דרך כל האהבות

רמי קלינשטיין

מילים: איילת חן לחן, עיבוד והפקה: רמי קלינשטיין
4/5

מי כותב היום מכתב אהבה בתוך רכבת? ועוד – חתום בנשיקה. Sealed with a Kiss. שנות אור. אבל הרומנטיקן שברמי קלינשטיין עדיין כותב מכתב בתוך קרון רכבת. כותב בראייה לאחור, מנסה לתחקר את מהות-השתלשלות יחסיו עמה ולהבין מה קרה או מה הוא לא ידע אז, שהוא מבין היום.
פשטות המילים, הלחן, העיבוד הם ערובה ללהיט פופ טוב, לא מתוחכם מדי, בטח לא "אלטרנטיבי", מהסוג שממשיך עם קלינשטיין ומנעים לנהגים בנתיב אמצע הדרך. אני שומע לחן קלינשטייני טיפוסי, אני שומע תערובת של יווני וקאונטרי בעיבוד בקצב הרכבת הנוסעת. מסוג השירים שיש בהם מתק געגועים מלבב, שגורם לך להצטרף מיד. בריזה נעימה לימי הקיץ הלוהטים.

כותב מכתב בתוך רכבת/ מרחק אלף שנות אור/ ברגעים כאלה אני עוצר/ מביט אחור/ ולא יודע איך אגיע עד אליך/ ושוב חוזר/ רוצה לומר שבלעדיך/ הייתי מישהו אחר
אז מה ראית בי שם בחושך הסוגר/ אולי היה זה / היה זה סדק אור קלוש/ ולא יודע איך אני אותך ראיתי
אולי מתוך תקווה/ וודאי מתוך ייאוש
את מבינה / אולי הצלת אותי שם/ פעם אחר פעם/ מכל בור מכל תהום ומכל צל/ ואני אז לא ידעתי/ לא רציתי אז לדעת/ שאני כל כך זקוק להינצל
אז מה ראית בי…
והמכתב הזה/ חתום בנשיקה/ גם שולח לך מלא מילים טובות/ הוא יגיע עד אליך/ לא יודע איך/ הוא יעופף בדרך כל האהבות….

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

6 תגובות

  1. "כשמושיקו לא אוהב מישהו" וכו' –
    ממש הקטע שלי, המבקר הקטלן.
    ברצינות, רבותי-מה יש לי נגד מישהו ( חוץ מה"זמר המזרחי", כמובן )?
    רמי שליננקטיין הוא אדם נחמד מאד, וזה בעוכריו –
    הוא נחמד מידי במוסיקה שלו, ולא-זה לא פופ טוב. זה סתם שירים נחמדים שלא משאירים חותם של ממש.
    מספיק לתייג כל דבר. פופ-שמופ. נקרא לזה יוכבד-על-גלגלים, העיקר שיהיה משהו ממשי. זה לא ממש קורה כאן.
    להקשיב שוב זה נכון כשמדובר בשירים יותר מורכבים, יותר קשים. או שהטקסט שלהם בעל משמעות לא שיטחית. שוס-אין את זה כאן. אבל נקשיב שוב, מה יש להפסיד?

  2. כשמושיקו לא אוהב מישהו, הוא ממשיך לקטול, לא חשוב מה הוא מוציא. קלינשטיין עושה פופ טוב, ופופ הוא חלק מהמוסיקה שנוצרת כאן.

  3. בניגוד לאמירה הידועה – בשיר הזה, כל ההתחלות קלות.
    כלומר רמי קליינשטיין התחיל טוב ובריא ואחרי 10 שניות קיפל את הזנב וברח כמו כלב מוכה. מה זה???
    רמי קליינשטיין איבד את שארית התעוזה שלו והפך למאמי של אוהדיו הנוסטלגיים. ואם לא מעיזים מה מקבלים? מרק מכובס. בימינו , וגם פעם,בעצם, זה לא להיט של ממש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות