עיון ביקורת

מתי כספי, בבה מתי (שירי הילדים של מתי כספי, 1992)

מוסיקה ישראלית פלוס, שירי ילדים

בשביל מתי כספי שיר ילדים אינו משהו מתיילד או מתנחמד. הוא מאמני המוסיקה היחידים, שהצליחו לפנות לילדים ולמבוגרים כאחד, מתוך כבוד אמיתי והבנה, שיש להעניק לנמענים הצעירים מוזיקה איכותית, שהיא חלק בלתי נפרד מהיצירה שלו.
זה מתחיל בבחירת הטקסט. שיר ילדים צריך להגיע לא רק מתוך הכרת המבוגר את עולם הילד, אלא מדימיון פורה, בדיוק כפי שהיו עושים ביצירה למבוגרים.
ממש כמו במרבית יצירתו – גם כאן מתבסס כספי על שיריו של אהוד מנור. 8 מתוך ה-13 באוסף הם שירים של מנור. שאר השירים הם של נורית זרחי, יהודה אטלס, לאה נאור ונתן זך. שירי הילדים נכתבים כמובן מזווית המבוגר, המערב את עצמו בסיטואציה. נקודת המבט של המבוגר הכותב הולידה שיר על המבוגר המספר על ילדותו וגם תשובה מחויכת של ילדים המשיבים לו בשיר "שש" – במקצב סמבה.
את סיבוביו של "הסביבון שלי" (לאה נאור) האיץ כספי במוסיקה קצבית ורקידה. מול אווירת השמחה, מגיעים שירים נוגים כמו "מי ראה את באני שלנו", על כלבה אהובה שנעלמה. מקצבי המוסיקה הברזילאית מעטרים גם את "אחותי הקטנה", המבוגר (מנור) שחווה מעיני אח את אחותו הקטנה. עיני המבוגר של יהודה אטלס מחייכות לנוכח ילד שמנגב את פניו אחרי שמנשקים אותו על הפנים ("אולי זה מעליב") – גם כאן בקצב ברזילאי. סימטריות מוסיקלית יפה מלווה את תיאור השמלות השונות של נורית זרחי ("שמלות")
ב"בן" אהוד מנור מספר על מציאות לא "נחמדה" בגידול ילדים. פונה ישירות לילד בנימה של – עם כל אהבתנו אליך, דע את מה שאתה צריך לדעת – "רצוי שתלמד", "אתה לפעמים מעצבן", "תראה מה עשית הערת את שתי הבנות". מתי כספי העלה את השיר על מסלול מלודי קצבי שמח מעובד לצליל נשיפה שמדגיש את הטון האבהי המחנך.
צליל קברטי ישן מוביל את "זוגות זוגות" (זרחי) על החיות בסיפור נוח והתיבה. הקלילות המחויכת קיימת גם במוסיקה הקצבית, שמעניקה קסם אנושי לשיר בניגוד לתחושת האסון שמבול אמור לשגר.
הפתעה מודרנית: כספי הלחין את "נמלים" (מנור) במקצב ראפ, שיר הומוריסטי עם כל המשמעויות האנושיות על עולמן של הנמלים, מעובד במקצב Funk.
את ההומור המזרחי (מבטא מרוקאי) המתפרע של כספי נמצא ב"נחליאלי" – על ניסיון לעקוב אחרי הציפור הלא מתיידדת המגיעה בחורף למקומותינו. מוסיקלית, אחד משירי החאפלה הכי מקוריים שנכתבו במקומותינו.
כמעט באותה אווירה הומוריסטית עליצה – "סטירת לחי" – על הבלגן שמתרחש במשפחה ישראלית "ממוצעת" ביום שבת בצהרים. ועוד הומור קצבי מגיע מ"כלבלב הו בי די בם בם" (נתן זך) עם מוסר השכל.
"ילדותי השנייה" המסיים הוא עולם אחר – עולמו של מבוגר המתגעגע לעולם הילדות ומנסה לחבור לזיכרון הישן דרך עיני בתו. כספי לקח את השיר של מנור ללחן נוגה-מלנכולי. אם מחלקים שירים ל"שירי ילדים" ו"שירי מבוגרים", זה לחלוטין שיר מבוגרים.

שש – אהוד מנור
סביבון שלי – לאה נאור
מי ראה את באני שלנו – אהוד מנור
אחותי הקטנה – אהוד מנור
אולי זה מעליב – יהודה אטלס
שמלות – נורית זרחי
בן – אהוד מנור
זוגות זוגות – נורית זרחי
נמלים – אהוד מנור
נחליאלי – אהוד מנור
סטירת לחי – אהוד מנור
כלבלב הו בי די בם בם – נתן זך
ילדותי השנייה – אהוד מנור

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *