אחרי המנה הראשונה בא התיאבון, כלומר אחרי ה"בוסה נ' סטונס" המוצלח ששעשה גלים גדולים באולפני ההפקות האלקטרוניות –  גם כאן, מחוללי המיקס לקחו זמרים שונים חיברו אותם להפקה אלקטרו טריפ הופית. מארלי נמצא אי-שם ברקע בין צליל דאב מיד טמפו ואלקטרוניקה ("אני יריתי בשריף") יצא משהו בין צ'יל טרנדי לבוסה. צליל מלוטף, ריחופי, מחניף. בעיה: כול קשר בין זה (סמבה, בוסה) ובין מארלי מקרי בהחלט. הניסיון לקמבן את הרגאיי באמצעות בוסה הוא פשוט מסחור לשמו. ומה עם המסרים המחאתיים של מארלי? הם מתאיידים לחלוטין (Buffalo Soldier). הרגאיי של מארלי לבטח לא יוצא נשכר מהקומבינה. ספין מוסיקלי? הולך על זה. אבל מי שאינו מחפש דווקא את מארלי כאן, יקבל צ'יל נינוח ומלטף.