אוסף

שרות לאה גולדברג

נענע אן.אם.סי
4/5

33 שנה אחרי מותה של המשוררת, מנסות זמרות-יוצרות לפרשן שיריה בלחנים חדשים. החוט המקשר בין השירים: חסרונה של האהבה, מצב שהוליד שירים אירוניים צובטי לב.
הלחנת שירי משוררים שלא נכתבו להלחנה הוא אתגר מוסיקלי ממדרגה ראשונה, והתוצאה, הגם שאינה מושלמת – מיוחדת מאוד באחדים מהשירים והביצועים. אהובה עוזרי ומיטל מעודה פותחות את הדיסק הראשון בביצוע ל"לתמונת אמא" (לחן של עוזרי). זה החיספוס של עוזרי, זעקת הלב של מעודה, והביצוע טעון מאוד, הגם שמשמעויות הטקסט מעט מתפספסות. מכל מקום – מהחריגים האותנטטים בדיסק.

 אתי אנקרי מתרפקת על "הנשיקה האחרונה" בעיבוד עכשווי יפה. שיר געגועים המבטא סערת רגשות גדולה. אפרת בן-צור שרה בטון בתולי "הילדה שרה לנחל", ביצוע רוטט בלחן לא סימטרי. גליה ירון ב"השחר" מצליחה להעביר את האירוניה של גולדברג. הדרה לווין מקוננת את "הנער היה חגיגי ועצוב" יותר מאשר שרה אותו. ורונה קינן שרה את "חמסין" בצורה דרמטית מאופקת ומאוד נוגעת. שרון רוטר לא ממש עוזרת למילים של "לא אהבתי" להתרומם. הסיום: דודוש קלמס הקלידן של "הדג נחש" מסמפל וממקסס את המשוררת קוראת "משירי ארץ אהבתי" לקטע טריפ-הופ אלקטרוני.  לאה גולדברג על רצפת הדאנס? – תתהפך בקברה. מצד שני, לשמוע את קולה יותר מחצי נחמה.

בדיסק השני נמצא ביצועים ישנים לשיריה. אילנית – "אהבתה של תרזה דמון", נורית גלרון – "מה יהיה בסופנו", נתנאלה – "ימים לבנים", ריטה – "כובע קסמים" ואיך אפשר בלי "בארץ אהבתי השקד פורח" של רוחמה רז. מיוחדים יותר: אחינועם ניני שרה "אילנות"י, דנה ברגר – "שלושה ימים", קרני פוסטל – "מדוע הילד צחק בחלום" וגרסה חדשה של יהלי תורן ל"החליל".
השני דיסק פחות מעניין מקודמו. חומרים די שחוקים. אם ללכת על הדיסק הכפול – אז בזכות הראשון. גם בזכות הספרון המהודר הכולל טקסטים, איורים מקסימים משלה, ביוגרפיה, תצלומים ישנים מחייה של גולדברג. דיסק שהופק עם הרבה אהבה וכשרון. וזו יכולה להיות גם מתנה לא שגרתית.

* כל הציורים בחוברת – לאה גולדברג, ניהול אומנותי: דני רכט. מפיק: ניצן זעירא.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות