהייתי מעביר ללא בעיה למירי מסיקה. כלומר: אין הפתעות למי שחיפש אצלה חידושים והפתעות. האם לא די להסתפק במה שקרן פלס היא?



מי ימלא את הרצפה שלי בנעליים רטובות/ מי ילכלך לי את החלומות בנהמות שינה קצובות/ מי יחכה לי ברחובות/ עד שאשוב אליו ובידיו געגועים אליי
מי יאהב אותי למרות כל הדקירות בלב/ בגלל כל הדקירות/ ומי יבקש אלי גם כשקשה / אולי תביני שמותר לנו לטעות/ למי יש עיניים עצובות/ אושר נכון / מי ישטוף את הכלים שלי בסבון/ יקנה לי אבוקדו ,יחמם לי את הדם/ יחייך אלי לפני שהוא נרדם
כשאתה נעלם אין עולם אין מילים/ גם הים הוא רק ים סתם גלים על גלים/ אז אל תשכח שהבטחת, כשתגדל/ ניסע שוב לשחק בלייק וואנקה
מי יפצע אותי באהבה , ייתן את התשובה הלא פשוטה/ ומי יטגן את הבצל צהוב שרוף חצי שקוף / בדיוק כמו שאתה/ מי עוד עושה אותי שקטה/ היית רעש מושלם/ היינו רעש מושלם
אין בכלל חרטות או דמעות/ זה פשוט זה פשוט/ כי שווה לי לטעות אם אתה הטעות/ רק אל תשכח שהבטחת כשתגדל/ ניסע שוב לשחק בלייק וואנקה / רק שנינו וערסל.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

9 תגובות

  1. לאילן מתגובה 5. מותר גם מותר בשירה (ראה ביאליק שכל שיריו נכתבו במילעיל), במיוחד אם צריך להתאים למוזיקה.

  2. חזרתי עכשיו מניו זילנד.
    אני יכולה להבין איך המקום הביא לה השראה לכתוב שיר.
    המקום פשוט מהמם ומדהים ביופיו.
    עכשיו אני מתחברת לשיר טיפה יותר 🙂

  3. קודם כל – שיר יפהפה. חבל רק שאם הוא שיר אישי ושלייק וואנאקה עשה על קרן רושם כל כך חזק – היא לא טרחה לבטא את השם כמו שצריך. לייק וואנאקה מבטאים במילרע – וואנאקאאאאאה. למי שמכיר את המקום – זה צורם.

  4. נראה לי שלא הבנתם בכלל! היא שרה את זה כי במקום שהיא איבדה פעם ראשונה אהבה היא מצאה את אהבת חייה הנוכחית! ובמשפט שתגדל ניסע שוב לשחק בלייק וואנקה יכול להיות שהיא טומנת הבטחה לילד שלה… שיראה איפה אבא ואמא הכירו… אההההה לא חשבתם על זה?! 🙂

    1. סופ מישו מפרגן, מתוק עם אופטימיות וללא ביקורת, כי תחלס באמת שיר מילים וביצוע מושללם

    2. סופ oופ, מישו מפרגן, מתוק עם אופטימיות וללא ביקורת, כי תחלס באמת שיר מילים וביצוע מושללם

  5. מה שהם אמרו, אבל לאור מה שהערת- אפשר שאכן איבדה שם אהבה בלתי אפשרית שצריך לכתוב את ההבטחה שלה- שתחזור שוב כשתגדל ואכן בהמשך למצוא אהבה אחרת מתאימה לחיים . מי שאהב יודע שזה קורה בחיים- ובגלל שכולנו עקבנו אחרי סיפוריה של קרן פלס בטוריה היא כפי הנראה מבקשת למנוע רכילות ולשונות רעות שייחפזו לנתח את ענייני ליבה

  6. קן פלס היא מהאנשים שעושים הכל נכון. הם מנהלים את העסק נכון, מתחתנים עם האדם הכי נכון, מתחברים עם החברים הנכונים, עושים ילד בזמן. פלס באופן אישי גם כותבת. גם כן באופן הכי נכון. למה, אם כן, אין לי כוח אליה, כאומן? כנראה בגלל הסכריניות של השירים שלה והביצועים שלה. זה פשוט דביק לאוזני. השיר, אגב, אינו מקורי במיוחד וכבר מעיק לשמוע את הסגנון הזה, שהוא קבוצת חיתוך של הבנות נחמה ( שעושות את זה הכי טוב, אגב ), אריק ברמן, יוני בלוך ודומיהם.
    דבר אחרון – השיקול של המעבד לחתוך שמינית בסוף כל בית הוא קצת מתחכם. לאוזן מערבית ממוצעת זה פשוט מפריע להתרכז בשיר עצמו.

  7. בכל פעם כשאני שומע שיר שלה אני נדהם מהעושר הלשוני, מהיחודיות, מההגשה.. ואיך שהיא משלבת משהו שרק היא מסוגלת לשיר ולחשוב עליו. מדהימה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן